אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

געגועים למרתה גרהם: פגי ליימן ממשיכה את המסורת

אחרי שרקדה תחת עיניה הפקוחות של מרתה גרהם, החליטה פגי ליימן להמשיך את המסורת וללמד רקדנים אחרים את יצירותיה של אמנית המחול הגדולה

תגובות

כשפגי ליימן הייתה רק בת 23 היא עמדה בפני אחד המבחנים המלחיצים שרקדן יכול לחשוב עליהם - אודישן מול כוהנת המחול המודרני - מרתה גרהם. מתוך תשעה רקדנים הייתה גרהם צריכה רק שישה, וליימן, שרק הגיעה לניו יורק, לא הייתה בטוחה שתצליח להשתחל פנימה. "היא הייתה מאוד דורשנית מאיתנו", היא נזכרת בראיון טלפוני. "אבל מהרגע הראשון היה בינינו קליק מקצועי. גם היא כמוני רקדה בברודווי ואהבה את זה שהגענו מרקע דומה - שילוב בין טכניקה קלאסית וניסיון על הבמה". להקת מרתה גרהם בישראל - למועדי המופעים ולכל הפרטים

בשבוע הבא (מה-1.11) תנחת להקת מרתה גרהם בישראל למספר הופעות מצומצם. הלהקה תופיע בשתי תוכניות, כשבראשונה ארבע יצירות של גרהם, בהן "Chronicle" המפורסמת מ-1936. בשנייה יציגו הרקדנים גם עבודה של הכוריאוגרף רוברט וילסון שיצר מחווה לגרהם וליצירותיה. ליימן, שרקדה תחת עיניה הפקוחות של גרהם במשך 15 שנה, שימשה לאחר מכן כאסיסטנטית של המנהלת האמנותית עד למותה של גרהם ב-1991. כיום היא מלמדת בבית הספר של מרתה גרהם, ומתפקדת כאחת מנהלות החזרות בלהקה ומי שאמונה יחד עם אחרים על לימוד יצירותיה של המאסטרית הגדולה. "הרקדנים שנמצאים היום בלהקה הם צעירים ולא הכירו את גרהם אישית", היא מסבירה. "לכן קבוצה של רקדנים שעבדו עם גרהם ממשיכים לעבוד באופן אינטנסיבי בלהקה כדי להמשיך את המסורת, ולהעביר כמה שיותר מהרוח שלה הלאה".איזו מן מורה היא הייתה?"היא הייתה קשוחה, אבל מצד שני היא ידעה איך לעבוד עם כל אחד מהרקדנים - את מי צריך ללטף ומי צריך לקבל על הראש. היא מאוד אהבה חזרות, וביקשה מאיתנו לבצע כל קטע שוב ושוב ושוב, כדי שבמובן מסוים 'נשכח' את התנועות, הן יהיו מוטמעות בגוף שלנו ונרקוד בלי לחשוב עליהן. היה משהו מאוד אפל בעבודות שלה, משהו שהפגיש אותי עם צדדים מפחידים של האנושיות - קנאה, זעם, תשוקה. כדי שלא נלך לאיבוד בתוך האופל הזה היא לימדה אותנו איך להפריד בין מה שאתה מראה לקהל כרקדן לבין מה שמרגישים בפנים".בין תשוקה לזעם. פגי ליימן רוקדת מרתה גרהם:מרתה גרהם הקימה את הלהקה שלה לראשונה ב-1926. פרט ליצירות מקוריות פיתחה גרהם שפה וטכניקה מובחנת, שמתבססת בעיקר על כיווץ והרפייה של שרירי הבטן ותנועה שמובלת על ידי מרכז הגוף. "פגשתי את הטכניקה הזו כתלמידה צעירה כי הייתה לי מורה מג'וליארד (גרהם הקימה שם את מגמת המחול - ט.ל.)", מספרת ליימן. "אהבתי מאוד את האופי האורגני של התנועה, את היצריות של עבודת הטורסו והאיכות הדרמטית של הריקוד של גרהם".ליימן הפכה עד מהרה לאחת הרקדניות הראשיות בלהקה של מרתה גרהם. היא השתתפה בכמה מהעבודות המפורסמות ביותר של הכוריאוגרפית, ובהן "Frontier", "Lamentation" ו-"The Incense". גרהם גם יצרה עבודות במיוחד עבור ליימן בכדי להציג ולהבליט את יכולותיה הדרמטיות. מלבד שלל הופעות באולמות החשובים ביותר בניו יורק, ליימן סיירה עם להקת מרתה גרהם בכל רחבי העולם. בישראל אגב, ביקרה לראשונה ולאחרונה ב-1979 במסגרת סיבוב הופעות עם הלהקה. כמה שנים טובות קודם לכן הגיעה הנה גרהם עצמה בעקבות הזמנה של הברונית בת שבע דה רושטילד, שהקימה ב-1964 את להקת בת שבע. גרהם הייתה המנהלת האמנותית של הלהקה במשך כמה שנים ואף יצרה עבורה כמה עבודות. את אוהד נהרין הכירה ליימן עת שרק בלהקת מרתה גרהם בניו יורק, בהמשך למסלול לימודיו בג'וליארד. כשאת מלמדת כיום את היצירות של גרהם, עד כמה מההוראות ומההנחיות המקוריות שלה עוברות לרקדנים?"אני מנסה להעביר כמה שיותר ממנה אליהם, להשתמש באותם דימויים שהיא השתמשה. מצד שני, היות שלמרתה היה חשוב מאוד להתאים את הכוריאוגרפיה ואת הדימויים לרקדן הספציפי, אני משתמשת גם בחוויות האישיות שלי כרקדנים שעבדה עם החומר התנועתי הזה. אנחנו כמה מורים שעבדו עם מרתה, ולכל אחד יש זיכרון מעט אחר של התנועות בתוך הגוף שלו, ולכן מה שעובר לרקדנים הצעירים הוא שילוב של הייחודיות של הגוף שלנו והיצירה של מרתה".שומרת על הגחלת. פגי ליימן מלמדת מרתה גרהם:

הכוריאוגרף מרס קנינגהם החליט שלהקת המחול שלו תפעל רק שנתיים נוספות לאחר מותו. במקרה של מרתה גרהם הלהקה פועלת כבר 20 שנה בלי האם המייסדת שלה. אתם מנהלים דיון בתוך הלהקה על ההמשך?"אני מרגישה שהיה לי מזל לעבוד עם מרתה כל כך הרבה שנים. בין 1973 ל-1988 הייתי רקדנית בלהקה, ביצעתי את התפקידים שלה כשהיא מסתכלת, בוחנת ומנחה אותי. אחר כך גם זכיתי להיות העוזרת שלה. במובן הזה אני חושבת שמה שהרקדנים מקבלים היום הוא מאוד קרוב למה שהיה אז. מצד שני אני גם מרגישה שיש משהו נכון בלשלב כוריאוגרפים חדשים בעבודה. בשביל פרפורמר חשוב מאוד להיות בתוך תהליך יצירתי חדש ולא רק לרקוד רפרטואר כל הזמן. העובדה שיש כרגע שילוב בין הישן והחדש היא נפלאה עבור הרקדנים, ולדעתי הם מעולם לא נראו טוב יותר".להקת מרתה גרהם בישראל - למועדי המופעים ולכל הפרטים

*#