שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עופר אדרת
עופר אדרת
תמונות של אנה פרנק שצולמה ב-1942. אביה היה בטוח שמישהו בגד במשפחה
תמונות של אנה פרנק שצולמה ב-1942. אביה היה בטוח שמישהו בגד במשפחהצילום: DESK/אי־אף־פי
עופר אדרת
עופר אדרת

מחקר היסטורי חדש משנה את ההנחה בנוגע לנסיבות מעצרה של אנה פרנק. במחקר נטען, בניגוד לסברה שרווחה עד כה, כי ייתכן שאנה פרנק לא הוסגרה לשלטונות, אלא נתפסה במקרה בעת פשיטה משטרתית בחיפוש אחר פושעים בבית שבו הסתתרה.

המחקר פורץ הדרך, שעשוי לשנות את מה שאנחנו יודעים על אחד מסיפורי השואה המפורסמים והמצוטטים ביותר, פורסם ביום שישי בידי בית אנה פרנק באמסטרדם. "חרף עשורים של מחקר, הכיוון של בגידה לא העלה תוצאות חותכות", אמר מנכ"ל המוזיאון, רונלד לאופולד, בהתייחס להשערה הרווחת עד כה, שלפיה אדם שידע על מקום המסתור של פרנק הסגיר אותה ואת יתר היהודים שהסתתרו שם לשלטונות.

"המחקר החדש שלנו לא שולל את האפשרות שהאנשים שהסתתרו בבית נבגדו, אבל מעלה כי צריך לבחון גם תרחישים אחרים", הוסיף לאופולד, וקרא לחוקרים נוספים להעמיק את המחקר בנושא.

משפחת פרנק – האב אוטו, אשתו אדית ובנותיהם, אנה ומרגוט - היגרה מגרמניה להולנד אחרי עליית הנאצים לשלטון. ב-1942 הם ירדו למחתרת והסתתרו לצד ארבעה יהודים נוספים במחבוא בבניין ברחוב פרינסנחראכט 263 באמסטרדם, שבו שכנו משרדי החברה בתחום המזון שניהל אביה של פרנק. עובדי החברה סיוע להם להסתתר.

הממצאים שגרמו לשינוי הגרסה
מסלול השוטרים
בניגוד למידע שקיים ב"יד ושם", ישנה עדות שלפיה הם הגיעו תחילה למחסן וגילו את המסתור במקרה

אי הצבת שמירה
בפשיטות שנועדו לצוד יהודים הוצבה בדרך כלל שמירה בניין כדי למנוע בריחה. לא כך נעשה במקרה זה

משך הפשיטה 
הפשיטה ארכה יותר משעתיים, זמן רב בהשוואה לפשיטות שנועדו לתפוס יהודים

מטרת הפשיטה 
השוטרים לא עסקו רק בציד יהודים: שלושה מהם עסקו בעיקר בפשיטות שנועדו לאתר פשיעה כלכלית

ב-4 באוגוסט 1944 פשטו שוטרים על הבית, ועצרו את המסתתרים. אנה ומרגוט מתו לקראת סוף המלחמה מטיפוס במחנה ברגן בלזן בגרמניה. אדית מתה באושוויץ. אוטו שרד באושוויץ והיה היחיד מהמשפחה שנותר בחיים בתום המלחמה.

לפי הסיפור הרווח, מישהו שידע על מקום המסתור שלהם בגד במשפחת פרנק, הלשין עליהם והסגיר אותם ל-ס"ד - שירות הביטחון של הס"ס – אשר אנשיו פשטו על הבניין בעקבות כך. ואולם עד כה נותרה השאלה "מי הסגיר את אנה פרנק?" בגדר תעלומה, שגם 71 שנים אחרי תום המלחמה לא באה על פתרונה.

מה ידעו השוטרים

החוקרים במוזיאון בית אנה פרנק באמסטרדם החליטו כעת לבדוק כיוונים נוספים, בניסיון לשרטט מחדש את השתלשלות האירועים שהובילה למעצר. ברקע לכך עמדה השאלה: "עד כמה התיאור הזה מדויק? האם החוקרים שנכנסו לבניין אכן ידעו שיהודים מסתתרים שם"?

המחקר החדש הציב שאלת מחקר חדשה. במקום לתהות "מי הלשין על אנה פרנק?" - שאלה שמכילה בתוכה את ההנחה שמישהו הלשין על המסתתרים במקום - הם שאלו כעת: "למה נערכה הפשיטה על הבית?" – מבלי להתחייב שתוצאות המחקר יובילו לכך שמישהו הלשין על המסתתרים.

"במחקר החדש התמקדנו בפשיטה עצמה ולא בבגידה. שאלנו, למה בוצעה הפשיטה? על סמך איזה מידע ומה היה מקורו?", תואר במאמר המלא, שפורסם בסוף השבוע באתר בית אנה פרנק. על סמך השאלות האלה יצאו החוקרים לחקירה מחודשת של סיפור הפשיטה על הבניין, תוך שימוש במקורות מוכרים לצד חדשים.

"מידע מדויק מזמן המעצר, למרבה הצער, לא נשמר", נכתב במחקר, אשר מחבריו טוענים כי העדויות הקיימות בנושא מלאות סתירות פנימיות ומידע חלקי שקשה להסתמך עליו בקביעה חד-משמעית.

אנה פרנק (משמאל) משחקת עם חברתה באמסטרדם, ב-1941. עד כה השאלה היתה "מי בגד בה"
אנה פרנק (משמאל) משחקת עם חברתה באמסטרדם, ב-1941. עד כה השאלה היתה "מי בגד בה"צילום: אי־פי

אחד הכיוונים החדשים שנבדקו מצביע על אפשרות שמעצרה של פרנק ויתר היהודים שהסתתרו עמה היה תוצר לוואי לא מתוכנן של פשיטה על הבניין בחיפוש אחר פושעים.

לכך יש כמה אינדיקציות במקורות מידע שונים. אחד מהם הוא יומנה של פרנק, שבו היא מתעדת מעצר מהסוג הזה, שהתבצע בבניין כמה חודשים לפני הפשיטה שבה נעצרה. עורכי המחקר החדש מגדירים את המידע שמספק יומנה בנושא זה כ"רמז מעניין חדש".

ב-10 במארס 1944 דיווחה פרנק ביומן על מעצר של שני אנשים שעבדו בבניין ועסקו בזיוף תלושי מזון. היא קראה להם "B" ו-"D". במחקר החדש הצליבו ההיסטוריונים את הדיווח הזה עם רשומות של המשטרה מאותה תקופה, ואיתרו את הדיווח המלא על מעצרם של השניים.

המחקר גילה כי המעצר שלהם בוצע בידי יחידת חקירות הולנדית מיוחדת שפעלה מהאג כדי להיאבק בהפצת תלושי מזון לא חוקית. "במהלך עבודתם היומיומית, חוקרים מהיחידה הזו נתקלו לעתים, במקרה, גם ביהודים שהסתתרו", כתבו החוקרים. היחידה עצמה היתה אמנם הולנדית, אך מי שפיקח עליה היה הס"ד – עובדה שיכולה להסביר את העניין שגילו גם ביהודים שנמצאו "על הדרך".

מהמידע הזה מסיקים החוקרים כי ייתכן שהרשויות פשטו על הבניין הזה גם בהמשך בחיפוש אחר פושעים מתחום המזון ולא בהכרח בחיפוש אחר יהודים. על רקע זה שבו ההיסטוריונים לבחון את העדות שסיפק אחד העובדים ששהו בבניין בעת הפשיטה שבה נעצרה משפחת פרנק. האיש, ויקטור קוגלר, אזרח גרמני שבמלחמה גר בהולנד, ניהל את החברה של אוטו פרנק אחרי שפרנק ירד למחתרת.

לא מיהרו למסתור

לפי המידע הקיים באתר "יד ושם", ויקטור, שקיבל את פניהם של השוטרים שפשטו על המבנה, חשב וקיווה כי מדובר היה בחיפוש שגרתי רגיל. ואולם, כפי שכתוב ב"יד ושם": "הגרמנים פסעו מיד לארון הספרים (שהסתיר את הכניסה למחבוא שבו הסתתרה המשפחה, ע"א), עקרו אותו מעל ציריו, וחשפו את המסתור. ויקטור הבין שהיהודים נבגדו. השוטרים שלפו את האקדחים, והורו לו להוביל אותם במעלה המדרגות".

המחקר שפורסם בידי בית אנה פרנק מספק גרסה שונה לסיפור, שממנה עולה כי השוטרים לא מיהרו לסור אל מקום המסתור כמי שידעו מראש על קיומו. חוקרים מבין אנה פרנק כתבו כי בעת הפשיטה נדרש קוגלר להשיב על שאלות וללוות את החוקרים שסרקו את הבניין. ב-1957 הוא אמר בראיון עיתונאי: "החוקרים עלו במדרגות לכיוון המחסן, בחלקו הקדמי של הבניין, ושאלו על מה שהיה בארגזים, בשקיות ובשקים. הייתי צריך לפתוח את הכל. חשבתי לעצמי שאם מדובר רק בחיפוש מהסוג הזה – הוא יסתיים במהרה". רק בהמשך, כחלק מהחיפוש אותר גם מקום המסתור, ויושביו נעצרו. קוגלר עצמו, שנעצר אף הוא בפשיטה, נלקח למחנות ולעבודות כפייה, אך שרד במלחמה. לימים קיבל מיד ושם את התואר חסיד אומות עולם על כך שהסתיר את המשפחה עד לפשיטה.

ההיסטוריונים מצאו אינדיקציה נוספת לכך שהפשיטה לא נועדה מראש לאתר את היהודים בבניין: תחת הבניין לא הוצבה שמירה, כפי שנהגו לעשות בפשיטות שנועדו לצוד יהודים, כדי למנוע את בריחתם. ההיסטוריונים למדו על כך מהעובדה שחלק מהעובדים באו ויצאו מהבניין במהלך הפשיטה בלי שנעצרו. "לא הבניין ולא המשרד היו תחת שמירה", כותבים ההיסטוריונים. לצד זאת, טוענים ההיסטוריונים כי הפשיטה ערכה יותר משעתיים – זמן רב בהשוואה לפשיטות אחרות שנועדו לחיפוש יהודים.

אנה פרנק. ייתכן שמעצרה היה תוצר לוואי לא מתוכנן של פשיטה למטרות אחרות
אנה פרנק. ייתכן שמעצרה היה תוצר לוואי לא מתוכנן של פשיטה למטרות אחרותצילום: אי־פי

המחקר החדש התחקה גם אחר קורותיהם של כמה מהמשתתפים בפשיטה עצמה, אשר שמותיהם נחשפו ברבות השנים. "נהוג היה להניח תמיד, שציד ומעצר יהודים במקומות המסתור שלהם היה הפעילות העיקרית שלהם", כותבים ההיסטוריונים, "אך המקורות על עבודתם מציגים תמונה שונה", הם מוסיפים.

אחד מהם היה השוטר האוסטרי קרל יוזף זילברבאואר. מקורות מתקופת המלחמה ואחריה מצביעים על כך שהוא היה מעורב בשמונה פשיטות אחרות, שתכליתן היתה לאתר תכשיטים וכסף, וכי רק במקרה נוסף אחד היה מעורב בפשיטה שהתחקתה אחר יהודים. לפי המחקר החדש, גם שניים מהשוטרים האחרים שפשטו על המסתור של פרנק לא עסקו בציד יהודים כחלק ממטלותיהם השוטפות, אלא בפשיטות שנועדו לאתר פשיעה כלכלית.

אפשרות נוספת שהעלה המחקר היא כי הפשיטה על מקום המסתור של משפחת פרנק היתה חלק מחקירה שנועדה לאתר הולנדים שהתחמקו מגיוס לעבודות כפייה בגרמניה. כמה מהם עבדו בחברה של אביה.

סתירות בגרסת האב

אוטו פרנק, עם זאת, היה משוכנע כי מישהו הלשין על משפחתו, והסגיר אותה. אחרי המלחמה הוא ניסה לאתר את המשתתפים בפשיטה "כדי להבין מי בגד בנו", כפי שכתב בנובמבר 1945. ואולם המחקר החדש גילה גרסאות סותרות שמסר פרנק עצמו באשר לחשדות שלו כלפי אחד החשודים בבגידה, איש ניקיון בשם וילהלם ואן מארן, שעבד במחסן הצמוד לבית שבו התחבאה המשפחה. באחד הראיונות לתקשורת ההולנדית, אחרי המלחמה, אמר פרנק: "חשדנו בו לאורך כל הדרך, ודיווחנו עליו לרשויות אחרי המלחמה". ואולם בראיון אחר אמר: "אף פעם לא פעלתי נגדו, אני לא מכיר אותו ואין לי הוכחות נגדו". כך או כך, ואן מארן זוכה מהחשדות נגדו בשל חוסר ראיות, במשפט שהתקיים בהולנד ב-1949.

לאורך השנים הועלו שמות של "חשודים" נוספים בהסגרה, אך נגד אף אחד מהם לא נמצאו ראיות שקושרות אותו למעשה.

"המחקר מעלה כי בבניין התרחשו דברים נוספים מלבד יהודים שהסתתרו בו... כך שאולי הרשויות פשטו עליו מסיבות אחרות", כתבו החוקרים מבית אנה פרנק. "האפשרות של בגידה לא נשללה במלואה. גם לא הוכח כל קשר בין הונאת תלושי המזון למעצר. מחקר נוסף על פעילות החברה של אוטו פרנק וההתרחשויות בתוך וליד המבנה עשויים, בפוטנציאל, לספק עוד מידע. ברור, שהמלה האחרונה על הפשיטה בקיץ 1944 לא נאמרה", סיכמו ההיסטוריונים.

בשנה שעברה מחקר שפרסם בית אנה פרנק באמסטרדם הציג ממצאים חדשים גם באשר לפרט ביוגרפי נוסף בסיפור של אנה פרנק: תאריך מותה. החוקרים גילו כי היא מתה כחודש לפני התאריך המוכר – ולא סמוך לשחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן. עד לפרסום המחקר מקובל היה להניח כי תאריך מותה הוא 31 במארס 1945 – תאריך שרירותי שקבעו הרשויות בהולנד אחרי המלחמה. ואולם במחקר החדש, שכלל בחינה מחודשת של הספרות המחקרית המוכרת, לצד עיון במקורות חדשים, נקבע כי פרנק ואחותה מתו בפברואר 1945.

הקביעה מסתמכת על עדויות של ניצולי המחנה, שראו את אנה עם סימפטומים של טיפוס כבר בתחילת פברואר. מאחר שרוב החולים מתו כ-12 יום לאחר הופעת הסימפטומים של המחלה, לא סביר כי אנה שרדה עד סוף חודש מארס, כפי שמניח התאריך הרשמי של מותה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ