אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רועי ורנר נכלא בדייט ועשה על זה סרט. ראיון

הבמאי של "2 בלילה" הפך לילה הזוי במכונית עם בחורה זרה לסרט שהתקבל ל-29 פסטיבלים. רגע לפני היציאה למסכים, ורנר מספר על הגידול במוח, התאונה הקשה ושאר התלאות בדרך לפיצ'ר ראשון

תגובות

בחיוך נדיב, שלא עומד ברף המרירות המתבקשת מקולנוען בארץ, רועי ורנר פותח את דלת דירתו במרכז תל אביב. מבעד לזרימת האוויר הנהדרת, רצפת העץ וחתולה חיננית בשם פיץ, מתגלה חמ”ל מהוקצע. משם עובד הבמאי בן ה־41, כבר שלוש שנים, על הסרט 2 בלילה. הלשכה המרכזית ממוקמת בחדר העריכה, שבו שני מסכים וביניהם לוח קטן עם הכיתוב “ר. ורנר - מנכ”ל”.בסרט, שני זרים נפגשים בבר תל אביבי ומחליטים להמשיך יחד את הלילה. היא צעירה חסרת עכבות, הוא ביישן עם עיני האסקי כובשות. הם נוסעים אליה, אבל לא מוצאים חניה, במה שמתגלגל להיות לילה ארוך ומחשמל. כבר שנים שלא נעשה כאן סרט דייטים כזה. “אני עדיין מתקשה להאמין שהוא שלנו”, ורנר מוסר מהחמ”ל, “אני תמיד איכשהו נסחף, לא משנה כמה פעמים ראיתי אותו. אני חושב שעשינו סרט מקסים. עכשיו תורו להוכיח. אני מאחל לו הצלחה”. בינתיים, זה נראה לא רע: הסרט הוקרן ב־29 פסטיבלים בעולם (בלוס אנג'לס זה היה מעניין במיוחד) וזכה בתשעה פרסים בינלאומיים, ביניהם פרס המשחק לקרן ברגר באודסה, פרס הכסף במקסיקו ופרס חביב הקהל בפסטיבל הסרטים הישראלי בפריז. » 2 בלילה - כל הפרטים ומועדי הקרנה» ביקורת סרט: כנות חסרה וגבריות שבורהאת הרעיון הראשוני, מסתבר, ורנר אכן קיבל בעיצומו של דייט. “זה היה ב־2008”, הוא נזכר, “נסענו באוטו שלה ועשינו סיבובים מחוץ לבית שלי. לא מצאנו חניה, והיא היתה צריכה לשירותים. אז אמרתי לה לעצור ולעלות, ושאני אחכה לה. נשארתי באוטו, באמצע הרחוב, ואמרתי לעצמי ‘פאק, איך לא עושים על זה סרט? זה סרט! אני בדייט ראשון, אנחנו לא מכירים, ואנחנו כלואים בערב האינטימי והלא צפוי הזה'”. מאותו רגע הוא ננעל על הרעיון. “עד אז לא כתבתי תסריט בחיי. רק ביימתי קליפים ופרסומות, וביימתי בעיקר את המצלמה כי הייתי מפוחד משחקנים ומטקסט”.את ירון ברובינסקי, שותפו לכתיבה והשחקן הראשי, הכיר דרך חברה משותפת. “באותה תקופה הוא עשה מבזקים שאהבתי באתר נענע, ומכיוון שהוא כתב אותם חשבתי שיהיה כיף לעבוד יחד. זה היה לפני שהוא התפרסם. היינו צמד מטומטמים שהחליטו לכתוב לבד, אבל זה כי אף תסריטאי לא רצה לכתוב איתנו. אף אחד לא קפץ על זה כמו שציפינו. אבל החלטנו שעושים את זה לא משנה מה”.וכמה תמים מצדכם זה היה, מאחד עד עשר?הוא מחייך. “עשר. מובהק”.צמד מטומטמים, סרט חכם. 2 בלילה - טריילר:

נדמה כאילו הדלקתם רשמקול, יריתם דיאלוגים - ותימללתם ביום שאחרי. “כי ככה זה היה. הסרט כולו, או 95 אחוז ממנו, מבוסס על דברים שקרו ושיחות שניהלנו”.היה לכם מבנה מתוכנן, או שזרמתם?“לא נעזרנו בספרי תסריטאות או משהו. התחלנו להעלות סיטואציות, ואז בנינו את הסיפור. אחר כך חשבנו מי הדמויות האלו, ובנינו גרף של רגשות שרצינו שהן יעברו. רק אז הגענו לדיאלוגים”.היו רגעים שבהם חשבתם לוותר?“בטח שהיו רגעי משבר, אבל לא הפסקנו לרגע. זה היתרון בלעבוד בזוג. תמיד יש מי שירים את מי שייפול. לירון ולי לא היה גרוש. הוא עזב את הדירה שלו וישן קצת אצלי על הספה. לאף אחד מאיתנו לא היתה עבודה אז, וכל מה שעשינו היה לכתוב על הפנטזיה שלנו של הבחורה האידיאלית, ועל הערב הכי מיוחד שיכולנו לחשוב עליו”.הסרט צולם במשך 13 ימים בסוף 2009. למרות החלום לצלם כרונולוגית, נאלץ ורנר להתפשר גם כאן. “כשאין כסף הדבר העיקרי שמנחה אותך הוא שאין כסף”, הוא צוחק. אבל שום דבר לא באמת מאתגר אותך כבמאי, הוא אומר, יותר מאשר להיות גם מפיק. “אתה רב עם עצמך כל הזמן”, הוא מעיד, “זה הכסף שלך. אתה יודע שאתה צריך אותו עכשיו, אבל אתה חייב גם לשמור לאחר כך. זה מטמטם”.להפתעת ההפקה, העירייה נרתמה לטובת המאמץ המשותף. הצוות זכה לתמיכה ולהסכמה לצלם ברחובות העיר בלילות, ושודך לשוטר צמוד. “הסטיגמה שנתפסה לעירייה מהבחינה הזאת שגויה”, הוא טוען, “זה אמנם לא ירושלים והם לא נותנים כסף לצלם, אבל בסך הכל היו מאוד הוגנים”.אם כבר ירושלים, חשבתם באמת לצלם את הסרט שם?“מה פתאום! עם כל הכבוד שיש לי לירושלים, לא הייתי מצלם שם. חוץ מזה, באמת קשה להשיג שם חניה כמו כאן?”.מה יותר קשה, למצוא חניה או לעשות סרט? רועי ורנר (צילום: יותם רונן)משפטים שאמרתי לפני התאונה גם כשהמסע אחר חניה הושלם והסרט היה גמור, הדרך הפתלתלה שלו לבתי הקולנוע המשיכה להיתקע בפקקים. באוקטובר 2010, אחרי שגרסת הראף קאט כבר היתה מוכנה, ויומיים לפני הדד־ליין לשליחת הסרט לפסטיבל סאנדנס, ורנר כמעט איבד את חייו כשנדרס בפינת הרחובות פינסקר ובוגרשוב. הוא שבר את הגב והאגן והושבת לשלושה חודשים, מתוכם חודשיים על מיטה ועל כיסא גלגלים. “בסרט יש את המשפט ‘יש לי חברים, משפחה, כסף, עבודה ואין לי כלום’”, ורנר אומר, “זה משפט שנכתב לפני התאונה, כי זו היתה הגישה שלי בקיום. בעקבות התאונה הבנתי שיש לי חיים נפלאים. ושזה רק עניין של הסתכלות. נגיד, מתי שמת לב שבלוגו של FedEx יש חץ? כי אתה יכול לראות אותו הרבה פעמים בחייך, ויכול להיות שבאף אחת מהן לא שמת לב. אבל אחרי שאתה מגלה אותו, זה הדבר הראשון שהעין מזהה. והלוגו הרי לא השתנה. זו רק התפיסה שלך. אז התחלתי לראות את החץ של FedEx”.מאז שראה את החץ, ורנר נעמד שוב על הרגליים, ועמל על הפצת הסרט שלו, חבול אבל אופטימי. "2 בלילה" עבר בין חברות הפצה, החליף תאריכי יציאה, ואפילו כמעט הוקרן בערוץ 10 כשברובינסקי מונה לטאלנט של הערוץ. אבל בשבוע שבו תוכנן להיחתם ההסכם בין הצדדים, הערוץ קרס לעוד משבר, ואיתו נפלה גם העסקה. ורנר, כבר פחות תמים וקצת יותר מודאג, מספר שזה היה השלב האפור. “בתי הקולנוע הם גופים פרטיים”, הוא מסביר, “אין פה חוק כמו בצרפת, שמחייב להקרין איקס סרטים ישראליים, ואין אינטרס כלכלי להקרין אותם. הרי לסרט ישראלי ממוצע מגיעים 5,000 צופים. לפעמים יש כאלה שמביאים יותר, אבל גם אם בתי הקולנוע ישקיעו בסרט, הוא יקבל תקופת מבחן מאוד מצומצמת בלי הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמו”.הרומנטיקה של הסטרימינג הפתרון, בעיניו, טמון באינטרנט, איפה שכולם רואים הכל. “עשיתי סרט ישראלי בעברית”, הוא מסביר, “אני רוצה שכשייצא, יראו אותו ישראלים בכל מקום. גם אם הוא יוקרן כאן ב־40 אולמות, הישראלים בשאר העולם לא יוכלו לראות אותו. ברגע שאני שם אותו באינטרנט, הוא נגיש גם להם”. ב־7 בספטמבר הסרט ישוחרר לצפייה ישירה ב־Full HD באתר 2night.tv, תמורת 20 שקל לצפייה. “מצדי תחברו למקרן, תביאו 50 חברים, ושכולם ביחד ישלמו 20 שקל לכרטיס אחד. עדיין קיבלתי קהל. הכסף פחות רלוונטי”, הוא מברך.אתה לא מרגיש שמשהו ברומנטיקה נהרס כשרואים את הסרט בסטרימינג?“הוא הסתובב בפסטיבלים, והוא יוצא גם בסינמטקים באותו יום. אולי יום אחד נצליח להוציא אותו גם בחו”ל. ככה שמי שרוצה את החוויה הקולנועית השלמה והמומלצת יכול. אבל יש הרבה סרטים שלא מגיעים לארץ, ואנחנו רואים אותם באינטרנט ואוהבים אותם גם. אז אני שואל מה עדיף, להסתמך רק על סינמטקים, או שיראו אותו בתפוצה רחבה יותר באינטרנט?”.כשהוא לא מתפעל את שיווק הסרט, ורנר מתרפק על “פמילי גאי”, ספרי היפנוזה וקומיקס. במקביל הוא עוקב אחר הפקתה של גרסה איטלקית לסרט, אחרי ששתי יוצרות שהתלהבו ממנו בפסטיבל ברומא ביקשו לרכוש ממנו את הזכויות, ועל עיבוד בימתי שלו שצפוי לעלות בפריז. גם שיתוף הפעולה עם ברובינסקי נמשך. “אנחנו כל הזמן ממשיכים לעשות שטויות”, הוא מעיד. לאחרונה, למשל, צילמו באייפון תוכנית אירוח שמיועדת לאינטרנט, והתחילו לעבוד על סרט נוסף, בתקווה שכבר לא ימומן באופן עצמאי. מה יהיה בו? “חכה, עוד מוקדם”, הוא מחייך, “מערכות יחסים ודמויות שמדברות. זה כרגע הדבר העיקרי שאני יכול להבטיח. מעבר לזה - בוא נראה קודם מה יקרה ל’2 בלילה’. רק שימצא כבר חניה נוחה”.

2 בלילה - מועדי הקרנה

*#