אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עסקית בשגב: ארוחה ששווה 115 לאדם

העסקית בשגב התגלתה כחוויה קולינרית ששווה את מחירה הגבוה. גם השירות לא איכזב

תגובות

חמש דקות לפני שיצאנו למסעדת שגב  בהרצליה פיתוח עוד עמדנו מול הארון ותהינו מה ללבוש. מכנסיים קצרים וחולצת טריקו לארוחה במסעדת שף נראו לנו מעט לא הולמים, גם אם מדובר בשף נחמד כמו שגב משה. אבל החום שבחוץ, שישי בצהריים, ובגדי הנשף שהיו בדיוק בניקוי יבש, הכריעו את הכף לטובת מכנסיים ארוכים וחולצה מכופתרת.

ברגע שנכנסנו לשגב התברר לנו שאף אחד מהסועדים האחרים לא השקיע כמונו, ושבאותה מידה היינו יכולים לנעול כפכפים ולאיש לא היה אכפת. אבל אין ספק שמדובר במסעדה ברמה אחרת, וזה בא לידי ביטוי בשירות, שמזמן לא פגשנו משובח כמוהו, ובעיקר באוכל - תענוג צרוף.

כשהתיישבנו ניגשה אלינו אחת המלצריות ומזגה לנו מים עם למון גראס. בלי להרגיש שתינו עוד ועוד, ובכל פעם שהכוסות התרוקנו - הן מיד מולאו מחדש. המים המתובלים השיבו את רוחנו והתפנינו לעיין בתפריטים, שהציעו עסקית ב-115 שקל לאדם: לחמים, מנה ראשונה, סורבה סלרי ונענע ומנה עיקרית. בהחלט לא העסקה הזולה בעיר, אבל כפי שגילינו בהמשך - שווה כל שקל.

הארוחה נפתחה בסלסלת לחמים שהגיעה עם חמאת ג'ינג'ר ואיולי כמהין. הלחמים היו חמימים, פריכים וטעימים. חמאת הג'ינג'ר היתה טובה - אם כי החריפות הג'ינג'רית הידועה לא הורגשה בה, והאיולי כמהין היה סביר.

למנות הראשונות בחרנו רביולי במילוי גבינת עזים, זוקיני וכרישה ברוטב קרם עגבניות; ושרימפס טריים מבושלים בשום ירוק ובחמאה הולנדית, מוגשים עם בשר סרטנים, צ'ילי ופטריות אנוקי. שתי המנות היו נהדרות: בשגב לא מגישים את הרביולי המוכר, אלא דפי פסטה שמתחתיהם מונח המילוי המצוין. קרם העגבניות שעיטר את הרביולי היה תאווה לחיך. השרימפס היו טעימים גם כן, והאופן שבו הונחו על הצלחת, כשמעליהם פירמידה של המרכיבים האחרים, שימח אותנו מאוד.

לפני המנה העיקרית קיבלנו סורבה סלרי ונענע, והופתענו לגלות שסלרי יכול להיות טעים, במיוחד כשמתבלים אותו בנענע ומניחים מעל סוכריות קופצות שעושות כיף בפה. ואז הגיעו העיקריות: אני קיבלתי פילה סלמון ברוטב מיסו, מצופה בשומשום ווסאבי, שהוגש עם פירה ברוטב טריאקי. הבחור ממול אכל פילה לברק ושרימפס, שלצדם קרפצ'יו פלפלים קלויים, אדממה, קרם תפוחי אדמה, פרוסות שקדים וצ'ילי.

הסלמון היה מוצלח: החלק העליון של הנתח היה צרוב היטב, ועליו פוזר שומשום שצופה בווסאבי. הפירה היה טעים כמו שפירה יכול להיות כשהופכים אותו לקרם. לעומת הטעמים האסיאתיים העזים של הסלמון, הלברק היה מעט חיוור, אבל התוספות שידרגו אותו, ובסך הכל זאת היתה מנה טובה מאוד.

השורה התחתונה ההצעה: לחמים, מנה ראשונה, סורבה סלרי ונענע ומנה עיקרית ב-115 שקל. טוב לביזנס: מסעדה אלגנטית ונעימה. בשולחנות הסמוכים: בעיקר זוגות, צעירים ומבוגרים. יתרון יחסי: הזדמנות לטעום אוכל מעולה במחירים סבירים. מישהו מטפל בך: שירות בקיא, אדיב ונדיב.

*#