אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבטיחות שבא לבכות: הכירו את השחקניות החדשות של התיאטרון

אנדריאה שוורץ, רות רסיוק, יעל איתן, תמר אלקן ורונה לי שמעון הן שחקניות צעירות ומוכשרות, שבמקרה חברות טובות מאוד וכולן מועמדות לשחקנית המבטיחה של השנה. הכירו את דור העתיד של התיאטרון

תגובות

קטגורית "השחקנית המבטיחה" של טקס פרסי התיאטרון, שיתקיים ב-11 במאי, הצליחה לקבץ תחתיה חמש שחקניות צעירות ומוכשרות שהן במקרה גם חברות טובות מאוד. הייחוד של הקטגוריה מול מכלול הטקס בולט השנה במיוחד. מצד אחד, זהו ניסיון כן ומוצלח לתת במה לשחקניות בתחילת דרכן שזקוקות לדחיפת מורל פומבית , ובואו נודה בזה - יחסי ציבור. מצד שני, הדבר נועד לעודד אותן להישאר במקצוע שהוא מאוד מתגמל מבחינה רגשית, אך קשה לשרוד בו לאורך שנים. המועמדות השנה – אנדריאה שוורץ, יעל איתן, רונה לי שמעון, רות רסיוק ותמר אלקן – שייכות לדור החדש של שחקניות התיאטרון. אלו שאוהבות את הבמה, אך גם מפלרטטות עם הקולנוע ונהנות לעשות טלוויזיה. פעם היו קוראים לזה מולטי טאלנטית, היום זו פשוט קריירה. או כמו שאמרה אחת המרואיינות "העיקר לשחק".» הקאמרי מוביל במספר המועמדויות לטקס פרסי התיאטרון» חוקר פרטי: סוקרטס היה גאה» אורזי מזוודות: הכי חנוך לוין שיש» יונה ונער: לאן נעלם הסאבטקסט?» למה לא באת לפני המלחמה: ככה עושים שואה?» קומדיה של טעויות: סרט בורקס וולגרימטעם הקאמרי: אנדריאה שוורץ לא אורזת מזוודות אנדריאה שוורץ (32), במקור מנתניה, בכלל לא תכננה להיות שחקנית: "ביליתי שנה על ספסל הלימוד בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, עד שהבנתי שבעצם תמיד רציתי להיות שחקנית. אני באה מבית מאד ריאלי. שני ההורים שלי מהנדסים ואין לנו ממש אמנים במשפחה כך שזה לא היה נוכח בילדות שלי".

שוורץ עזבה את הלימודים ונרשמה לבית הספר למשחק יורם לוינשטיין. ההופעה הבימתית הראשונה שלה הייתה בהצגה "פופקורן". השחקנית לוהקה לתפקיד נערת פלייבוי שמצטרפת לבמאי זוכה אוסקר ומנסה לשכנע אותו שיש לה כישרון ושהוא צריך לקחת אותה ברצינות. "תפקיד מצוין", היא אומרת "מלא אנרגיות והומור. אני עדיין זוכרת את ההתרגשות והעלייה לבמה".יופי עוזר עד נקודה מסוימת. אנדריאה שוורץ ב"אורזי המזוודות" (צילום: גדי דגון)

יופי עוזר או מפריע במקצוע? "קשה לי לענות. אני שחקנית רק ארבע שנים והרגשות שלי בנושא מעורבים. אני כן מקבלת תפקידים מסוימים בגלל המראה החיצוני שלי, אבל התפקיד שאני מועמדת עליו הוא לא של אישה יפה ואני מאושרת לעשות אותו. אז יופי עוזר, אבל עד נקודה מסוימת שבה את צריכה להוכיח שאת מעולה גם בתפקידי אופי".

שוורץ שיחקה בעספור, סדרת הלהיט של הוט ועל כן מוכרת גם לקהל שאינו מחזיק במנוי לתיאטרון. "זה היה תפקיד אורח של שמונה פרקים שהיה פשוט חוויה לימודית", היא מספרת. "אבל אם את שואלת אם אני מעדיפה תיאטרון או טלוויזיה, אז בהחלט תיאטרון. גם מבחינה כלכלית: זו עבודה קבועה לאורך זמן, היא מיידית, בשידור חי, מלאה באדרנלין ואין עוד טייק. את מתמכרת לאדרנלין".יש אנשים שהיית רוצה לעבוד איתם? "רני בלייר בטלוויזיה. סוג של חלום. שיוסי פולק יביים אותי. אני מתה לשחק באחד התפקידים הנשיים של חנוך לוין וכמובן חתולה על גג פח לוהט. בסופו של דבר המחזה פחות חשוב לעומת הבמאי והשחקנים. הם אלו שעושים את ההצגה".

הכנת נאום למקרה שתזכי?"ממש לא (צוחקת) אני אפילו לא אהיה בטקס. יש לי הצגה באותו היום ,ואם אזכה אז ביקשתי מבמאי ההצגה, אודי בן משה, לאסוף את הפרס בשבילי". 

מטעם גשר: רות רסיוק בתוך חלום יונה ונער למרות שהיא צעירת המתמודדות (26), רסיוק מחזיקה ברזומה המפואר מכולן. היא בתם של המלחין משה רסיוק והמורה למוזיקה שוש רסיוק. את תפקידה הראשון בטלוויזיה ביצעה כבר בגיל, 14 ולאחר מכן למדה במגמת התיאטרון בתיכון. לאחר שירות בלהקה צבאית היא החלה את לימודיה את ביורם לוינשטיין ושיחקה בטלוויזיה (גבוה וגרינבאום, "השועלים" ו"הצרות שלי עם נשים"). "אני לא חושבת שהיה יום שבו החלטתי שאני רוצה להיות שחקנית", היא מסבירה "אני זוכרת שמגיל מאוד צעיר אהבתי להופיע מול קהל המשפחה והחברים. הייתי הליצנית של הכיתה ואהבתי ללכת לחוג דרמה. היה ברור לי שזה הכיוון שלי, שזה העיסוק האהוב עלי וגם המקצוע שלי". את חושבת שעצם העובדה שגדלת בבית מוזיקלי הובילה אותך לקריירה אומנותית? "בהחלט. אבי ואמי מוזיקאים, גדלתי עם הרבה אהבה והערכה למוזיקה ולאמנות. זה היה אצלי 'בדם' כמו שאומרים. הרבה שנים שרתי בלהקה וניגנתי באנסמבל חליליות. עד היום אני מנגנת ושרה גם בהצגות". רסיוק עלתה לראשונה מול קהל בלהקה הייצוגית של הרצליה "על הבמה" במחזמר "תהילה": "גילמתי את המנהלת הקשוחה גברת שרמן. תפקיד מצחיק שמאוד אהבתי לשיר ולשחק אותו".

המראה החיצוני שלך עזר לך במקצוע או מנע ממך לקבל תפקידים מסוימים? "היופי פותח דלתות במקצוע שלנו, כמובן. למרות שבמקרה שלי אני לא חושבת שהנתונים החיצונים שלי הם אלו שתרמו לי, אלא הרצון, הנחישות והאמונה. התפקידים ששיחקתי עד עכשיו לא דרשו ממני יופי אלא יכולות בימתיות מגוונות והרבה עבודה קשה". אין כמו האדרנלין על הבמה. רות רסיוק ב"יונה ונער" (צילום: גדי דגון)

איפה את יותר נהנית לעבוד בתיאטרון או בטלוויזיה?"טלוויזיה היא תענוג, אבל האהבה הגדולה שלי היא לתיאטרון. כשאת מסתכלת על עצמך במסך ויודעת שאולי יותר אנשים יזהו אותך ותהיי מוכרת אז יש בזה משהו ממכר. חשיפה זה כיף והיא בהחלט בונה שחקן. אבל, וזה אבל גדול, אין כמו האדרנלין על הבמה. מול הקהל החי, שהכל קורה עכשיו והקהל מתרגש ומרגיש אותך. אין זיופים או עריכות, כמו אויר לנשימה. הקולנוע גם מאוד מעניין אותי ואני מאוד אוהבת. יצא לי לשחק בסרט חרדי ("הגדר" – אב"ש) וזה בהחלט עורר אצלי את החשק".

יש לך רשימת חלומות של במאים שאיתם את רוצה לעבוד? "תמיד רציתי לעבוד עם יבגני אריה והחלום התגשם ביונה ונער ואפילו למדתי קצת רוסית על הדרך. מאוד הייתי רוצה לעבוד עם אלמודובר. הסרטים שלו הופכים לי את הבטן. אם החלום יתגשם, אני לוקחת שיעורי ספרדית. השחקן שהייתי רוצה לעבוד איתו הוא רואן אטקינסון, הלוא הוא מיסטר בין. גדלתי עליו ואני מאוד אוהבת את ההומור הבריטי".

מטעם באר שבע: יעל איתן שואלת למה לא באת לפני המלחמה יעל איתן (28), במקור מנתניה, עברה לתל אביב לפני ארבע וחצי שנים כדי ללמוד משחק בניסן נתיב, ומיד החלה לרצד על מסך הטלוויזיה ובמקביל על במת התיאטרון. על הבמה הופיעה בהצגות "כשהאוניה שוקעת" "לקפוץ מעל העננים", בוגד והשתתפה בתפקידי אורח בחברים של נאור, "אולי הפעם", "גירושים נפלאים", "האי" וחטופים. "מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות שחקנית", היא מודה "שכנעתי את ההורים שלי בגיל שמונה לרשום אותי לחוג דרמה ב'תיאטרון אלמוג', נשארתי שם במשך עשור ושם גם היה התפקיד הראשון שלי בהצגה שנקראת 'אגדות ימי הבריאה'. הצגה מקסימה לילדים בכיתות ב'". איפה את מעדיפה להשקיע יותר בטלוויזיה או בקולנוע? "אני אוהבת לשחק גם בתיאטרון וגם על המסך. לעבוד קשה, לפצח דמויות. החוויות הן מאד שונות אבל מעניינות ומתגמלות. אני מקווה שכל החיים אוכל לשחק במקביל גם על במה וגם בטלוויזיה או בקולנוע".אוהבת לפתח דמויות. יעל איתן ב"למה לא באת לפני המלחמה" (צילום: רינת הלון) איתן מסרבת להתייחס לעתיד. נאום זכייה במקרה שתקרא לבמה היא טרם הכינה ("לא חשבתי על זה עדיין. אני מניחה שנצטרך לחכות ולגלות") והיא גם מסרבת לנקוב בתוכניות לעתיד: "אין לי מושג מה יהיה תפקיד חיי. אני מניחה שזה משהו שבטח ילך וישתנה לו כל פעם מחדש. מבחינתי העיקר הוא להמשך לשחק, לעבוד קשה, ליהנות ולהצליח להתפרנס".

מטעם החאן: תמר אלקן לוקחת חוקר פרטי תמר אלקן (27) היא במקור מכרמי יוסף. השחקנית נקטפה היישר מהשנה השלישית ביורם לוינשטיין לאחד התפקידים הראשיים בסרט גיא אוני. הבמאי, דן וולמן, סיפר בראיון עיתונאי כי באודישן הראשון שערך לה מצא את עצמו בוכה מול עיניה. אלקן זכתה על תפקידה בפרס תא המבקרים בפסטיבל חיפה, אבל לא עצרה כדי לנשום מאז. "עשיתי הכל", היא מספרת "לקחתי כל עבודה שהציעו לי. פרינג', ילדים, הצגת יחיד. העמסתי". איך את מרגישה כשאת על הבמה?"חיה! אני מרגישה טוב. בבית. שאלו אותי בראיונות מה אני מעדיפה קולנוע או תיאטרון? אמרתי שזה כמו לבחור בין נעלי עקב ונעלי בית. פעם את רוצה ככה ופעם את רוצה ככה. אני אוהבת את שניהם".

עבור אלקן המשחק היה מקום מפלט מהדיסלקציה שממנה היא סובלת: "ידעתי מגיל מאד צעיר שאני צריכה מקום שבו אני ארגיש טובה ובטוחה והבמה הציעה את המקום הזה. לשיר, לרקוד, זה משהו שהייתי טובה בו ואהבתי אותו. אפילו ללמוד טקסטים לא היווה בעיה עבורי, כי אני זוכרת בעל פה הרבה דברים, זו דרך ההישרדות שלי".קולנוע או תיאטרון זה כמו עקבים או נעלי בית. תמר אלקן ב"חוקר פרטי" (צילום: גדי דגון)

אילו קשיים את חווה במקצוע?"אם הייתי מדריכת טיולים למשל, הייתי יודעת אם אני טובה או לא. בתיאטרון את אף פעם לא יודעת. את צריכה להיות טובה ומתאימה לתפקיד ובתזמון הנכון. את עוברת המון ביקורות ואודישנים עד שאת מקבלת את העבודה והרבה פעמים את שומעת לא. פה את לא יפה מספיק, שם את יפה מידי. אני בכלל מעדיפה להיות יופי עם עניין. שיהיה לי יופי עם טוויסט".

מה את נוהגת לעשות אחרי הצגות?"אני מטמטמת את עצמי. בוהה באנשים. יש לי כמה דקות בהייה לעכל את האדרנלין. לישון אחרי הצגה זה לא כל כך אפשרי, כי את מלאה באנרגיות. מקלחת חמה עוזרת להעביר את זה".

רונה לי שמעון (29) מרמת גן היא אולי השחקנית הידועה ביותר מבין המתמודדות, אבל היא גם אחת הצנועות שבהן. היא החלה את דרכה המקצועית כרקדנית בלהקת המחול "בן דור", ונחשפה לראשונה לצופי הטלוויזיה בישראל בתוכנית הריאליטי נולד לרקוד. למרות שלא זכתה, היא לוהקה לסדרת הנוער "השיר שלנו" והפכה למיני-סלב. היא החליפה את יעל בר זוהר בלילה לא שקט ושיחקה בסרט השוטר. מאז שהחלה ללמוד לפני שלוש שנים בבית הספר של יורם לוינשטיין היא הורידה פרופיל ציבורי והתמקדה בלימודיה. עכשיו היא קוטפת את פירות ההשקעה. "המועמדות בקטגוריה 'השחקנית המבטיחה' הייתה מאד מפתיעה ומרגשת", היא מודה "לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר".

כבר היית בטלוויזיה, כבר היית מוכרת, למה להפסיק את הכל וללכת ללמוד? "רציתי לפתח את עצמי בתפקיד. ללמוד את המקצוע. בתוכנית 'השיר שלנו' למדתי המון, אבל רציתי לעשות את זה בצורה מסודרת ולשמחתי זה הצליח. מאז שסיימתי לפני ארבעה חודשים אני מוצאת את עצמי יותר עסוקה מאי פעם. זה נורא כיף".מעדיפה שהחיים יפתיעו אותה. רונה לי שמעון ב"קומדיה של טעויות" (צילום: ז'ראר אלון)

איפה יותר כיף בטלוויזיה או בתיאטרון?"אין לי העדפה אחד על פני השני. זו מדיה אחרת. בתיאטרון את צריכה לשחק במשחק גדול, עם כל הגוף ולקבל פידבק מידי מהקהל. אני מאד מתרגשת כל פעם שאני עולה על הבמה. זה מקום שאני אוהבת להיות בו ותמיד מאחורי הקלעים, בסיום ההצגה, אני זוכה לקבל תגובות חמות ומצחיקות".

בגלל שהגעת על תקן "סלב" ללימודים, היית צריכה להוכיח את עצמך יותר? "היה לי חשוב להיות אחת מהקבוצה. לא להבדל ממנה ולא לקבל יחס שונה, לטוב ולרע. אחרי שבוע שאתם כל היום ביחד, מה שעשית לפני לא ממש נחשב. את איתם". שמעון זכתה בתפקיד ראשון מהחלומות – בלאנש מ'חשמלית ושמה תשוקה': "זה היה מטריף. כל החושים וכל הנשמה התעוררו. ידעתי שאני בתפקיד הנכון. מאז אני ממש מפחדת להגיד אילו תפקידים אני רוצה לעשות מפחד שהם לא יקרו. לא רוצה לפתוח פה ושזה יהיה שחור על גבי לבן. מעדיפה שהחיים יפתיעו אותי".

*#