אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אברהם וכמן: כל תנועות המחול הפוטנציאליות

פרופ' אברהם וכמן, שהמציא עם נועה אשכול את כתב התנועה "אשכול-וכמן", מת בסוף השבוע והוא בן 79

תגובות

אברהם וכמן, שמת בסוף השבוע שעבר, פיתח עם נועה אשכול בשנות ה-50 את כתב התנועה "אשכול-וכמן". זוהי שיטה מיוחדת למיפוי תנועה, המאפשרת להגדיר באופן אובייקטיבי את תנועת הגוף האנושי במרחב באמצעות כלים גיאומטריים ומתמטיים. הוא פורסם לראשונה ב-1958, ואשכול, לימים פרופסור באוניברסיטת תל אביב, המשיכה לפתח אותו עם תלמידיה במסגרת האגודה לכתב תנועה. וכמן, שפנה לארכיטקטורה, המשיך ללוות את פיתוח הכתב בעצה וכאיש שיח.

"כתב התנועה הוא יצירה פורצת דרך שהוצבה בקונטקסט תרבותי-בינלאומי, מעבר למקום ולזמן, ולפיכך מצא את מקומו גם באנציקלופדיה 'בריטניקה', כיצירה חלוצית בתחום ניתוח תנועה, סימול מחול ומחקר מחול", אומרת תרצה ספיר, תלמידתה ועמיתתה של אשכול. ג'ון האריס, שסייע לאשכול בפיתוח הכתב, מספר כי "יום אחד, כשהיינו בלונדון, אמרה לי נועה בהתרגשות של הארה: 'כל התנועות הן מעגליות!'" בהמשך, במסגרת לימודי תנועה בבית הספר לדרמה של התיאטרון הקאמרי (שבו לימדה אשכול ובו למד וכמן), הציג לפניה וכמן הצעה לסימול תנועות הגוף המעגליות על ידי מערכת מתווה כדורית-גיאומטרית. היה זה רגע מכונן שבו חברו יחד הבנת התנועה ויכולת החיבור הנדירים של אשכול עם כישרונו של וכמן בתחום המתמטי של המבנה והצורה.

במשך השנים נעשה שימוש בכתב התנועה אשכול-וכמן כדי לנתח תנועה מסוגים שונים. בתחום המחול נרשמו סגנונות שונים של ריקוד, החל בבלט קלאסי וכלה בריקודי עם. סוויטות מחול רבות נוצרו ונרשמו במסגרת ערכי כתב התנועה על ידי אשכול ותלמידיה. פרט לתחום המחול, נעשה שימוש בכתב התנועה במסגרת התעמלות ופעילויות גופניות מסוגים שונים, מיפוי שפת חירשים-אילמים ושיפור לקויות למידה. בנוסף, אומצה השיטה על ידי נאס"א, כדי לתאר תנועת אסטרונאוטים במצב של חוסר משקל, וכן לטובת מחקרים שונים של תנועת בעלי חיים.

וכמן פעל במשך שנים ארוכות לשילוב לימודי כתב התנועה במסגרות אקדמיות. כיום מלמדים את כתב התנועה באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, במכללת סמינר הקיבוצים, במכללת אורות ישראל בהתנחלות אלקנה, באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות שונות בבתי ספר רבים בארץ ובחו"ל.

וכמן נולד בעיר לובלין שבפולין ב-1931 ובא לארץ ב-1933. הוא גדל בתל אביב ובהמשך שירת בצה"ל, במסגרת המחזור הראשון של הנח"ל. הוא למד תיאטרון ולאחר מכן השלים שני תארים באדריכלות בטכניון, השתלב בסגל והשלים דוקטורט. משנת 1982 הוא היה פרופסור מן המניין בפקולטה לארכיטקטורה, ובין השנים 1982-1986 כיהן כדקאן הפקולטה.

מחקריו היו מורפולוגיים, במסגרתם הוא חקר תחומים שונים מבחינה צורנית. פרט לתנועה, הוא עסק בין היתר בניתוח מורפולוגי של מבנים, צורות התיישבות (יעץ במשך השנים לגופי התיישבות שונים והגה בין היתר את תוכנית "השדרה הכפולה", שבה טען שמדינת ישראל זקוקה לשדרה מזרחית פרט לשדרת החוף) ואף תחומי מדע (בשנים האחרונות עסק, לצד חוקרים נוספים, בחקר וירוסים בהיבט הצורני והמבני שלהם).

המודרניזם היה נר לרגליו. לדברי בנו עמוס, שאיפתו היתה להעניק תוקף לוגי להיבטים הצורניים של אלמנטים שונים ולהגיע לשורשי הקשר שבין הצורה לתוכן. הוא טען שאת הצורות היפות ביותר אפשר למצוא לא במקום שתוכנן על ידי אדריכלים בהתאם לצו אופנה כלשהו אלא דווקא במקום שבו הטבע או האדם יצרו דברים שיש להם קשר לפונקציה.

"התרומה הגדולה שלו היתה ביכולת שלו לעבוד בין דיסציפלינות שונות", אומרת ד"ר אלונה נצן שיפטן, ראש הנתיב להיסטוריה, תיאוריה וביקורת של אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "הוא למד פיסול והכיר טוב מאוד את הזירה המדעית. בין כתביו ניתן למצוא גם הרבה פילוסופיות. הוא ידע לעבוד בין התחומים וכתוצאה מכך הגיע לתובנות שהיום בדור המחשב אנחנו מסוגלים לקחת אותן למקומות אחרים לגמרי". היא מוסיפה כי הוא המשיך מסורת שהיתה נהוגה בטכניון של ארכיטקטורה שלא קוראת לעצמה ארכיטקטורה. "סיסמתו הגדולה היתה שארכיטקטורה היא לא אמנות, היא לא קשורה בהשראה ובגחמות של הפרט, אלא בשימוש בתפקוד בטכנולוגיה, בכל התנאים שמחייבים את עצם קיומה למטרה מסוימת, לא כיצירת אמנות".

באופן דומה הוא התייחס גם לריקוד. "כתב התנועה מפשיט את הריקוד מהפן האמנותי, מהפן האקספרסיבי", היא אומרת. "הוא התחיל בצורה בין-תחומית מעצם העניין שלו במוסיקה, פיסול, ריקוד ותיאטרון ולקח את זה לכיוון מאוד ממודען, מאוד ערום מסגנונות", היא מוסיפה. "כתב התנועה בעצם ממפה את המרחב באותו אופן שבו הוא חשב על ארכיטקטורה".

*#