שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

וויליאמסבורג: השכונה הכי לוהטת בניו יורק

זה התחיל בלופטים זולים ואמנים מרוששים, המשיך עם היפסטרים מגניבים וחנויות מעודכנות - ועכשיו אפילו התיירים כבר לא מפספסים. שכונת וויליאמסבורג בברוקלין היא הדבר החם של ניו יורק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בהתחלה היו הווילג' והסוהו. אחריהם היתה טרייבקה. אזורים עניים ומוזנחים שאומצו על ידי אמנים ומעצבים, ונהפכו עד מהרה לשכונות הלוהטות בניו יורק. הפריחה היצירתית שהובילו האמנים, כפי שקורה לעתים קרובות בעיר, משכה לשכונות דיירים אמידים יותר, מחירי הבתים עלו בחדות - והאמנים נדחקו לשכונות אחרות, שבהן שכר הדירה זול יותר.

כיום, האזור החם ביותר בעיר מאכלס עשרות אלפי יהודים חסידים, לצד מהגרים פורטוריקנים וצעירים: שכונת וויליאמסבורג בברוקלין, מרחק 10 דקות נסיעה ברכבת התחתית ממנהטן. צעירים מעודכנים גרים בה יחד עם זקנים ממוצא איטלקי שנולדו בה, ומהגרים פורטוריקנים ודומיניקנים הולכים ברחובותיה לצד חרדים. היא מכילה מבשלת בירה, מוזיאונים וגם מתקן לטיפול בפסולת רדיואקטיבית.

בשנים האחרונות נודעה וויליאמסבורג בעיקר כמגנט להיפסטרים: צעירים מעודכנים מהמעמד הבינוני-גבוה, בבגדי רטרו צבעוניים. קל להבחין בהם בעת שיטוט קצר בכל אחד מחלקיה של השכונה, למעט אולי הרובע הלטיני: רבים מהם נושאים כוס קפה או שייק אורגני ביד אחת ומחשב נייד של אפל ביד השנייה. הם הגיעו לניו יורק בתחילת העשור והבינו שלא יוכלו להרשות לעצמם לגור במנהטן, שבה עלו מחירי השכירות לרמה שכבר לא איפשרה לצעירים בוגרי קולג' לגור באי.

אבל וויליאמסבורג סיפקה פתרון אידיאלי לבעיית הדיור: היא שוכנת מעבר לנהר, מתחת לגשר וויליאמסבורג, במרחק דקות ספורות בלבד ממנהטן ומכיוון שמעולם לא היתה נוצצת או מעניינת במיוחד (למרות כמה דיירים מפורסמים שהתגוררו שם בעבר), מחירי השכירות בה היו נמוכים. לאמנים ולמעצבים צעירים היא גם סיפקה שלל דירות לופט ומבנים תעשייתיים מוזנחים, שבהם שכנו בעבר מפעלים, במחירים נמוכים בהרבה מאשר במנהטן. כיום משמשים רבים מאותם חללים תעשייתיים חנויות נעליים ובגדים, קומפלקסים הכוללים חנויות ספרים לצד חנויות יין, דוכני עתיקות, גאדג'טים מעוצבים ויותר רוכבי אופניים מאשר הולכי רגל.

רוכבות חשופות חזה ו-70 אלף חסידים

כשוויליאמסבורג סופחה לברוקלין במאה ה-19, היא היתה עיר תעשייתית, שרוב תושביה היו מהגרים גרמנים ויהודים. מספנות נבנו על גדות הנהר וחומרי גלם היו מגיעים לנמל ויוצאים ממנו כמוצרים מוגמרים. מפעלי סוכר ומבשלות נפתחו גם הם בשכונה, שמספר תושביה צמח ל-17 אלף. ענקית התרופות פייזר נוסדה בוויליאמסבורג, על ידי מהגר גרמני בשם צ'רלס פייזר. ניו-יורקים עשירים, כמו איל הספנות קורנליוס ונדרבילט ואיל הרכבות ג'ים פיסק, בנו בתי נופש בשכונה, שפריחתה באותן שנים הפכה אותה למרכז בנקאי שבנקודה מסוימת התחרה אפילו בוול סטריט והחזיק לפי הערכות ב-10% מההון בארה"ב. עם פתיחתו של גשר וויליאמסבורג ב-1903, זכתה השכונה לפריחה נוספת, ונהפכה גם לאחת מהשכונות הצפופות בניו יורק, העיר הצפופה ביותר בארה"ב.

מזלה של השכונה השתנה לרעה בסוף מלחמת העולם השנייה. פליטים מאירופה, רובם יהודים, זרמו לשכונה, יחד עם מהגרים מפורטו ריקו ומהרפובליקה הדומיניקנית. עשרות אלפי יהודים חסידים, רובם מחסידות סאטמר, היגרו לשכונה וכיום מתגוררים בה כ-70 אלף חסידים.

הגיוון האתני של השכונה הוביל לעתים להתנגשויות על רקע תרבותי. כך היה ב-2009, כשיהודים חסידים ביקשו מהעיר לבטל את נתיבי האופניים בשכונה, בטענה שהדבר מהווה סיכון ביטחוני וגם דתי, בשל הצעירות הרוכבות על אופניים בלבוש חשוף. הצעירים צבעו מחדש את נתיבי האופניים ואף ערכו מפגן מחאה של רכיבה בעירום.

משברים כלכליים הובילו לסגירת מפעלים ועם העלייה במספר התושבים והצפיפות שנלוותה לכך הגיעו העוני, הפשע והסמים. בשנות ה-70 נודעה השכונה בעיקר כמקום שלא הולכים אליו ביום או בלילה. בוויליאמסבורג נורה השוטר פרנק סרפיקו, שמאוחר יותר גולם על ידי אל פצ'ינו בסרט שנקרא על שמו, בעת פשיטה על סוחרי סמים.

מולדת ההיפסטרים

במקביל לעלייה בפשיעה, אמנים החלו לעבור לוויליאמסבורג בשל שכר הדירה הזול, התחבורה הנוחה והחללים התעשייתיים הגדולים שהפכו לסטודיו וסדנאות אמנים. טפטוף האמנים, שהחל בשנות ה-70 וה-80, נהפך לזרם של ממש בשנות ה-90 על רקע עלייה חדה במחירי השכירות בסוהו ובווילג'. עד מהרה נפתחו בשכונה גלריות ותיאטראות. הקהילה האמנותית הקטנה בשכונה, שמנתה 3,000 איש באמצע שנות ה-90, גדלה עוד יותר מאז תחילת שנות ה-2000, לאחר שהשכונות התעשייתיות הסמוכות לגדות הנהר נהפכו לאזורי מגורים. מחסנים ישנים ומבנים תעשייתיים היסטוריים הפכו את וויליאמסבורג לטרייבקה הבאה: עמוסת לופטים ועד מהרה גם מפורסמים. 

סצינת המוזיקה התעוררה גם היא לחיים, ומועדוני הופעות רבים נפתחו בחללים תעשייתיים נטושים סמוך לשדרות בדפורד, הרחוב המרכזי של וויליאמסבורג. עשרות להקות זכו לפריצת הדרך שלהן בוויליאמסבורג, לאחר שהפעילות התרבותית הערה בשכונה משכה גם את תשומת לבן של חברות התקליטים.

עד מהרה עברו לשכונה יותר ויותר אמנים שהתרגשו מהרעיון לשכור דירת שני חדרים ב-500-700 דולר בחודש, וההגירה הובילה ללידתו של זרם תרבותי שנהפך לאחד המשמעותיים בעשורים האחרונים: ה"היפסטרים" - צעירים חובבי מוזיקה ותרבות אלטרנטיביים, שנוהגים ללבוש מכנסיים צמודים, משקפיים עבים וחולצות וינטג'. שדרות בדפורד התמלאו בחנויות יד שנייה, בחנויות ספרים, במעדניות אורגניות, במסעדות טבעוניות, בבתי קפה עם אינטרנט אלחוטי ובמרכזים ליוגה.

השכונה המנומנמת, המאכלסת 125 אלף איש, רבים מהם מהגרים, נהפכה לפתע לדבר החם ביותר בעולם ולמכתיבת אופנות. שדרות בדפורד נהפכו לאתר תיירותי, שאליו באים תיירים מניו יורק ומכל העולם כדי לבלות. את הפאבים השכונתיים המוזנחים והישנים של השכונה החליפו מקומות בילוי שהתיימרו לאמץ את המראה ואת הגישה האנטי-קפיטליסטית של השכונה.

כיום נראית וויליאמסבורג כמו מושבת אמנים. חסידים לא מעטים עדיין מהלכים ברחובותיה, אך עבודות גרפיטי מעטרות את הקירות, מחסנים ישנים סמוך לנהר משמשים חנויות מעצבים ושוקי פשפשים אלטרנטיביים למוצרים יד שנייה, דוכני עתיקות וספרים מציפים את הרחובות והחנויות הוותיקות הוחלפו בחנויות חדשות שאימצו את הלוק הישן.

מסיבות רחוב נערכות בשכונה מדי כמה חודשים, הקרנות פומביות של סרטים והופעות ריקוד ומוזיקה נערכות לעתים קרובות בחללים נטושים או בחללים ציבוריים. השכונה עדיין מכילה מיעוטים וצאצאי מהגרים רבים, מגרמנים וחסידים ועד איטלקים ופורטוריקנים, אך האמנים הצעירים הם שמכתיבים את הקצב. סביב השכונה צמחה תרבות עצמאית, עם סממנים משלה שבמהרה אומצו על ידי היפסטרים בכל העולם, מברלין ועד תל אביב. תיירים מגיעים כיום לקנות, לבלות ולטייל בשכונה, שמציעה שלל אטרקציות תרבותיות וחנויות זולות. קו L של הרכבת התחתית, הנוסע ממנהטן לוויליאמסבורג וחזרה, נהפך גם הוא לסוג של אטרקציית תיירות.

האמנים יעברו הלאה

עם האופנה הגיעה גם העלייה החדה במחירים. וויליאמסבורג עוברת כיום את אותו תהליך שעברו לפניה הסוהו, הווילג' וטרייבקה, כולם היו אזורים עניים ותעשייתיים שאומצו על ידי אמנים צעירים שטיפחו אותם עד שהפכו אותם לחיוניים ולתוססים, ואז נדחקו החוצה על ידי שוק הנדל"ן. כיום, וויליאמסבורג היא כבר אחד מהאזורים היקרים ביותר למגורים בניו יורק. דירת שני חדרים ממוצעת בצפון וויליאמסבורג, אזור הבילויים והחנויות המוכר ביותר לתיירים ולמתעניינים, עולה כ-730 אלף דולר. שכירות ממוצעת לדירת חדר או ללופט באזור מגיעה ל-2,500-3,500 דולר בחודש, מחירים כמעט זהים לאלה של מנהטן. מחירי הדירות ברחוב 11, סמוך לשדרות בדפורד, מתחילים ב-430 אלף דולר.

במזרח וויליאמסבורג, לעומת זאת, עדיין אפשר למצוא דירות שני חדרים ב-1,600 דולר בחודש ודירות חדר ב-1,100 דולר בחודש. צדה המזרחי של השכונה אהוב במיוחד על תושבים חדשים ועל אמנים שמחפשים סטודיו או לופט. ברובע הלטיני, השכירות הממוצעת לחודש לדירת שני חדרים היא כ-1,400 דולר.

עם העלייה במחירי השכירות, גם הקבלנים פיתחו תיאבון. פרויקטי דיור מסיביים נבנים כיום בשכונה, בהם המרתו של מפעל הסוכר הישן דומינו לבניין מגורים. גורדי שחקים נוצצים כבר מתחילים לעטר את גדת הנהר של וויליאמסבורג, ואותם ממלאים צעירים ניו-יורקים שחולמים על דירת פנטהאוס שבה יוכלו להשקיף מהחלון לצדו השני של הנהר, אל מנהטן.

Edge, פרויקט של דירות יוקרה על גדות הנהר, מבטיח לקוני הדירות נוף מדהים של קו הרקיע של מנהטן. מחיריהן של דירות היוקרה עדיין נמוכים יותר מאלה של דירות דומות במנהטן - מחירה של דירה ב-Edge הוא 390 אלף דולר - והרוכשים מסתערים. בשנים הקרובות מחיר השכירות רק יעלה וההיצע יגדל, עם יותר מ-500 פרויקטי דירות שאושרו על ידי עיריית ניו יורק לפיתוח על גדות הנהר שבקווינס ובברוקלין. 

"אין ספק שוויליאמסבורג היא אחת מהשכונות הלוהטות ביותר עבור בני 25 עד 35, ושהיא תמשיך להיות כך גם בעשר השנים הבאות. אין מקום טוב יותר בניו יורק לאופנה, לאמנות, לבידור וכעת גם לרכישת בית. יש בה הכל, והיא רק תשתפר בעתיד", אמר ג'ף לווין, מנכ"ל דאגלסטון דיוולופמנט המפתחת את Edge בן 1,000 הדירות, בראיון ל"ניו יורק דיילי ניוז". בעוד 10 שנים, בדומה לסוהו כיום, תאכלס וויליאמסבורג בעיקר חנויות יוקרתיות ותושבים אמידים ומעלה. והאמנים? הם יחפשו את מזלם במקום אחר.

וויליאמסבורג למבלים: בירה ואוכל פולני

כאחת מהשכונות התוססות והצעירות בניו יורק, וויליאמסבורג מלאה בפאבים, במסעדות מכל עדה, במועדוני הופעות ובשאר מקומות בילוי. לחובבי הקפה, הבייגל והמאפים מציעה השכונה מגוון עצום של אפשרויות; חלקן הגדול מורכב מחומרים אורגניים - כיאה לאחת השכונות בעלות המודעות הסביבתית הגבוהה בעיר.

לאלה שמחפשים ארוחת בוקר בריאה, Fabianes, אחד מבתי הקפה הידועים בוויליאמסבורג השוכן בין שדרות בדפורד לשדרות דריגס, מציע שורה של מאפים וסנדוויצ'ים לבוקר, מעוף באוכמניות (7.65 דולרים) ועד פרנץ' טוסט (7.95 דולרים) וביצים אורגניות מבושלות (7.65 דולרים עם סלמון מעושן ותפוחי אדמה).

לאוהבי המטבחים האתניים מציעה וויליאמסבורג יותר אפשרויות משאפשר להכיל, ממסעדות יפניות ווייטנאמיות, עבור במסעדות טבעוניות מצוינות וכלה במסעדות על טהרת הבישול המזרח-אירופי. אחת מאותן מסעדות היא S & B Restaurant, מסעדה פולנית חביבה שבה מוגשות מנות מצוינות לחובבי הגפילטע פיש, בהן גולאש, לביבות תפוחי אדמה ונקניק פולני. לחובבי המטבח היפני מומלצת במיוחד Akariba, מסעדה יפנית/אויסטר בר עם מנות לנשנושים. לאוהבי הברביקיו והמטבח הדרומי, התפריט של Pies 'N' Thighs מכיל בתוכו את כל מה שחובב בשר יכול לרצות.

עבור חובבי האלכוהול, וויליאמסבורג היא סוג של גן עדן. השכונה, שבעבר איכלסה בעיקר פאבים שכונתיים ותיקים, שלא לומר עתיקים ומעט מוזנחים, היא בשנים האחרונות מוקד למקומות בילוי מהנים במיוחד, עם מאות סוגי בירה, שחלקן מיוצרות במבשלות בשכונה. למשל, Barcade, פאב שבו עשרות מכונות משחק עם משחקי וידאו קלאסיים, כמו דונקי קונג ופרוגר, בנוסף לעשרות בירות מהחבית. לחובבי היינות והבירה, Spuyten Duyvil מציע שורה ארוכה-ארוכה של עשרות בירות, בחבית ובבקבוק, ומובטח לכם שאת שמם לא שמעתם מעולם.

לאלה מכם שרוצים להתערות בתושבי השכונה, Bushwick Country Club ייתן לכם את האפשרות. לאלה שמעדיפים להרגיש גרמנים ליום אחד, Radegast Hall & Biergarten מחקה כמיטב יכולתו את האווירה הרגועה של גני הבירה הגרמניים, כולל נקניקים לנשנוש. הקמצנים יותר, או אלה שרוצים לשתות כבר בצהריים, יוכלו לקפוץ לביקור במבשלת ברוקלין, שמציעה סיורים מודרכים, לצד כמה כוסות בירה בחינם.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ