אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמש במהפכה: כשהבילויים כבשו את רוטשילד

מעל 200 אלף מפגינים בתל אביב במוצאי שבת הם הישג שולי לעומת הניצחון האמיתי של המחאה עד כה - הופעת איחוד של הבילויים. מאות מעריצים ששרו איתם פה אחד את "נפלא פה" הוכיחו שהמוזיקה שלהם רלוונטית היום יותר מתמיד

תגובות

יממה לאחר ההפגנה השלישית במספר של מחאת הצדק החברתי, יממה לאחר שלמעלה ממאתיים אלף איש שטפו את רחובות ת"א (זו עבודה מלוכלכת אבל מישהו חייב לשטוף את העיר הזו) והוכיחו שכוחה של המחאה כלל לא דעך אלא להיפך – ממשיך לצבור קונצנזוס חברתי רחב סביב "ההתעוררות האזרחית החדשה". יממה אחרי שנשבר שיא התפקדות נוסף, שדרות רוטשילד ממשיכה לשמור על מקומה כבסיס מחאה שוקק ואטרקציה תרבותית מרכזית.» עכבר מהפכה - כל הכתבות» המילון המלא של מחאת האוהליםהקרקס הדמוקרטי המרתק נמשך גם אמש עם דיונים ציבוריים והרצאות על כוחות השוק. מופעי התרבות המאולתרים תופסים את מקומם בלב הצופים  מהצד. על הבמה הפתוחה של "אגודת אמני הרחוב" עומדת, עם גיטרה אקוסטית, הזמרת הצעירה אוריאנה שפי ומנגנת את שירי הפולק שלה. אחד השירים נקרא "צרות של עשירים". הפגנת ימין צנועה חוצה את השדרה בקולי קולות ומטביעה את קולה העדין של שפי אבל שפי מתגברת. היא חדורת אמונה בשיריה. גם המשאית של "צ'יק צ'אק ג'וק", עם להיט ההדברה התל-אביבי שמבשר על נפלאות כוחו של המדביר, עוברת בסמוך לשפי ומאיימת להעלים את קולה. אבל המנון הג'וק נעלם בפייד אאוט ארוך במעלה השדרה ושפי מנצחת.קרקס דמוקרטי מרתק (תמונות: מנחה נופה): מתחם "קולנוע המאבק" מאוורר מדי ערב סרטים ישראלים שקשורים בדרך כזו או אחרת לסוגיות חברתיות חמות יותר ("שיטת השקשוקה" של מיקי רוזנטל) וחמות פחות ("הבודדים" של רנן שור) . הערב היה זה תורו של הסרט "עג'מי". בהקדמה להקרנה קושרים מנהלי "קולנוע מאבק" את האירוע למאבק אחד שהתרחש לפני מספר חודשים וצלח - מאבקו של איגוד התסריטאים והיוצרים לשיפור מעמדם מול גופי השידור החזקים, עם קליפ שמתעד את סערת המלחמה על התמלוגים. ממש על ידם מתרחש ג'ם סשן דרבוקות שסוחף יוצאי הודו למיניהם לריקוד מחאה משלהם. וודסטוק זה כאן. הם שרים את השורה המשכנעת "המדינה פורחת /  אז תזיזו את התחת". מנגד עומד קומץ נערי בית"ר, מנפנפים בדגלם בהתרסה ומנקים את האבק מעל המנון בית"ר העתיק: "בדם וביזע יוקם לנו גזע, גאון ואדיב ואכזר".וודסטוק זה כאן (תמונות: מנחה נופה):השמש כל בוקר עולה פה   אבל האירוע המרכזי בשדרה שייך לאיחוד ההיסטרי של להקת הבילויים. ימי ויסלר צועד במעלה השדרה, מיידית מתלווים אליו מספר מעריצים צעירים ושרופים של הלהקה. יחדיו הם מנסים לאתר את מיקומו של מאהל הסטודנטים - לוקיישן הופעת האיחוד. ויסלר מוריד מיידית ציפיות ומודה בפני שהלהקה כמעט ולא עשתה חזרות ושהם לא יודעים אם האיחוד החפוז הזה יתפתח להופעות נוספות. מצד שני בהופעה הזו הם ינגנו שירים חדשים, עליהם מכריז - "אני לא יודע מה אני חושב עליהם".לאחר הורדת הציפיות הזו צועדת הלהקה על שטיח ההופעות שנפרס מול מאהל הסטודנטים, מול מאות מעריצים שרופים (ממושקפים לרוב). נועם ענבר (סולן הלהקה), ויסלר ושלושה נגנים נוספים, נרגשים אל מול ההתקהלות החמה והמיוזעת ופוצחים בסט קצר (שבעה שירים) שזוכה לתגובה יותר מנלהבת. "אני מקיא" שפותח את אלבומם הראשון והמופלא מקפיץ את השדרה, המנון הדודה "חייב להתארגן" (המבוסס על קלאסיקת הרוקבילי Mystery train) מפגין את הכתיבה ההומוריסטית החדה של הלהקה ו-"כשנפוליאון יכבוש את עכו" מתקבל בתשואות שראויות לאחד משירי הרוק המבריקים שנכתבו בישראל בכלל ועל עכו בפרט. את השיר הציני עד כדי ריגוש "נפלא פה" מציג ויסלר כ"שיר שנכתב במיוחד לכבוד מחאת האוהלים". הביצוע מצמרר במיוחד כשמתלווים אליו כל הצופים בשירה בציבור ומעניקים לו בזמן הזה עוד רובד של רלוונטיות. אם לשפוט מתגובת הקהל, שהתחנן בסוף לעוד, הצלחת האיחוד הלא מחייב של "הבילויים" בלב השדרה יוליד משהו חדש בעתיד.שיר ציני עד כדי ריגוש. נפלא פה:עוד ערב בשדרה מוכיח שוב ש"כולנו רקמה אנושית אחת", כמו שאמרה פעם חווהל'ה (איפה היא באמת בכל הסיפור הזה?). המחאה החברתית תופסת צורות וגוונים שונים – מופעי רגאיי לאנשים ששיריו של בוב מארלי הכי רלוונטי להם דווקא עכשיו, שירה בציבור למתרפקים על ארץ ישראל הישנה והטובה, הופעת רוק בלקנית מהולה בבלוז יהודי גלותי של הבילויים לאוהבי המוזיקה שנדחקו לשוליים והמנון בית"ר עבור אלו שדורשים "צדק לאומי". כול הסגנונות, הסיסמאות והצבעים מרכיבים את היצירה הגדולה של המאבק הזה והיא "ההתעוררות החברתית החדשה" של ישראל. אולי גם היא תוליד משהו חדש.

*#