אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוד קסמו המתמשך של קלארק גייבל

קלארק גייבל, הכוכב שהרטיט לבבות ברחבי העולם, מת היום לפני 50 שנה. סרטו האחרון, שהיה גם הסרט האחרון של מרילין מונרו, סימן את סופה של הוליווד הקלאסית

תגובות

ב-1934 פשט קלארק גייבל את חולצתו מול המצלמות, ותעשיית הגופיות באמריקה פשטה את הרגל. זה קרה בעקבות אחת הסצינות בקומדיה "זה קרה לילה אחד", שביים פרנק קפרה, ובה גילם גייבל עיתונאי וקלודט קולבר היתה יורשת עשירה שנמלטה מחתונתה: בסצינה הזאת התגלה שגייבל אינו לובש גופייה מתחת לחולצתו.

אף שזו כנראה אגדה אורבנית, היא מבארת מדוע גייבל, בן 33 אז, היה בתוך זמן קצר לגדול כוכביה של אמריקה, היחיד שלשמו הוצמד הכינוי "המלך". "זה קרה לילה אחד" היה, אגב, הסרט הראשון שזכה בחמשת פרסי האוסקר החשובים ביותר: סרט, במאי, שחקן, שחקנית ותסריטאי (רוברט ריסקין).

סופן של שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 לא היטיבו עם כוכביה הגדולים של הוליווד; רבים מהם מתו באותן שנים בגיל צעיר יחסית (מעניין שזה קרה במקביל לדעיכתה של שיטת האולפנים של הוליווד הקלאסית, שהפכה אותם לכוכבים). המפרי בוגרט מת ב-1957 בן 57; טיירון פאואר מת ב-1958 בן 44, בזמן צילומי הסרט "שלמה ומלכת שבא" (והוחלף ביול ברינר); ארול פלין, שהיה מכור לאלכוהול, מת ב-1959 בן 50; וגרי קופר מת ב-1961 בן 60. אך יותר מכל אלה זיעזע את עולם הקולנוע מותו של קלארק גייבל ב-16 בנובמבר 1960, חודשים ספורים לפני שמלאו לו 60. מלך חדש לא הוכתר, מכיוון שהוליווד הקלאסית התרסקה והוליווד החדשה עדיין לא קמה על חורבותיה.

כאשר גייבל מת מהתקף לב, לפני 50 שנים בדיוק, עדיין לא יצא לאקרנים סרטו האחרון, "יוצאי הדופן", שביים ג'ון יוסטון על פי תסריט שכתב ארתור מילר למען אשתו באותה תקופה, מרילין מונרו. בעת מותו היתה קיי ויליאמס, אשתו החמישית, בהריון, ובראיונות הביע גייבל את התלהבותו לקראת הולדת ילדו הראשון (לימים התברר שזה לא היה בדיוק כך). אחרי מותו הצהירה ויליאמס האבלה שמונרו אשמה במותו של בעלה, מכיוון שהתנהגותה הלא אחראית בזמן צילומי הסרט התישה את גייבל (וילימאס הביעה חרטה על דבריה כעבור כשנתיים, לאחר התאבדותה של מונרו, שהכריזה לפני הצילומים של "יוצאי הדופן" כי גייבל היה הכוכב הנערץ עליה בנעוריה ושהיתה זו התגשמות של חלום לככב בסרט לצדו).

"יוצאי הדופן" היה לסרט האחרון שבו כיכבו הן גייבל והן מונרו והידיעה הזאת טוענת את הסרט היפהפה הזה והמלנכולי בלאו הכי בעצבות נוספת.

הו, רט

למרות מעמדו המלכותי בשמי הוליווד מאז תחילת שנות ה-30, גייבל הוא כיום פחות מושא להערצה ולזיכרון מכוכבים אחרים בני דורו כגון קרי גרנט או בוגרט, כנראה משום שרבים מסרטיו (והוא כיכב ביותר מ-80) לא נחרתו בזיכרון כמו אלה של גרנט או בוגרט. הוא היה חתום על חוזה עם חברת אם-ג'י-אם במשך 23 שנים, חוזה דרקוני לטענתו; נכפה עליו להופיע בכל סרט שהאולפן בחר בעבורו, ולא כל הסרטים האלה היו טובים או חשובים.

עם זאת, גייבל היה כוכב קולנוע בעל ייחוד, בוודאי בחלקה הראשון של הקריירה שלו. יותר מכוכבים אחרים שצמחו בהוליווד בתקופה הקלאסית, הוא שידר גבריות שמחה בחלקה, גבריות סקסית, שהיה לה ממד פרוע ועם זאת לא מאיים. חיוכו - שמשלב מסוים עוטר בשפם דק - המיס את לבם של אמריקה והעולם.

ואף שהחיוך הזה כלל גם רמז של איום, במיוחד כלפי נשים, האיום לא היה עמוק דיו להרתיע; להיפך אפילו: היה בו משהו מושך ומפתה. זו הסיבה שכוכבותו של גייבל אמנם הגיעה לשיאה כאשר גילם את דמותו של רט באטלר ב"חלף עם הרוח" ב-1939.

מההתחלה, כאשר התפרסמה הידיעה שהמפיק דייוויד או סלזניק מחפש שחקנים לגילום דמויותיהם של גיבורי רב המכר של מרגרט מיטשל, יצאה הקריאה הנלהבת ממעריצי הספר: לא משנה מי תגלם את סקארלט אוהרה, יש רק שחקן אחד שיכול לגלם את באטלר, וזהו קלארק גייבל.

וזה כמעט לא קרה. גייבל, מעניין לציין, לא רצה לככב בשניים מסרטיו הידועים ביותר: "זה קרה לילה אחד" ו"חלף עם הרוח". גייבל נשלח על ידי אם-ג'י-אם להופיע בסרטו של קפרה, שהופק על ידי חברת קולומביה השולית עדיין, כעונש על שסירב להופיע בכמה מהסרטים שאולפנו הציע לו.

ב"חלף עם הרוח" לא רצה גייבל לככב מכיוון שסבר שתפקידו בסרט משני לזה של סקארלט. ואמנם, כאשר כבר הסכים להופיע בסרט, וצילומיו החלו, הוא גרם לפיטורי הבמאי הראשון שלו, ג'ורג' קיוקר, מפני שלטענתו קיוקר הקדיש יותר תשומת לב לשחקנית ויוויאן לי, סקארלט, מאשר לו (היו שטענו כי סירובו של גייבל לעבוד עם קיוקר נבע גם מכך שקיוקר היה יהודי והומו). קיוקר הוחלף בבמאי ויקטור פלמינג, שהתמחה בסרטים "גבריים" יותר מאלה של קיוקר והיה חבר של גייבל לדיג וציד.

סיבה נוספת שגייבל לא רצה להופיע ב"חלף עם הרוח" היתה שהוא לא רצה לדבר במבטא דרומי, ואמנם היה היחיד משחקני הסרט שלא אימץ מבטא שכזה. חברת אם-ג'י-אם כפתה על גייבל להופיע ב"חלף עם הרוח" משום שבתמורה היא קיבלה מסלזניק, שהיה מפיק עצמאי, את זכויות ההפצה של הסרט, שהכניסו לה כמובן רווחי ענק (סלזניק התמרמר על כך עד סוף חייו).

היה בדמותו הקולנועית של קלארק גייבל משהו ישיר, עממי ופשוט, שהיה כנראה חלק מסוד קסמו המתמשך. ועם זאת, בהופעותיו הטובות ביותר היתה מידה של מיומנות ותחכום. כדי להיווכח בכך צריך רק לעקוב אחר האופן שבו הוא הצליח להפוך את דמותו של רט באטלר למושכת הלב ביותר ב"חלף עם הרוח", ולהקשיב לאופן שבו הוא אומר לסקארלט את משפט הפרידה ממנה, בסוף הסרט - "Frankly my dear, I don't give a damn" - שהיה לאחת הרפליקות הידועות ביותר בתולדות הקולנוע (ושצורך השימוש במלה האסור damn בה נדרש אישור מיוחד). רבים וטובים ניסו לשווא לחקות את גייבל אומר את המשפט הזה.

הו, קרול

קלארק גייבל נולד ב-1 בפברואר 1901 בקאדיז שבמדינת אוהיו. אמו מתה באותה שנה. הוא פרש מלימודיו בבית הספר בהיותו בן 16 ועבד כפועל בבית חרושת, בשדות נפט וגם כמוכר עניבות לפני שהחליט להיות שחקן. ב-1924 הגיע להוליווד בעזרתה של המורה למשחק שלו, ג'וזפין דילון, שהיתה מבוגרת ממנו ב-17 שנים והיתה לאשתו הראשונה.

גייבל נכשל בכמה מבחני בד, ורק אחרי שהופיע ב-1931 בתפקיד הנבל במערבון דל תקציב ושמו "המדבר המצויר", החתימה אותו חברת אם-ג'י-אם על חוזה. אם-ג'י-אם, כנהוג באותן שנים, העסיקה אותו ללא הפסקה: ב-1931 לבדה הוא הופיע בעשרה סרטים, באחד מהם לצדה של גרטה גרבו ובשלושה לצד ג'ואן קרופורד. קרופורד וג'ין הארלו היו השחקניות המושלמות ללהק לצדו, כי שתיהן הביעו חייתיות ומיניות שהשלימו את אלה שהפגין גייבל על בד הקולנוע (לצד הארלו כיכב גייבל ב-1932 באחד מסרטיו המצליחים ביותר, סרט ההרפתקאות הרומנטי "אבק אדום", שביים ויקטור פלמינג; ב-1953 כיכב גייבל גם בגרסה השנייה של הסרט, שהפעם נקרא "מוגאמבו", באותו תפקיד. הפעם ביים את הסרט ג'ון פורד ולצדו של גייבל הופיעו אווה גארדנר וגרייס קלי; גם הסרט הזה היה ללהיט).

ב-1930 התגרש גייבל מדילון ושנה לאחר מכן התחתן עם מריה פרנקלין, אשת חברה אמידה, שהיתה אף היא מבוגרת ממנו ב-17 שנים. הוא היה בעלה הרביעי. ב-1932 כיכב גייבל לצדה של קרול לומבארד בסרט ושמו "No Man of Her Own", שביים וסלי ראגלס, ובין השניים התפתח רומן. מקורביהם טענו שלומבארד, קומיקאית סקסית נפלאה, היתה בת דמותו הנשית של גייבל בכל מה שקשור להתנהגות פרועה. גייבל עזב את פרנקלין ועבר לגור עם לומבארד, עובדה שהוסתרה מעיני הציבור.

הקשר עם לומבארד לא מנע מגייבל לקיים רומן עם כוכבת הקולנוע לורטה יאנג ב-1935, תוך כדי צילומי הסרט "קריאת הישימון" (בבימוי ויליאם ולמן), שהתקיימו הרחק מהוליווד. יאנג הרתה ומכיוון שהיתה קתולית אדוקה נעלמה לכמה חודשים וחזרה כעבור זמן עם תינוקת מאומצת לכאורה. רק כעבור שנים רבות גילתה אותה ילדה, ג'ודי שמה, שקלארק גייבל היה אביה. היא אף פירסמה אוטוביוגרפיה שבה תיארה כיצד נפגשה עם אביה, שידע כי היא בתו, רק פעם אחת.

במרבית סרטיו גילם גייבל נוכלים שרמנטיים, ורוב סרטיו בשנות ה-30 היו ללהיטים. אחד הבולטים שבהם היה "מנהטן מלודרמה" ב-1934 סרט אחר בכיכובו, "המרד על הבאונטי", שביים פרנק לויד ב-1935, זכה באוסקר, וגייבל היה מועמד לפרס על תפקידו בו (כמו על משחקו ב"חלף עם הרוח").

ב-1939 התגרש גייבל מפרנקלין והתחתן עם לומבארד. היא היתה כנראה אהבת חייו (סיפור אהבתם הונצח ב-1976 בסרט לא מוצלח ביותר ושמו "גייבל ולומבארד"), ב-16 בינואר 1942, זמן קצר אחרי שסיימה את צילומי סרטו של ארנסט לוביץ' "להיות או לא להיות", נהרגה לומבארד, בת 33, בתאונת מטוס. זמן קצר לאחר מכן התגייס גייבל לצבא ובמשך שלוש שנים לא הופיע בסרט (אדולף היטלר, שגייבל היה כוכב הקולנוע הנערץ עליו, הציב פרס על ראשו).

גייבל חזר להוליווד אחרי המלחמה והמשיך להיות כוכב גדול, אך לקריירה שלו לא היתה עוד ההילה שאיפיינה אותה לפני מותה של לומבארד. ב-1949 הוא התחתן עם אשת החברה הבריטית סילביה אשלי והם התגרשו ב-1952. ב-1955 נשא את אשתו החמישית, ועל פי מקורביו היא הביאה לו שלווה שלא היתה לו שנים רבות.

בשנות ה-50 הופיע גייבל במערבונים, בסרטי הרפתקאות וגם בקומדיות רומנטיות לצדן של כמה מכוכבות התקופה: למשל דוריס דיי, בלהיט "חביב המורה" שביים ג'ורג' סיטון, ב-1958, וסופיה לורן, בקומדיה "זה קרה בנאפולי" שביים מלוויל שייוולסון, ב-1960.

"יוצאי הדופן", סרטו האחרון, אמנם לא נחל הצלחה בזמנו, אך גייבל, שגילם בו קאובוי מזדקן שפוגש בגרושה טרייה, הלוא היא מונרו, עשה בו את אחד מתפקידיו הטובים ביותר; תפקיד שהראה את יכולתו להיהפך לשחקן אופי מצוין. לא רק גייבל ומונרו היו נפלאים בסרט אלא גם צוות שחקני המשנה שלו, שכלל את מונטגומרי קליפט, כבר הרוס לגמרי מאלכוהול וסמים, איליי ואלך ותלמה ריטר.

בסצינה האחרונה של הסרט - הסצינה האחרונה גם של גייבל וגם של מונרו שהוקרנה על בד הקולנוע - כשהם ישובים במכונית, בלילה, שואלת מונרו את גייבל כיצד הם ימצאו את דרכם הביתה, בחשכה. הוא עונה לה שהם פשוט יכוונו את דרכם אל הכוכב הגדול בשמים. אינני יכול לצפות בסצינה הזאת מבלי להתרגש בכל פעם מחדש.

*#