אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורחים לרגע: מאיה קניג מרגשת לאט

המינוריות של יצירת הביכורים של קניג הופכת אותה לאותנטית ויפה, אם כי מאתגרת לפענוח. ככה זה כשהגיבורה היא ילדה שמגדלת את אבא, והגבולות בין חיי היוצרים לעלילה המתוסרטת מטושטשים בכוונת תחילה

תגובות

יש מידה גדולה של נחת, שלא לומר אומץ, בבנייה האיטית של הסיפור באורחים לרגע. הוא מתעצם אמנם בשליש האחרון שלו עד לשיא מטלטל, אבל גם ההתרה מאלצת את הצופה להרהר בו, אפילו לאחר שהסתיים. הפער בין הסיפור הקשה ובין הבימוי הצנוע של מאיה קניג - שזהו סרטה המלא הראשון - הוא כמו זה שבין פניה המאירים של בחורה יפה וירוקת עיניים לסערה שמתחוללת בנפשה. קניג בחרה לספר את סיפורה העצוב של ליבי בת ה־12 בסרט ניואנסי ומינורי, עדין כמו רקמה של תחרה, ולכן נדרשת סבלנות רבה כדי לפענח אותו, אתגר שלא מתאים לצופה שמחפש סיפוק מיידי. » אורחים לרגע - כל הפרטים ומועדי הקרנה» מסך מתעורר: סרטים ישראלים חדשיםליבי (אליה ענבר המצוינת) היא ישראלית לשעבר, שחיה באמריקה עם אמה ובעלה החדש, ויום בהיר אחד נשלחת לאביה בישראל. מה בדיוק הסיבה שבגללה לאמא שלה דחוף כל כך להיפטר ממנה - למרות שהיא יודעת שלאביה שבישראל אין דירה, אין אוטו, אין עבודה, אין אשה ואין משפחה - לא לגמרי ברור. אבל האמת, זה גם לא משנה, כי בסופו של דבר זה סיפורה של ילדה שהוריה לא כשירים ולא ראויים לגדל אותה. במהלך הסרט ליבי תלמד שעליה לגדל את עצמה, ועל הדרך גם את אבא.סיגריות כתחביב, הומלסיות כמקצוע. אורחים לרגע:תמונות מחיי משפחה האבא, שאול, גבר כבן 40, מגולם על ידי הבמאי־תסריטאי־שחקן גור בנטביץ'. הוא מסוג הטיפוסים ששורדים בקושי את היום, ומחפשים על מי ליפול כדי להוציא ארוחה חמה. האבא הזה אולי חושב שהוא מגניב או כיפי ("מה את דואגת?", הוא אומר לילדה שלו כשהיא מגלה שאין להם בית לגור בו, "יהיה כיף!"), אבל הוא אדם מנוכר ולא רגשי, שלא רואה את צורכיה של בתו. בלית ברירה, כדי שיהיה להם איפה לישון, הוא מתחזה לפליט מהצפון (זו תקופת מלחמת לבנון השנייה). שאול נופל על משפחה ירושלמית וגורר את בתו לתוך מסכת מסועפת של שקרים ותחמונים, כמו גם ל"סידורים" המעייפים שלו סביב ניסיונותיו הכושלים להרים פטנטים כמו חצאי סיגריות לממהרים, גושי קקי מפלסטיק כדי להחביא תחתיהם את המפתח לבית או מכונה ששואבת עשן כדי שאפשר יהיה לעשן במקלטים.בעצם, אפשר לומר שאביה של ליבי הוא אותו גור בנטביץ' שגילם את עצמו ב"משהו טוטאלי" או בסרטים אחרים שעשה במהלך השנים; גם שפתו ("לילה טוב, יא משוגע") היא אותה שפה בנטביצ'ית שאנחנו מכירים מהדמויות שברא בסרטו הראשון, "הכוכב הכחול". ב"אורחים לרגע" מעניין לראות כיצד שותלת קניג - בת זוגו לחיים, יש לציין - את דמותו הקאלטית (סוג של וודי אלן ישראלי) לתוך תסריט וסרט שאינו שלו. וגם כאן, כמו בסרטיו של בנטביץ', לא ברור מתי נגמרים החיים ומתחיל הסרט. כי לא רק שבן זוגה של קניג מגלם את אביה של הגיבורה (והרי נשים בוחרות בסופו של דבר גברים בדמותם של אבותיהן), גם הבמאית עצמה מגלמת בקולה את האמא הנוכחת־נעדרת (קולה של האם נשמע בשיחה טלפונית טרנס־אטלנטית); בנוסף, סרטוני וידאו דוקומנטריים מחייהם של הבמאית, בן זוגה וילדתם, מופיעים בסרט ומשמשים כארכיון סרטי הילדות של ליבי עצמה.המוטיבים האישיים, יחד עם העובדה שזהו סרט מאוד קטן וקאמרי, שחף מכל מניפולציה ושצולם בפשטות כמעט נזירית, הופכים אותו ליצירה אותנטית, אישית ומרגשת. כיאה ליצירת ביכורים. אורחים לרגע - מועדי הקרנה

*#