אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכורה שלי: חמישה אמנים מספרים על השנה החשובה בקריירה שלהם

יהוא ירון התחבב על הקהל, לעינב ג'קסון כהן קשה להפרד מהשירים, שממל עשו פדיחות בשירותרום, לורנה בי זכו לפרגון מג'רוויס קוקר ואומללה כבר עובדים על הדבר הבא - חמישה אמנים שהוציאו אלבומי בכורה מסכמים שנה

תגובות

במובן מסוים אלבום בכורה הוא כמו להוליד ילד. אז נכון, בדרך כלל עובדים עליו קצת יותר משני אנשים, לא בטוח שייקח לו תשעה חודשים לצאת ואחרי שהוא נולד הוא לא מקיא על החולצה החדשה שלך, אבל לפחות זה לגיטימי לתת אותו מתנה לדודים בארוחת החג. הדמיון הוא בכך שגם הוא משנה חיים, ולרוב הוא מקור גאווה גדול. אלבום בכורה, כמו ילד, דורש אהבה, שיתוף פעולה, ליטוף והתמסרות כמעט טוטאלית. הוא תופס בחיי האמן חלק מאוד גדול, מה שמבטיח תמורות לא קטנות בחיים. לכבוד ראש השנה ביקשנו מעינב ג'קסון כהן, יהוא ירון, שממל, לורנה בי ואומללה, כולם שחררו סוף סוף את אלבום הבכורה שלהם אחרי פעילות ארוכה בסצנה המקומית, לספר על השנה שחלפה. מי יודע, אולי אחד האלבומים האלה ימצא את דרכו עטוף כמתנה באחת מארוחות החג שלכם.» ראש השנה - כל הכתבות

"אני מלווה על בס אנשים במוזיקה שלהם כבר תשע שנים ברחבי תל אביב", מספר ירון. "העניין במוזיקה שלי התחיל בארבע השנים האחרונות. מה שדחף אותי זה הרכב שהיה לי שניגן מוזיקה שלי אבל מישהי אחרת שרה, ופתאום הבנתי שאני לא מצליח לכתוב למישהו אחר ששר, ואני לא מצליח להרגיש שזה אמין כשמישהו אחר שר. אני לא יודע לשיר אבל אני חייב להיות זה שמעביר את התכנים שלי".

מה השתנה בקריירה שלך מאז הוצאת האלבום?"כבר כמה שנים אני כל הזמן מרגיש שאני בתהליך של למידה והתפתחות. בתור ילד תמיד היה לי ברור שיש בי משהו שקשה לאחרים לעכל, שלא תמיד מקבלים אותו מיד. בשנים האחרונות אני מרגיש שאני מתפתח בכיוון שלי וגם לומד את התקשורת עם בני אדם ועם העולם החיצוני, ואז גם העולם החיצוני לומד את התקשורת איתי".

מה התוכניות שלך לשנה הקרובה?"אני כותב במרץ, וכשאני אומר כותב במרץ אני מתכוון מוחק במרץ. כרגע אני הרבה יותר מוחק מכותב, וזה מאוד מלמד ומפתח. מבחינתי יש תוכניות גדולות לאלבום הבא. חוץ מזה אני שותף להרבה דברים שאני מאוד שמח להיות שותף בהם, אם זה עבודה על אלבומים חדשים עם אביב גדג' ורות דולורס וייס, או אם זה הרכב שבו רונה קינן ואני כותבים ושרים ביחד דברים משותפים. אני עובד הרבה כמפיק באלבומים מאוד מרגשים שעומדים לצאת בזמן הקרוב, כמו אלבום הבכורה של רן שחר, אלבום הבכורה של כלבי רוח, וגם הרבה מוזיקה למחול ותיאטרון".יש בי משהו שקשה לאחרים לעכל. יהוא ירון (צילום: מירב שחם)

ספר על אנקדוטה מעניינת מהשנה האחרונה."למדתי בשלוש או ארבע ההופעות האחרונות איך להישאר הופעה שלמה על הבמה מבלי ליפול ממנה. זה אחד ההישגים הכי גדולים בקריירה המוזיקלית שלי. בדרך כלל אני נופל כי אני לא מודע למה שאני עושה כשאני שר".

מה האלבום הישראלי שהכי התחברת אליו בשנה האחרונה?"שנים שאני מטורף על המוזיקה של שלום גד, ואני קצת מכיר אותו כי הוא אח של אביב גדג' שהוא חבר ואני מנגן איתו. יום אחד הוא התקשר אלי והזמין אותי לשיר באלבום שהוא מקליט, והאלבום הזה שיצא, 'העבד', הוא אחד האלבומים הכי גדולים וחזקים ששמעתי בזמן האחרון. בלי שום קשר לנוכחות שלי בשיר אחד מתוכו, אבל עם הרבה קשר לקונספט ולמילים וליכולות ההלחנה הוירטואוזיות שלו".לומד לתקשר עם העולם. יהוא ירון - דגל שחור:כשהפסנתר נכנס לדנ"א: עינב ג'קסון כהן - "עץ נופל ביער"

"אני מופיעה כבר חמש שנים, ארבע שנים לבד במופעי סולו, עם הפסנתר ואורחים מזדמנים, מוכשרים ויקרים", מספרת ג'קסון כהן. "הרבה זמן העשייה שלי התרכזה בעיקר בהופעות עד שהוצאתי דמו שהקלטתי לבד בחדר השינה שנקרא Under Construction ולאט לאט זה הרגיש שזה הולך למקום של אלבום. הרגשתי שהשירים צריכים לקבל קונטקסט, עטיפה, ולפני שנתיים נכנסתי להקליט את האלבום".

כמה זמן עבדת עליו?"שנתיים, וזה התחיל ממש ביום אחד. הופעתי בפסטיבל הפסנתר והייתי במסיבת עיתונאים שם פגשתי את המפיק המוזיקלי ניר אוורבוך שהזמין אותי למחרת בבוקר לאולפן שלו. פשוט התאהבתי במקום, באנרגיה שלו, היה לנו ממש חיבור מהיר ומרגש. ובמשך שנה שלמה הייתי אצלו באולפן, שוכבת על הספה ומקשיבה לכל מה שהקלטנו. בסופו של דבר יצא אלבום שאני נורא אוהבת ונורא גאה בו. זה הכי חשוב לדעתי, וזה לא טריויאלי. אני אסירת תודה על זה, וכנראה שחלק גדול מזה מיוחס לניר ולנגנים".

מה השתנה בקריירה שלך מאז יציאת האלבום?"אני מרגישה שבאיזשהו אופן כל מה שדמיינתי קרה, אבל גם כל מה שלא דמיינתי קרה. כשהולכים לקראת אלבום, או כל צעד גדול אני חושבת, זו תקופה ארוכה של המון תוכניות ופנטזיות, ונסיונות להתכונן למה שיקרה, ובפועל זה תמיד אחר. זה מה שהיה לי כל כך מרגש, כל יום קורה משהו חדש והאלבום הוא לגמרי חלק מזה. אני מרגישה בעיקר שזה מאפשר לי להסתכל קדימה, מה שלא יכולתי לעשות קודם".הרעיון לאלבום נולד ביום אחד. עינב ג'קסון כהן (צילום: אורלי נקלר) 

מה התוכניות לשנה הקרובה?"זה עדיין מסתורי, גם בעיני. ממש ברגעים אלה אני בתהליכים של פרידה מהאלבום הראשון, כי באמת שהיינו כמו בני זוג, אני והשירים האלה, כמה שנים טובות. ממש הייתי עמוק בתוך האלבום, יותר מידי בפנים כדי בכלל לדמיין שיש לזה המשך. ועכשיו פתאום נפתח אופק גדול ואני צריכה להסתכל לאנשהו, לשים לעצמי מטרה ולהתחיל ללכת אליה. ממש עכשיו אני בתהליך הזה. לקחתי חופש קטן של שלושה חודשים מהופעות בדיוק בשביל זה, בשביל להתכונן לחורף, לבוא אליו עם בגד חדש, אני מקווה".

ספרי על אנקדוטה מעניינת מהשנה האחרונה."רגע מאוד מרגש, שהוא גם סגירת מעגל קטנה, היה במופע השקה שלי, כשבהדרן שלומי שבן הגיע לנגן איתי שני שירים. שלומי הוא הבנאדם הראשון שפגישה איתו הניעה אותי לפעולה. לפני ארבע שנים באתי אליו מאוד מבולבלת, ובתור איש עם פסנתר חשבתי שיהיה טוב להתייעץ איתו. המשפט הראשון שהוא אמר לי זה פשוט לקחת את השירים האלה כמו שניגנתי לו אותם בבית ולהופיע איתם. אז זה היה נראה לי בלתי אפשרי, כי אין לי נגנים או עיבודים, היה לי קונספט אחר לגמרי לגבי מה אני חייבת לעשות. הוא עזר לי לקחת צעד מאוד אמיץ ולהיכנס לדבר שהפך לחלק מהדנ"א שלי, הופעות לבד עם פסנתר. לבנות את כל מה שאני מדמיינת בראש לתוך הפסנתר, בלי נגנים אחרים, ואני אסירת תודה על הרגע הזה. אז היה כיף שהוא התגנב לבמה, חצי בהפתעה, וניגנו את מותק את אצלי בראש' שלו שעד היום זה אחד השירים שאני הכי אוהבת לנגן לעצמי בבית".

מה האלבום הישראלי שהכי שהתחברת אליו בשנה האחרונה?"'ברזל ואבנים' של נעם רותם. אני באמת חושבת שהוא כותב שירים נדיר, באופן אישי כל מה שהוא כותב נוגע בי. היכולת שלו לספר סיפור מעוררת קינאה, הוא הצליח להכניס כל כך הרבה דמויות מרתקות באלבום הזה, ועדיין הקול שלו מאוד מקורי ומאופיין. אני חושבת שהוא יוצר אלבומים שהם יצירה מאוד שלמה, זו השראה מאוד גדולה"."אני והשירים היינו כמו בני זוג". עינב ג'קסון כהן - שיר הרס:

אין לנו שירים עצובים: שממל - "הליום להמונים" "אנחנו קיימים ארבע שנים, התחלנו להופיע בדיוק ב-11 בספטמבר 2007", אומר דרור ויידמן, סולן הלהקה. "האלבום הוא בעצם ההופעה שלנו, ועליה התחלנו לעבוד שנתיים לפני יציאת האלבום. לקראת האלבום עשינו כמה שינויים בשירים עם אורי ורטהיים, המפיק שלנו מהתפוחים. חוץ מזה כמובן שיש את כל הלהקה, אנחנו 11 אנשים. בדרך כלל אני ויניב רווה, הגיטריסט, מעבדים את החומרים בבית, מביאים את זה ללהקה ואז הלהקה הורסת לנו את כל מה שעשינו, ואז בונים מחדש".

מה התכניות שלכם לשנה הקרובה?"התחלנו לעבוד על קטעים חדשים, אלבום חדש, ובתקווה נצליח להקליט אותו בשנה הקרובה. במקביל נמשיך להופיע, להיחשף לעוד קהל, לפרוץ את הכלוב הזה של תל אביב ולהצליח להגיע לקהל בעוד מקומות בארץ. כי יש עוד אנשים בארץ, ככה דפני ליף סיפרה. בתל אביב אנחנו מביאים 600 איש להופעה גדולה, ובצפון זה עדיין 150. עדיין לא מכירים את השם שלנו, אבל יכירו. השפה שלנו היא עברית ופה זו המדינה היחידה שבה מדברים עברית".

ספר על אנקדוטה מעניינת מהשנה החולפת."אנחנו להקה שמחה, ועשינו את השרותרום בגלי צה"ל שהתרחש שבועיים אחרי השריפה בכרמל, שהוקדש לקורבנות ולכוחות הכיבוי וההצלה. ככה שיצא שהגענו לשם, התארגנו לקראת אחד השירים המבדחים שלנו, ובאולפן ישבו מירי נבו וסיון רהב מאיר שדיברו עם שוטר על תת ניצב אהובה תומר ז"ל, הוא דיבר מאוד מרגש והראה תמונה שלה, ובכלל כל היום כל הלהקות ניגנו שירים מדכאים, ואז מציגים את להקת שממל. והפרצוף שלי על המסך באותו רגע שאני מבין מה קורה היה בלתי נשכח. המעבר בין התמונה של אהובה תומר לפנים שלי שאני יודע שאנחנו הולכים לשיר שיר שמח, וכנראה היחיד באותו היום. אין מה לעשות, אין לנו שירים עצובים".

מה האלבום ישראלי שהכי התחברת אליו בשנה האחרונה?"אלון עדר הוציא אלבום מדהים מבחינתי, מאוד מאוד מרגש, שאפילו עשה לי טוויסט בראש מבחינת דברים שאני כותב לאחרונה. אני מעתיק ממנו מלא עכשיו"."השפה שלנו היא עברית ופה מדברים עברית". שממל - הליום להמונים:

"אנחנו מנגנים שלוש שנים, ועברנו המון שינויים מוזיקליים במהלכן", מספרת עדי אולמנסקי, סולנית ההרכב. "האלבום שיצא, Siblings, ממש ממש שונה מהאלבום שאנחנו עומדים להוציא בקרוב. אז היו המון השפעות של רוק ועכשיו יש הרבה יותר השפעות של מוזיקה אלקטרונית, דאבסטפ, היפ הופ וכאלה דברים. עברנו הרבה גלגולים".

מה השתנה בקריירה שלכם מאז הוצאת האלבום?"האלבום יצא ואז מיד טסנו לטור באנגליה, ואין ספק שמאז הטור הזה ומאז יציאת האלבום יש הרבה יותר פידבקים שאנחנו מקבלים. כשג'ארוויס קוקר השמיע שיר שלנו (בתכנית הרדיו שלו ב-BBC. ט.ה.) אז ברור שבאותו רגע פתאום הרבה יותר אנשים מתעניינים בנו. ברגע שמישהו כמו קוקר אישר את זה אז אנשים פתאום רוצים להבין במה מדובר ורוצים לשמוע את האלבום. זה מה שאמן רוצה, רק לראות כל הזמן פרצופים חדשים בהופעות. זה נתן לנו את הכוח לעשות עוד אלבום, ושיהיה הרבה יותר טוב. אם אהבו את הקודם אז ימותו על השני".

מה התוכניות לשנה הקרובה?"האלבום השני יוצא כבר בדצמבר. אנחנו הבטחנו לעצמנו שב-2011 נוציא שני אלבומים, זו הייתה המטרה. העניין הוא שבז'אנר האלקטרוני שבו אנחנו פועלים אז השחרורים מתרחשים הרבה יותר מהר. אנשים משחררים כל הזמן דברים כדי להישאר חמים, כל הזמן לתת לאנשים מתנות שיהיה להם מה לשמוע ולהמשיך לעקוב. חוץ מזה אנחנו משתתפים בפסטיבל בהמבורג, ובאוקטובר אנחנו טסים להשתתף בפסטיבל CMJ בניו יורק. אחרי זה, בינואר או פברואר אנחנו עוברים לגור בלונדון, עוזבים את הארץ. זה משוגע, אני אומרת את זה ואני בהתקפי חרדה. היו המון מחשבות ודיבורים, אבל החלטנו שאם אנחנו באמת רוצים לעשות משהו אז זו הדרך. אנשים שמצליחים באירופה הם בני 19, אני בת 23 אז זה עכשיו או לעולם לא. אם לא נעשה את זה תמיד נחיה בהרגשה של 'מה היה קורה אם'. זה הכי מפחיד בעולם, אבל כולנו מבינים שלא תהיה עוד הזדמנות שתהיה לנו להקה שתעשה משהו שאנחנו כל כך מאמינים בו".

ספרי על אנקדוטה מעניינת מהשנה האחרונה."ג'ארוויס קוקר זה רגע השיא, אבל חוץ מזה גם חיממנו את בלונד רד הד בבארבי, שבשבילי אישית זה היה רגע ממש מרגש, כי גדלתי עליהם והערצתי אותם, והזמרת שלהם מאוד השפיעה עלי. החימום שלהם היה מדהים גם כי זה היה הרבה קהל וגם לפגוש אותם ולדבר איתם, זה נתן הרגשה של משהו שקורה. והם נורא פירגנו והיו בעדנו".

מה האלבום הישראלי שהכי התחברת אליו בשנה האחרונה?"ממש אהבתי את האלבום של J.Viewz".לא תהיה לנו עוד הזדמנות. לורנה בי - Swallow My Gum:מהאנדרדוג למופע המרכזי: אומללה - "StandGoShowShout"

"הלהקה קיימת בערך שנתיים וחצי, כמעט שלוש, במהלכן היו קצת הופעות אבל גם הרבה כלום", אומר יוסף ליימן, סולן הלהקה. "הקלטנו דמו לפני שנה ומשהו ורק אחרי זה הקלטנו את האלבום. זה כיף שסוף סוף יש אלבום בכורה, ועכשיו הלאה. אמרתי שלום לכל השירים האלה וצריך להמשיך".

מי שותף לעבודה על האלבום?"רן שם-טוב מאיזבו שעשה את המיקסים וגם חצי הפיק, כי תוך כדי המיקסים הוא עיבד חלק מהשירים. וגם עבדנו עם רן ניר מהמוג'וס שעיבד חלק מהשירים, ככה שזה בעצם שניהם יחד עם חברי הלהקה ששותפים לעשייה".

מה התוכניות שלכם לשנה הקרובה?"התחלנו לעבוד על דברים חדשים, אני חושב שאנחנו בעיקר מגבשים רעיונות לכיוון שיעניין אותנו עכשיו, וזה מאוד קשה. אנחנו מתעניינים בעוד דברים ויש לנו עוד רצונות לגבי האלבום הבא, נוף אחר. אני עוד לא יודע להגיד על כיוון מסוים, אבל הוא יהיה אחר". ספר על אנקדוטה מעניינת מהשנה האחרונה."אישית אני נורא מתגעגע לשלב שבו אתה בא כאנדרדוג, למשל כשאתה בא לחמם להקה, אבל אני גם נהנה מזה שעכשיו אנחנו מוקד העניין בהופעות שלנו. אבל הכי מרגש אני חושב שהיה בהופעת ההשקה בבארבי. נורא התרגשנו מזה, ולרוב אני לא מתרגש מהופעות אז זה היה כיף".אלבום ישראלי שהתחברת אליו בשנה האחרונה?"האלבום של אורן ברזילי, היה בו משהו קסום, משהו שנורא אהבתי. קירקסי וחולמני כזה, שזה מאוד שונה ממה שאנחנו עושים".האלבום הבא יהיה אחר. אומללה - Please:

*#