אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסופרנוס או הסמויה: שירי הפתיחה הבלתי נשכחים של סדרות הטלוויזיה

הג'אז הצוהל של טרמיי, הגיטרות החורקות של אמפריית הפשע והקאנטרי הסליזי של דם אמיתי. רשת הכבלים HBO לא רק יצרה כמה מדרמות הטלוויזיה הטובות של העשור, היא גם שיבצה בהם שורה של שירי פתיחה בלתי נשכחים

תגובות

ב-2010 עלתה ברשת HBO סדרת הדרמה "טרמייי", שאחד המוטיבים העיקריים בה היה המוזיקה. הסדרה מצולמת בניו אורלינס והפסקול מהווה חלק אינטגרלי בעלילה. המוטיב הזה גלוי לעין מהרגע הראשון – שיר הפתיחה. כשמסתכלים על סדרות נוספות מבית היוצר של רשת הכבלים המהוללת HBO, מגלים שזו ממש לא הפעם הראשונה. הרשת ידועה בפתיחים קולעים, המתהדרים בשירים טובים שמצליחים לאפיין את הסדרה במילים, בסגנון ובקצב. בניגוד לרוב פתיחי הטלוויזיה הקלאסיים, הבחירה בשירים שעומדים בפני עצמם ולא נכתבו במיוחד לתכנית, מהווה חלק חשוב באמירה האומנותית שלה. לרוב, הפתיחים כל כך מזוהים עם התוכניות שהם הופכים שירים זניחים יחסית ללהיטי ענק. הנה הסיפורים מאחורי כמה משירי הפתיחה המפורסמים והטובים שהפכו לחלק מהפסקול התרבותי שלנו בעשור האחרון.

הסדרה טרמיי שמתארת את חיי התושבים בשכונה בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה. העונה הראשונה משקפת מסע של התאוששות פיזית, נפשית ותרבותית. ניו אורלינס ידועה במועדוני מוזיקת הג'אז והבלוז המפורסמים שבה וקו העלילה משקף את תהליך ההתאוששות של עיר שמחה וחיה מתוך ההרס שתקף אותה.

בדומה לסיפור, לשחקנים ואפילו למפיקי הסדרה, גם שיר הפתיחה הוא מוצר אותנטי מהשכונה. השיר שייך לאמן מקומי בשם ג'ון בוטי ונקרא The Treme Song. הוא נכתב בשנת 2002 על מדרגות בית ילדותו בשכונה. באופן סמלי ולא מפתיע, השיר השמח והקצבי, שמתאר את החיים בעיר, שרד את ההוריקן. הבית דווקא לא. על רקע השמחה הזו, הפתיח מציג תמונות דהויות של ההרס והאסון. בדיוק כמו הסדרה, הפתיח מציג את הקוטביות בין עיר שמחה ותוססת להריסות והטראומה שנשארו בה. ההרס ישוקם, השמחה היא נצחית. זה המסר של היוצרים וזה בדיוק מה שהשיר מביע.השיר העליז שרד את ההרס הנורא. ג'ון בוטי - The treme Song:

אימפריית הפשע: גיטרות פסיכדליות דווקא "אימפריית הפשע", המדויקת עד הפרט האחרון מכל הבחינות, הפתיעה בבחירת השיר הפותח. למרות שפסקול הסדרה מדויק בצורה מעוררת השתאות בשימוש שהיא עושה בלהיטי צ'רלסטון משנות ה-20, לפתיח נבחר דווקא שיר עכשווי של להקת הרוק הפסיכדלי The Brian Johnstown Massacre. השיר, Straight Up and Down, מופיע באלבום הלהקה משנת 1996 בשתי גרסאות: אחת ארוכה של 11 דקות והשנייה של 4 וחצי דקות. כך אנחנו מקבלים את נאקי תומפסון המפוקפק מסתכל אל עבר אטלנטיק סיטי של פעם, ומרטיב את נעליו לרקע צלילי הגיטרות החורקות של היום.למרות אי ההתאמה התקופתית, השיר מתיישב היטב. הגלים עולים ויורדים בהתאם לצלילים וענני הסערה מתגברים עם עליית הקצב בשיר. כאשר המוזיקה נרגעת, אנו מגלים שהנעליים של נאקי עדין יבשות למרות הגלים והסופה. בסופו של דבר הפאתוס של השיר משתלב עם זה של הסדרה כולה. The Brian Johnstown Massacre - Straight Up and Down:

הסמויה: חמש גרסאות לחמש עונות מעריצי סדרת המופת "הסמויה" בודאי שומרים מקום של כבוד לפתיח המסוגנן. השיר"Way Down in the Hole", שבטח כבר מתנגן לכם בראש עם קריאת שורות אלו, זכה לגרסה שונה בכל אחת מחמשת העונות. השיר המקורי שייך לטום וויטס והוא הופיע במקור באלבומו Frank Wild Years מ-1987. הגרסה שלו אגב, מופיעה בעונה השנייה של הסדרה. הביצוע בעונה הראשונה שייך להרכב  The Blind Boys of Alabama הרכב גוספל שקיים משנת 1939 (עם סולנים משתנים כמובן) וכשמו כן הוא – מורכב כולו מעיוורים. בעונה השלישית ישנה גרסת כיסוי נוספת של ה"נוויל בראדרס".

לכבוד העונה הרביעית, שמתרכזת בחבורת נערים ומתרחשת ברובה בין כותלי בית הספר, הוקלטה גרסה מיוחדת על ידי חמישה נערים מבולטימור (לא השחקנים, אגב). את הביצוע לעונה החמישית הקליט המוזיקאי סטיב ארל שאף השתתף בסדרה בתור וואלון, ג'אנקי שנגמל (והיה לחונך של באבלס). מיטיבי הלכת בטח זיהו אותו גם בסדרה טרמיי. מילות השיר מתכתבות בצורה מושלמת עם התמה המרכזית בסדרה וגם אם לא ראיתם אותה תוכלו לקחת מהפתיח את המסר: "תחביאו את השטן, עמוק בתוך הבור".הביצוע המקורי. טום וויטס - Way Down in the Hole:

אהבה גדולה: רק אלוהים יודע

הסדרה "אהבה גדולה" עוסקת במערכת היחסים הסבוכה של משפחה מורמונית פוליגמית הכוללת בעל אחד ושלוש נשים. לעומת השמרנות בסדרה, הפתיח שלה בשלושת העונות הראשונות, אירוני ומתוחכם. בעוד סדרות אחרות של הרשת, שלוקחות שירים פחות מוכרים והופכות אותן ללהיטים, הפתיח של "ביג לאב" לקח את אחד הלהיטים האמריקאיים הכי גדולים של שנות השישים. השיר God Only Knows של הביץ' בויז על אף חדשנותו הפסיכדלית, מסמל היטב את אמריקה של הסיקסטיז: שמרנית ו... מונוגמית. לאורך הפתיח כולם מחליקים יחדיו על הקרח, חסודים, מאושרים ומחזיקים ידיים. ממש חלום רומנטי מושלם של כל נערה אמריקאית מתבגרת משנות ה-60 ועד היום.בנוסף ולא במקרה, יש בשיר התייחסות מפורשת לדת ולאלוהים. הצידוק לסוג כזה של תא משפחתי נובע מתוך אורך החיים הדתי. בכך שהביץ' בויז מספרים "רק אלוהים יודע כמה אני אוהב אותך" הם נותנים את אותה לגיטמציה שנותנים ביל ומשפחתו לאורך חיים זה. בעונה הרביעית החליפו יוצרי הסדרה את האירוניה והעוקץ בפתיח יותר דרמטי ועצוב. השיר ברקע נקרא Home והוא שייך ללהקה הבריטית Engineers. בדומה לפן הדרמטי יותר שלקחה הסדרה בעונות המאוחרות, כך התקבלה ההחלטה להתרחק מהאירוניה של הביץ' בויז ולתת טון דרמטי שיתאים לאופי הסדרה. שיר אהבה מונוגמי עם פניה לאלוהים. הביצ' בויז - God Only Knows:

"דם אמיתי", אולי הסדרה הכי מלאת תשוקה וסליזית בטלוויזיה, מתהדרת באחד הפתיחים המושלמים והמדויקים ביותר. השיר שייך לזמר הקאנטרי ג'ייס אוורט ונקרא, לא במפתיע, Bad Things. שיר בניחוח דרומי עם מילים שמתארות תחושה של כמעט מוות מרוב תשוקה. האוויר אוזל, מאבדים שליטה ויש דחף עז ובלתי נשלט לעשות אהבה. השיר הוא דוגמה מצוינת להצלחה מסחררת בעקבות הסדרה. השיר יצא בשנת 2005 באלבום הבכורה של אוורט ולא זכה להתייחסות מיוחדת. בשנת 2009, אחרי שהסדרה התבססה, השיר יצא מחדש כ–EP וזכה להצלחה מסחררת, בהתחלה באירופה ואז בשאר העולם.  על המסך אנחנו רואים תמונות של ארצות הברית הדרומית: צילומי טבע, אנשים ומוטיבים נוצרים מתגוננים כמו הגנה בצלב, הטבלה בכוח, נחש ועוד. במקביל ישנן תמונות של סקס ומוות. הפתיח מתייחס באופן מפורש, גם בשיר וגם בעריכה, לאותם ערפדים אלמותיים ומלאי מיניות המאיימים על ערכי השמרניים-דתיים של אמריקה.מוות מרוב תשוקה. ג'ייס אברט - Bad Things:הסופרנוס: קצב אלים אם יש פתיח אחד שהיה אולי להשראה לשאר הסדרות שבאו אחריו זאת הנסיעה של טוני סופרנו. מדובר בדקה וחצי שמכילות בתוכן שש עונות של קונפליקטים אישיים מעורבבים במעשי אלימות אכזריים. בדומה לסמל האיקוני של האקדח בלוגו הסדרה, כך גם השיר שנבחר ללוות את טוני מניו יורק לניו ג'רזי מתאר באופן מושלם את הלך הרוח והתמה המרכזית שבה. השיר Woke Up this Morning שייך ללהקה הבריטית 3 Alabama. אלבומם הראשון, שכלל את השיר הזה, יצא בשנת 1997 ולא זכה להתרגשות מיוחדת, לא במולדת ובוודאי לא בארצות הברית. שנתיים מאוחר יותר, כשיוצרי הסדרה לקחו את השיר בגרסת רמיקס, הם בעצם העניקו לאותה להקה את הלהיט הגדול שלה מאז ועד היום. השיר זכה לכזאת הצלחה שבשנת 2000 החליטה הלהקה להוציא אותו מחדש ב-EP.

השיר נכתב במקור בשנת 1996 בהשראת רצח מתוקשר בו אישה דקרה את בעלה לאחר 20 שנות נישואין. למרות הידע המוקדם הזה, הקצב, הסגנון וגם המילים, נדמים כאילו נכתבו במיוחד לדמותו של טוני סופרנו. בחירה בשיר שמשלב בלוז איטי, סגנון מוזיקלי שמזוהה עם ארצות הברית השמרנית, יחד עם מוטיבים קצביים של גרוב, מעניקה לפתיח את אותה תחושת נמנום בפרברים האמריקאיים ומנגד את הקצב של מעשי האלימות האכזריים שמוסתרים מאחורי בתים ענקיים וגינות ירוקות. גם המילים קולעות, תוכלו למצוא שם התייחסות מפורשת לאמא לא מפרגנת ולאבא שלא מבדיל בין טוב לרע. נדמה שכל הסשן הטיפולי בין טוני לד"ר מלפי סוכמו לאותם שני בתים ופזמון חוזר.נכתב בהשראת רצח. Alabama 3 - Woke Up this Morning:

*#