אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיכוי להצלת בית ברודצקי ברמת אביב

אדריכלות הבטון המודרניסטית והצנועה של בית ברודצקי ברמת אביב עלולה להיעלם בשל תוכנית בנייה חדשה

תגובות

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

תוכנית בנייה חדשה מאיימת על עתידו של בית ברודצקי בשכונת רמת אביב הירוקה (או בשמה הרשמי, רמת אביב א'). אבל בניגוד לבניינים רבים וטובים בארץ, שנהרסו או שונו לעד חרף איכותם וחשיבותם בתולדות האדריכלות הישראלית, ייתכן שאת בית ברודצקי עוד יש סיכוי להציל. אם כל הצדדים המעורבים - העירייה, היזמים והמתכננים - יגיעו לבסוף להסכמה, ייתכן שאף ניתן יהיה להשיבו למצבו המקורי.

בית ברודצקי תוכנן ונבנה בסוף שנות ה-50 על ידי האדריכל המנוח רוברט בנט, שהיה אחראי גם לתכנון השכונה. הבניין שימש במקור כמעון עולים של הסוכנות היהודית, בימים שבהם רמת אביב היתה שכונת קצה עם ביקוש מועט, ולא מותג יוקרתי של בני המעמד הבינוני-גבוה.

הבניין מתאפיין באדריכלות בטון מודרניסטית וצנועה. כלפי דרום הוא מפנה חזית רחבה בת ארבע קומות, מרפסות שקועות שנאטמו במשך השנים בתריסי פלסטיק לבנים. החזית הצפונית מתאפיינת ב"פריקאסטים" (סבכות טרומיות לחדרי מדרגות וסגירת פתחים) בדוגמה מלבנית חזרתית. הפריקאסטים הם פתרון אקלימי מקומי שזכה לשימוש נרחב ברחבי הארץ. הם איפשרו לבנט ליצור מסדרון ציבורי המוליך לדירות, פתוח לאוויר ולאור, אך סגור מן החוץ במידה המתאימה. את קומת המסד שהכילה את החלקים הציבוריים של המעון, כמו כיתות לימוד ומועדון, חיפה האדריכל באבן מתוך זיקה לנוף הסלעי המקומי. חצר פנימית מרווחת איפשרה לדיירים ליצור קהילה מגובשת אך לא מנותקת מהשכונה.

אחרי עשרות שנים שבהן שימש כמעון עולים, עבר בית ברודצקי לבעלות קרן הפנסיה של עובדי הסוכנות והחל לשמש כמעונות סטודנטים. הקרן, בשיתוף חברת הניהול של הבניין "השתתפויות בנכסים", יזמו פרויקט בנייה חדש למגורים והפקידו את העבודה בידיה של עדה כרמי-מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות. בשלב זה הפרטים מתחילים להיות פחות ברורים. לעיריית תל אביב הוגשה תוכנית ראשונית שכוללת הריסה מוחלטת של הבניין בכפוף לשינוי בתב"ע הנדרש, כדי להפוך את השימוש בשטח מציבורי לפרטי.

                              תצלום ארכיון של אחת הדירות

אף שלרמת אביב אין תוכנית שימור מגובשת, גורמים בעירייה ביקשו מהיזמים לבחון מחדש את התוכנית ולנסות בכל זאת לשמר את בית ברודצקי, או לפחות חלקים ממנו. בימים אלה נבחנות כמה חלופות תכנון בדרגים נמוכים בעירייה. איש לא אישר עדיין את הריסת הבניין, אך מצד שני איש גם לא התחייב לשמור עליו.

קיבלו את השטאנצים

עתידו המעורפל של בית ברודצקי משקף את ההעדר המטריד של תוכנית שימור לרמת אביב א', שכונה שחוללה "תפנית", במלותיו של בנט, בתולדות המגורים בישראל. השכונה נוסדה בשנות ה-50 במסגרת "שיכון עממי" וכללה בתים טוריים צמודי קרקע לצד בתים משותפים ומוסדות ציבור, הטובלים בריאות ירוקות ומטופחות. בנט הוביל את מלאכת התכנון יחד עם האדריכל יצחק פרלשטיין, ויצר יחד עמו רשת של שבילים מוצלים שמאפשרים לתושבים לחצות את השכונה מבלי לעבור ולו כביש אחד.

"בנט ופרלשטיין עשו פה עבודה יוצאת מן הכלל", אומר האדריכל דני פרייס, מרצה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ותושב השכונה. "הם קיבלו את השטאנצים של הבניינים ממשרד השיכון עם דירות ממוצעות של 65 מ"ר, אבל הם הצליחו להפוך את השכונה למשהו מיוחד. אם אתה מדמיין כף יד, אז תחשוב שהאצבעות הן רחובות קטנים ללא מוצא שיוצאים מתוך רחוב ראשי. בין כל הבניינים יש שטח ציבורי פתוח וכולם פונים לאזור ירוק. בנט ופרלשטיין היו הראשונים שהצליחו לשכנע את משרד השיכון להעסיק מתכנן נוף. הם לקחו את דן צור שהצליח להעניק פרשנות עדינה ורגישה לטופוגרפיה".

כדי להבטיח את ההרכב ההטרוגני של התושבים בשכונה הציב בנט שני בתי אבות - ברחוב פיכמן וברחוב איינשטיין (שגם הוא עבר בינתיים שינויים מפליגים). בזמנו הוא הסביר שרצה "להפוך את השכונה לאורגניזם חי, מגוון". לצד הבניינים של בנט יש לציין גם את בית הספר אליאנס, מתחם ייחודי שתיכנן בשנות ה-50 משרד רפפורט-גליברמן-פרנקל בשיתוף אדריכלים צרפתיים. הוא משמש דוגמה למצוינות התכנונית שאיפיינה את הבנייה הציבורית באותה תקופה. לאחרונה התערבה מחלקת השימור של עיריית תל אביב, בשיתוף חברת מועצת העיר רחל גלעד-וולנר, כדי לעצור שיפוץ מקושקש שתוכנן באולם הספורט המקורי. ההנהלה השתכנעה לבסוף לעצור את השיפוץ ולהסתפק בחלופה צנועה שמעניקה כבוד למבנה.

את תגובתה של עדה כרמי-מלמד לא היה אפשר להשיג עד מועד סגירת הגיליון. קרן הפנסיה של עובדי הסוכנות היהודית סירבה להגיב, ומעיריית תל אביב יפו נמסר: "ראשית נציין כי לא מדובר במבנה לשימור, אולם על פי בקשת סגן מהנדס העיר וצוות התכנון, נבחנות בימים אלו חלופות תכנון, שחלקן משלבות את המבנה המקורי, ללא התוספות המאוחרות שנבנו בפועל. טרם הוחלט על חלופה מועדפת".

*#