אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסטיבל ונציה 2014: מזאב רווח ועד ג'נוארי ג'ונס

אירוע הקולנוע הוותיק בעולם מציג את מורן אטיאס בכס השופטת, זאב רווח על השטיח האדום, פרס מיוחד לג'יימס פרנקו ושני סרטים בהשתתפות כוכבי "מד מן"

תגובות

פסטיבל הקולנוע של ונציה, המתקיים כתמיד כחלק מהביאנלה לאמנויות, יפתח את מהדורתו ה-71 היום (רביעי) ויימשך עד ה-6 בספטמבר. אירוע הקולנוע הוותיק בעולם ממשיך לשמור על מעמדו בשלישיה המובילה של הפסטיבלים (יחד עם קאן וברלין), וגם להפתיע ולקחת סיכונים. בשנה שעברה זכה באריה הזהב, הפרס היוקרתי ביותר בפסטיבל, הסרט התיעודי ״כביש קדוש״, שנצפה מאז במחוזותינו בפסטיבל ירושלים. מדובר באירוע חריג כי מדובר בסרט דוקומנטרי, שפרץ את גבולות הגזרה התיעודית וניצח סרטים עלילתיים שציפו מהם לרבות. מבחינת היחס לקולנוע הישראלי, ההישג האחרון היה זכייתה ההיסטורית של הדס ירון בגביע וולפי, המוענק לשחקנית הטובה ביותר, עבור תפקידה ב״למלא את החלל״ לפני שנתיים. לפני כן קטף ״לבנון״ של שמוליק מעוז את אריה הזהב, ברגע נוסף שנכנס לפנתיאון המקומי. האם גם השנה מסתמנת תוכניה שתיקח סיכונים ואולי תפרגן לישראל?

גיתאי מתפלל, מסי בועט

בכל הקשור לתחרות הרשמית, או אפילו למסגרת המשנה היותר אדג׳ית הקרויה ״אופקים״ (Orizzonti), אין בשורות לקולנוע הישראלי. הנציגות המכובדת ביותר השנה של ישראל בפסטיבל היא זו של מורן אטיאס בצוות השיפוט של ״אופקים״. ייתכן שהדבר עשוי להועיל לסרט הישראלי ״פת לחם״, שהתקבל לתחרות הקצרים במסגרת זו, מה שהופך אותו לבכיר נציגי ישראל. הבמאי הוא עידן הובל, שקנה לעצמו מעריצים בזכות פיצ׳ר הבכורה שלו ״מנתק המים״, הסרט מבוסס על פי סיפור קצר מאת יוסף מיכה ברדיצ'בסקי, ובמרכזו נער המכור לשוקולד שבורח מהבית ובמנוסתו פוגש נערה המחליפה את אהבתו למתוק.

מצחצחים את החליפות. "מיתה טובה" - טריילר:

במאי ישראלי שהשיג דאבל השנה בוונציה הוא עמוס גיתאי, המציג סרט חדש מחוץ לתחרות וישתתף בפסטיבל גם כחלק מאנסמבל במאים של פרויקט מיוחד. ״צליל״, אותו ביים גיתאי סולו, מתרחש באירופה בתקופת השואה ומככבות בו שרה אדלר, משי אולינסקי וליא קניג. הסרט רב הבמאים נקרא ״מילים עם אלים״, ויזם אותו התסריטאי גיירמו אריאגה, המתמחה בקווי עלילה מרובים (״בבל״, ״21 גרם״). הסרט מורכב מתשעה פרקים, כל אחד בוים בידי יוצר אחר, ועוסק במכלול הדתות בעולם ובאנושות כמארג אחד. מלבד גיתאי ואריאגה משתתפים אמיר קוסטוריצה, מירה נאיר, הקטור בבנקו ואלכס דה לה איגלסיה.

בשתי מסגרות הלוויין של ונציה, שאינן חלק מהתפריט הרשמי של הפסטיבל ומתקיימות במקביל אליו, ניתן למצוא שני סרטים ישראלים נוספים. או רק אחד, תלוי איך סופרים את זה. ״מיתה טובה״, סרטם של שרון מימון וטל גרניט המועמד ל-14 פרסי אופיר, הוא הראשון שבהם ויוקרן במסגרת ״ימי ונציה״. מדובר בדרמה קומית-מרגשת בה מככבים זאב רווח, לבנה פינקלשטיין, אילן דר ועליזה רוזן כחבורת קשישים מלוכדת בבית אבות סיעודי, המבקשת להשאיר בידיה את ההחלטה אם למות בכבוד ובונה מכשיר להמתת חסד שהופך פופולרי בקרב שאר הדיירים. הסרט יתמודד מול שמות כמו לארי קלארק הוותיק, לורן קנטה, כריסטוף הונורה ומירנדה ג׳ולי. את המסגרת יפתח ״אחד על אחד״, סרטו החדש של הבמאי הקוריאני קים קי-דוק, וינעל סרטו התיעודי של אלכס דה לה איגלסיה, שמושאו הוא הכדורגלן הנערץ ליאו מסי, מקבוצת הכדורגל של ברצלונה ונבחרת ארגנטינה. הסרט נקרא פשוט ״מסי״, ואם יש מישהו שיכול להפוך סרט מוזמן על כוכב למוצר מרתק זה, הבמאי הספרדי המבריק הזה.

סרט שהוא פליט

מסגרת הלווין הנוספת של הפסטיבל היא שבוע המבקרים הבינלאומי, שם שדי מסביר את עצמו, ובו ניתן יהיה למצוא את ״וילה תומא״ של סוהא עראף, שעורר סערה בשבועות האחרונים. עראף היא אזרחית ישראלית המגדירה עצמה פלסטינית, וסרטה מומן ברובו על ידי הקרן לקולנוע ישראלי, חברת בת של משרד הכלכלה ומספעל הפיס. סך הכל קיבלה עראף כשלושה מיליון שקלים מגופים ישראלים, ובנוסף סכום קטן משמעותית מקרנות גרמניות. עם זאת, בבואה להגיש את הסרט לפסטיבלים, עראף רשמה אותו כפלסטיני ולא אזכרה בשום צורה את השתתפות מדינת ישראל בהפקתו. הדבר עורר את זעמם של מנהלי הקרנות, שביקשו לתבוע מעראף את הכסף חזרה. לבסוף היא החליטה להציג את הסרט כלא שייך לאף מדינה. "כמוני, גם הסרט הוא פליט", הסבירה בטור שכתבה ב"הארץ". ובאמת, באתר הרשמי של פסטיבל ונציה, במקום בו לרוב מצויינת המדינה ממנה הגיעה הסרט, מופיע רק פסיק, המותיר אותו חסר לאום.

סרט מחפש זהות. וילה תומא

הסיוטים של ג'נוארי ג'ונס

את המסגרת היוקרתית של הפסטיבל יפתח "בירדמן", סרטו החדש של אלחנדרו גונזלס איניאריטו. מייקל קיטון מככב כפרסונה ציבורית שפעם נודעה לכל בתור גיבור העל בירדמן, וכעת הוא מצוי בשלב ההתרפקות. לא בדיוק אוטוביוגרפי, אבל לחלוטין מתכתב עם הקריירה של השחקן. ״תור הזהב״, סרטה של אן הוי, ינעל את הפסטיבל. יושב ראש חבר השופטים יהיה המלחין המהולל והמועמד הקבוע לאוסקר אלכסנדר דספלה (״מלון גרנד בודפשט״, ״ארגו״, ״נאום המלך״), ולצידו ישפטו, בין היתר, השחקן הבריטי טים רות׳ והבמאי הפלסטיני איליה סלימאן.

הבמאים ששמם הולך לפניהם, יש בתחרות כמה מעניינים במיוחד. מארצות הברית בולטים רמין בהרני, במאי של דרמות חברתיות, אסף את אנדרו גארפילד, מייקל שאנון ולורה דרן לסרט אחד, בו משפחה נלחמת בבנקים על ביתה ופונה לדרכים נפשעות, באמריקה של אחרי המשבר הכלכלי. דייויד גורדון גרין, במאי אינדי שעבר לקומדיות סטלנים, שב לדרמות הקטנות על האנשים הפשוטים. אל פאצ׳ינו מגלם את גיבור הסרט ״מנגלהורן״, מנעולן בעל סדנה לשכפול מפתחות, שמחלים אט אט מלכתה של אשתו האהובה ונפתח בפני אופציה של אהבה חדשה. אנדרו ניקול, המתמחה בדרמות מדע בדיוני הנעות בין המתוחכם לפשטני, יגיע לפסטיבל עם סרטו העתידני ״הרג טוב״, על טייס מזל״ט (אית'ן הוק) שחוזר כל ערב הביתה אל אשתו (ג׳נוארי ג׳ונס, לעד בטי מ"מד מן") בפרברים, אבל איתו חוזרים גם הסיוטים.

כבוד השופטת מורן

גם מאירופה יש כמה וכמה יוצרים שיציגו את מרכולתם בפסטיבל. פאטי אקין, הבמאי הטורקי-גרמני המצוין, בוחר הפעם בשואת הארמנים כנושא לסרטו החדש ״הקאט״. הסוראליסט השבדי רוי אנדרסון, יגיע עם ״יונה ישבה על ענף והרהרה בקיום״, שימשיך את הקו הייחודי שלו. אבל פררה הוותיק חוזר אל הלילה האחרון בחייו של הגאון הפרובוקטיבי פייר פאולו פאזוליני (בגילומו של ווילם דפו), בסרט הנושא את שמו של הבמאי. ג׳ושוע אופנהיימר, הדוקומנטריסט שהימם את העולם עם ״מעשה בהרג״ בשנה שעברה, חוזר לאינדונזיה בסרטו החדש ״מראה השקט״, על משפחות של קורבנות החיות באותו רחוב עם רוצחי ילדיהם בתקופת רצח-העם, ועל נער אחד שיוצא להתעמת עם אלה שהרגו את אחיו.

במסגרת המשנה "אופקים", סרט הפתיחה יהיה ״הנשיא״ של הבמאי האיראני הדגול מוחסן מחמלבאף, אלגוריה פוליטית שבמרכזה רודן של מדינה בדיונית העוברת הפיכה. הרודן נאלץ להימלט, להתחפש, ואז לגלות מחדש את המדינה ששלט בה בליווי נכדו בן ה-5. בראש חבר השופטים של מסגרת זו תעמוד אן הוי, שסרטה ינעל את החגיגות כאמור, במאית הונג-קונגית שהתארחה בישראל לפני כשנתיים עם סרטה ״חיים פשוטים״ במסגרת הפסטיבל לסרטי נשים. לצידה ישפוט היוצר האמריקאי דייויד צ׳ייס (״הסופרנוס״) וכאמור, גם מורן אטיאס.

תהילה לא צפויה. סת' רוגן בסרטו של ג'יימס פרנקו, The Sound and the Fury

פון טרייר לא גומר

אל עמוס גיתאי מצטרפים כמה שמות גדולים למדי שיציגו השנה יצירות חדשות מחוץ למסגרת תחרותית כלשהי. בין הוותיקים ניתן למנות את פיטר בוגדנוביץ׳, ג׳ו דנטה, בארי לוינסון, אולריך זיידל, וגם מנואל דה אוליביירה בן ה-106, שעדיין נותן בראש. את העוסקים הצעירים יותר במלאכה מייצגים במאית האינדי ליסה צ׳ולודנקו וגם ג׳יימס פרנקו עם סרט חדש - The Sound and the Fury, עיבוד לרומן של ויליאם פוקנר בכיכובם של ג'ון האם ("מד מן") וסת' רוגן. פרנקו יקבל בפסטיבל את פרס ״התהילה לקולנוען״ המוענק, ליוצר בעל השפעה על אמנות הקולנוע העכשווית. פרנקו, שמתחזק קריירת בימוי יחסית רדיקלית במקביל לעבודתו כשחקן הוליוודי מן המניין, הוא בחירה מעניינת שייתכן ומנסה לקרוץ לקהל רחב. כמו כן, תיחשף בפסטיבל גרסת הבמאי של לארס פון טרייר ל״נימפומנית״, שתפח מארבע לחמש שעות הקרנה. אם עוד נותר בכם כוח, כלומר.

*#