אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספרי ילדים: הקלאסיקה שאתם חייבים לילדים שלכם

"משפחת המומינים", שכבר ראה אור בעברית ותורגם על ידי אוריאל אופק, יצא בתרגום חדש. רונית רוקאס מסבירה למה היא התגעגעה ליצורים העגולים

תגובות

"משפחת המומינים - הסיפור על מגבעת המכשף" של טובה ינסון, ציירת וסופרת פינית שכתבה בשוודית (1914-2001), רואה עתה אור בעברית בתרגום חדש עם האיורים היפים והמקוריים. לראשונה תורגם הספר כבר ב-1964 בידי אוריאל אופק, ונודע כאן בשם "משפחת החיות המוזרות". אולם אופק, מסבירים בהוצאת כתר, נסמך על הגרסה הבריטית, שקיצצה והוסיפה כרצונה, ואילו הפעם תורגם הספר משפת המקור. המתרגמת דנה כספי כתבה על כך באחרית דבר: "התרגום לאנגלית סטה סטייה גסה מהמקור, משפטים שלמים הושמטו ואחרים שוכתבו. ניכר שהמתרגמת לאנגלית בחרה למתן את האמביוולנטיות השזורה לכל אורך היצירה, אולי מחשש שהילדים לא יבינו את הדקויות הרגשיות או את הנימה האירונית".

» ספרי ילדים - לספרים נוספים וביקורות» ספרי הילדים שיעשו לכם את החורף» לכל הביקורות של רונית רוקאס» מה הקשר בין חסמבה ללימור לבנת?

אבל אפשר לשמוח בתרגום המחודש, גם אם לא מתייחסים אל עניינים כבדי משקל כמו סטיות, תיקונים ונאמנות הכרחית למקור. הסיבה פשוטה: תרגום חדש מחזיר את הספר למדפים, וגורם לדורות חדשים להתוודע אליו. כך, צריך לקוות, יקרה עם "משפחת המומינים" (וגם עם "הבית בקרן פו" של מילן, שאף הוא רואה אור בימים אלה בתרגום חדש של אבירמה גולן בהוצאת כנרת-זמורה ביתן). עם כל הכבוד לדו"ח פרשטמן, מצבו הנוכחי של שוק הספרים הישראלי מזעזע, בין השאר, כי רק תרגום חדש או הוצאה מחודשת יכולים להשיב קלאסיקה נהדרת כמו המומינים או פו הדוב אל המדפים. בלעדיהם הם יעלו אבק במחסנים. אז הנה הזדמנות להאיץ בהורים: נצלו את המבצעים הפרועים ברשתות הספרים לא כדי לרכוש עוד אחד מהעיבודים המקולקלים ומרובי התמונות לסרטי דיסני, אלא כדי להתפתות אל העולם העגלגל וטוב המידות שיצרה ינסון כבר בסוף שנות ה-40.

המומינים, בניגוד לשם הספר בתרגום הקודם ("משפחת החיות המוזרות"), אינם מוזרים כלל. נכון, הם קירחים, לבנים ובעלי חוטם עצום, אבל בכל השאר כמוהם כבני אדם. טובים יותר, מאירי פנים יותר, הרפתקנים וסקרנים יותר, ולעתים גם חסרי סבלנות, אפילו עצבניים (נסו לפנות למומינאבא, זה בדרך כלל לא נעים), ומקיימים אותה חלוקה סטריאוטיפית ידועה של תפקידי נשים וגברים -  בכל זאת, הספר נכתב לפני עשרות שנים. אני אוהבת במיוחד את האינדיווידואליות שלהם, שאינה זקוקה להסבר, והיא מתקיימת בטבעיות בתוך משפחתיות חמה. כשמשפחת הטרולים יוצאת למסע ימי לא מתוכנן הם מגיעים לחופו של אי בודד ומחליטים לחקור אותו "איש איש לבדו", הרחק מבני החבורה. הדבר נעשה כבדרך אגב - פעם אנחנו יחד, ופעם לבד.

התשוקה שלנו לאינדיווידואליזם מתנגשת בדרך כלל עם הצורך שלנו, כהורים, שלילדינו יהיו כמה שיותר חברים. לא קשה לשער מה נאמר להם אם יחליטו לעזוב חבר באמצע טיול משותף בים וילכו לחקור את החוף לבדם. המומינים של ינסון מכבדים את הצורך בבדידות אולי משום שהיחד כל כך טבעי להם. למעשה, המשפחה שהם חיים בה מזכירה יותר מכל קהילה בוהמיינית משנות ה-60, שכל מי שרוצה מוזמן להצטרף אליה. כששני היצורים הזעירים, פונפון ובונבון, חוצים את הרכס ומגיעים אל בית המשפחה, מומינאמא מזדרזת להציע להם חלב אף שהיא נבהלת מפניהם ובטוחה שהם עכברושים שמתגנבים אל המרתף. בבית שלה אפשר לישון היכן שרוצים, אפשר לקום ולשחק מתי שרוצים, מין חופש בתוך יקום של טבע, שרובנו רק חולמים עליו.

באותה אחרית דבר טוענת כספי שהפופולאריות של ספרות הילדים הסקנדינווית בישראל אינה כה ברורה מאליה. מתברר כי "בילבי", "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" וגם "המומינים" פופולאריים כאן יותר, באופן יחסי, מאשר בבריטניה, למשל, שקרובה יותר, פיסית, אל ארצות הצפון. כספי מסבירה את הפופולאריות הזאת במשיכה שלנו אל הנופים  הקרים ואל הדמויות שהם מצמיחים. אני מעדיפה להסביר אותה, לפחות במקרה של "המומינים", דווקא בחופש לחשוב בצורה עצמאית, בחירות להרגיש ולהמציא וביכולת למצוא יופי גם במחצלת ישנה. טוב עשתה כספי שבחרה להציע את כל זה בשפה שאינה מדוברת ממש. כפי שהיא כותבת, סגנונה של ינסון דורש שפה ספרותית, ונעים להיווכח באמון שניתן כאן בילדים, שגם הם יכולים להתמודד עם עברית שאינה רדודה ויש בה יופי לעצמה. הספר מומלץ לבני שש ומעלה, ואפשר וגם כדאי לקרוא מתוכו לצעירים.

"משפחת המומינים - הסיפור על מגבעת המכשף" מאת טובה ינסון. תרגום חדש משוודית לקלאסיקה "משפחת החיות המוזרות": דנה כספי. הוצאת כתר. לבני שש ומעלה

*#