אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיפקס בהופעה: יותר משעתיים של הנאה צרופה

מופע האיחוד של "טיפקס" הפך את הזאפה התל אביבי לאולם חתונות, ובעיקר הזכיר לקהל הישראלי שהקו הרעיוני הנדיר של הלהקה אף פעם לא נמחק

תגובות

למרות או שמא בגלל כל זה – טיפקס בהופעה זה גם המון פאן. קטעים כמו ״יש לי חברה״ או ״נשיקה לדוד״ (בעיבוד צועני משהו) מעלים חיוך בכל מקרה וגם ״דיסקו מנאייק״ ו״כשאני איתך אני כמו דג״ עושים שמח. נבואת ״התחנה הישנה״ נשמעת ממשית מאי פעם כשחושבים על המילים ״מדינה אחרת״ ובהתאמה למה שהיא הפכה להיות - גם הביצוע קצת שונה מהמקור.קצת אחר כך, כשכולם בקהל שרים במקהלה את המילים של ״סתם״ כשרק הפסנתר מלווה ברקע, נדמה ולו לרגע שאנחנו לא במזרח התיכון. בתווך יש גם הרבה ״כפרה עליכם״, סיפורים והמחזות תיאטרליות מבית היוצר של אוז, שממש כמו סנדרסון שנזכר לעיל הופך את המופע ל״סיפורי קובי״. בלי להתבלבל הוא מספר על ההופעה הראשונה שלו מול קהל בפסטיבל ״שדרותשיר״ וכמה דקות אחרי זהו כבר מונולוג הפוסט-טראומה הישראלית במגוון שפות וחיקויים של אחמדיניג׳אד ורוחאני שמסביר למה "טיפקס" חזרה מהאירוויזיון בלי הדוז-פואה. "Push The button" שמגיע אחר כך רלוונטי מתמיד, למרות שנכתב בימים קצת אחרים.  נבואת התחנה הישנה התגשמה. טיפקס בהופעה (צילום: דין אהרוני)

״ריקודי עמבה״ הופך את הזאפה התל אביבי (שמרגיש צר מלהכיל את ההרכב הדינמי) לאולם חתונות, כשקובי אוז עושה סנופי דיסקו עם הקהל הצוהל תוך כדי נסיון לברר אם ״יש יזידים בקהל?״. ההדרן מוביל דווקא אל הרגש ונפתח בסולו פלמנקו של רמי יוסיפוב על הגיטרה (אקוסטית דווקא). אחר כך מגיעים ״אלוהי״ שיצר אוז בנפרד מההרכב וכולל הקלטה מקורית של סבו בפיוט תפילה וגם מחווה יפה בדמות דואט ספונטני של ״ועכשיו שיר אהבה״ עם זמרת חובבת בקהל. ביצוע מצוין ל״איש וכינור״ של "שפתיים" מקדים את ״תן לי חתימה״ ו״איזה עולם״ שמגיעים בסוף כדי להרים קצב ולסיים יותר משעתיים של הנאה צרופה.

העובדה שזוהי הופעת איחוד מקלה עם עצם היעדרותם של קטעים טובים ופחות מוכרים שלא זכו להתנגן, גם אם קצת סוטה מדרכה האמנותית של הלהקה. בסופו של דבר, לא הרבה הרכבים בישראל יכולים למלא הופעה ארוכה כזו בלהיטי רדיו מוכרים ולהשאיר עוד כמה מחוץ לפלייליסט. 25 שנים אחרי שהוקמה ודרך תשעת אלבומי האולפן המצליחים שלה, ל"טיפקס" יש חלק נכבד בעיצוב פס הקול של המוזיקה הישראלית וביצירת בסיס רחב לאמנים שבאו אחריה. מעבר לתרומה המוזיקלית, נדמה שאפשר לזקוף לזכותה של "טיפקס" לא מעט שינויים גם בגבולות השפה, התפיסה והתרבות בישראל. אפילו המורה ציונה לא חשבה רחוק עד כדי כך.   בנות, איפה הכפיים? טיפקס בהופעה (צילום: דין אהרוני)

*#