אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יצחק פלורנטין, סקורסזי של סרטי אמנויות הלחימה

הוא התאמן עם ז'אן-קלוד ואן דאם ובלימודי הקולנוע בארץ היה הסטודנט היחיד שאהב סרטי אקשן. כעת, כשסרט שלו זוכה להצלחה מפתיעה, מסביר הבמאי יצחק פלורנטין כיצד ניסיונו בקראטה תורם לו בבימוי סרטי פעולה בהוליווד

תגובות

סרטי המשך הוליוודיים אינם נוטים להתעלות על המקור, במיוחד אם מדובר בסרטי המשך שמיועדים מלכתחילה לפסוח על אולמות הקולנוע ולצאת רק בדי-וי-די. בדרך כלל עומדים מאחורי סרטים אלה מפיקים חמדנים וציניים, שמעוניינים להשקיע מינימום זמן וכסף כדי לסחוט עוד כמה פרוטות ממותג קולנועי מוכח. והתוצאות בהתאם. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל, כפי שמעיד סיפורם של שני סרטי המשך שביים הבמאי הישראלי יצחק פלורנטין, שחי בשני העשורים האחרונים בארצות הברית.

ב-2006 הוא ביים את "Undisputed II: Last Man Standing", סרט המשך בלתי חיוני בעליל לסרט אגרוף סולידי אך זניח, שיצא לבתי הקולנוע ב-2002. את הסרט המקורי, שהתרחש בבית כלא, ביים המקצוען הוותיק וולטר היל ("חבורת הלוחמים", "48 שעות"), וכיכבו בו וינג ריימס ווסלי סנייפס, שיגלמו שני אסירים קשוחים הנלחמים ביניהם בזירה, מאחורי הסורגים, להנאתם של האסירים האחרים.

קשה לומר שהיתה דרישה מצד מישהו על פני כדור הארץ לסרט המשך ל"Undisputed", במיוחד כשמדובר בסרט המשך שממנו ייעדרו סנייפס, ריימס והבמאי היל. אך סרט כזה הופק בכל זאת וכנגד כל הסיכויים, באופן יוצא דופן בתולדות הקולנוע, ההמשך - שהופק ללא כוכבים ובתקציב זעום במונחים הוליוודיים - הצליח לעלות על הסרט המקורי מכל בחינה.

מייקל ג'אי וייט ("חייל אוניברסלי 2", "Black Dynamite") החליף את ריימס בתפקיד מתאגרף מפורסם שנשפט למאסר, והשחקן הבריטי האלמוני סקוט אדקינס גילם את בויקה, הגיבור הרוסי האימתני שחיכה לו בבית הכלא כדי להתקוטט עמו. שניהם שיחקו מצוין, ופלורנטין, שהחליט להחליף את האגרוף של הסרט הראשון באמנות לחימה משולבת (Mixed Martial Arts, שיטת לחימה הכוללת אגרופים, בעיטות והתעופפויות כמעט על-אנושיות), סיפק לצופים כמה סצינות קרב מרשימות בין השניים. ההצלחה לא היתה מיידית אבל בארבע השנים שחלפו מאז צאת הסרט (שמשתתפים בו גם הישראלים אלי דנקר ומארק איווניר - ראו למטה) צבר לא מעט מעריצים נאמנים. הוא נהפך לשם דבר בקרב מביני עניין, מה ששיכנע את המפיקים להפיק סרט שלישי. צפו בטריילר:

"Undisputed III: Redemption" - שיצא בדי-וי-די בארצות הברית לפני חודשים אחדים, ומוקרן בימים אלה בבתי קולנוע בישראל תחת השם המעט מטעה "בלתי מנוצח" - מוצלח ומהנה אף יותר מקודמו. בויקה, שסיים את הסרט הקודם עם רגל מרוסקת ותבוסה צורבת, נהפך הפעם לגיבור הראשי ובמקום להילחם נגד יריב אחד בלבד, כמו בסיבוב הקודם, בסרט זה הוא נאלץ לקחת חלק בטורניר שמקבץ אליו את האסירים הכי קטלניים בעולם (ביניהם כישרונות בינלאומיים בתחום, כמו מרקו זרור הצ'יליאני ולאטיף קראודר הברזילאי-אמריקאי). במלים אחרות, בחלק השלישי יש הרבה יותר לוחמים, והרבה יותר קרבות מבחלק השני.

              מתוך "Undisputed III: Redemption" (משמאל: כוכב הסרט, סקוט אדקינס)

"Undisputed III" הוא אחד מסרטי האקשן הטובים שיצאו מארצות הברית השנה; בי-מובי כמו שבי-מובי צריך להיות. ואף שהמבקרים האמריקאים הנחשבים התעלמו מהסרט והוא לא לא הופץ בבתי הקולנוע בשום מדינה בעולם פרט לישראל, קבלת הפנים שחיכתה לו בקרב חובבי ז'אנר האקשן ואמנויות הלחימה גבלה בהיסטריה. "אם 'רוקי IV', 'קרטה קיד' ו'Death Race' היו עושים ילד, לילד הזה היו קוראים 'Undisputed III'", כתב המבקר של "לוס אנג'לס טיימס". הסרט גם זכה בשני פרסים ב"Actionfest", פסטיבל לסרטי פעולה שהתקיים בצפון קרוליינה: פלורנטין קיבל את פרס הבמאי, וכוריאוגרף הקרבות שלו, לארנל סטובאל, קיבל פרס נוסף.

מטרה רוחנית

"כל העסק של 'Undisputed II' קרה במקרה", מספר פלורנטין בראיון טלפוני מבולגריה, שם הוא מסיים את ההכנות לתחילת צילומי סרטו הבא. לדבריו, מאחורי הרעיון עמד הבמאי והמפיק בועז דוידזון ("חגיגה בסנוקר", "שבלול", "אסקימו לימון"), שאמון על הצד הקריאטיבי של ניו אימאג' - חברת הפקה ישראלית-אמריקאית המתמחה בסרטי ז'אנר לשוק הדי-וי-די הבינלאומי.

"לא ראיתי את הסרט המקורי", הוא אומר, "אבל מאוד אהבתי את הרעיונות של בועז. הבעיה היחידה היתה שלא כל כך התחברתי לאגרוף. אני בא מעולם של אמנויות לחימה, אני מתאמן בקראטה כמעט 40 שנה. אמרתי להם שאין לי בעיה לעשות סרט אגרוף, אבל הוספתי שמה שאני באמת רוצה לעשות זה סרט של אמנות לחימה משולבת. בסופו של דבר, בועז השתכנע. למעשה, 'Undisputed II' הוא הסרט הראשון שהיתה בו אמנות לחימה משולבת". לדבריו, "זה היה הסרט הראשון שלי שבעצם הגיע גם לצופים שהם לא בהכרח מה שנקרא 'חובבי הז'אנר'".

פלורנטין הוא בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב (איל חלפון ואיתי לנדסברג למדו במחזור שלו, שמי זרחין למד במחזור מתחתיו). הוא מספר שתמיד ידע איזה סרטים הוא מעוניין לעשות ("במבחני הקבלה אמרתי להם שאני רוצה לצלם את ג'ינגיס חאן ואת כל הפרשים שלו מסתערים על החומה הסינית"), ותמיד ידע שאין לו סיכוי ליצור אותם בארץ.

במקביל לתשוקתו לקולנוע, התמיד פלורנטין גם בקראטה. ב-1979 פתח מועדון לימוד בתל אביב, וניהל אותו במשך עשור. "מה שיפה בקראטה הוא שזה לא רק ספורט, זה משהו עם היסטוריה ופילוסופיה", הוא אומר. "נכון, זו תורת לחימה, אבל המטרה הסופית של העוסק בקראטה, ושל רוב העוסקים באמנויות לחימה באופן כללי, היא מטרה רוחנית ולא פיסית: להיות בנאדם ישר, עניו, לשאוף לשלמות".

ב-1987 ביים פלורנטין את הסרט הקצר "שלום למחסל" - סרט אקשן פוסט-אפוקליפטי בעל הילה מיתולוגית (בעיקר משום שהוא היה ונותר סרט האקשן הפוסט-אפוקליפטי היחיד שהופק אי פעם בארץ), ובתחילת שנות ה-90 עקר עם אשתו לארצות הברית, כדי לנסות ולהגשים את חלומותיו הקולנועיים בממדים קצת יותר גדולים. לאחר כמה שנות גישושים ובימוי כמה סרטים וסדרות, הוא ביים פרקים של סדרת הילדים ה"פאואר ריינג'רס", וכך השתפשף ולמד את רזי המקצוע. "בכל פרק של הסדרה הזאת היה הכל - מלודרמה, סלפסטיק, אקשן, אפקטים. כל פרק היה כמו סרט קטן של עשרים דקות. זו היתה דרך יעילה למצוא ולפתח את הסגנון שלי".

באותה תקופה הוא התיידד עם דוידזון. "למעשה, בועז נהפך לסנסיי שלי", שולף פלורנטין ביטוי מעולם אמנויות הלחימה, ומבהיר: "סנסיי זה לא מורה, כמו שמקובל לחשוב. הכוונה היא לאחד שכבר צעד את הדרך. ובועז כבר צעד בדרך הזאת". ב-1998 החל פלורנטין לעבוד עם ניו אימאג' ומאז ביים בעבורם שמונה סרטים (ביניהם "נינג'ה חוזר", שיצא בשנה שעברה והוקרן גם בארץ).

כמו פרד אסטר

המוניטין של פלורנטין יצאו בעיקר בזכות הדרך הייחודית שבה הוא נוהג לצלם את סצינות הפעולה בסרטיו. בזמן שרוב סרטי האקשן בעשור האחרון מקריבים את הקוהרנטיות לטובת חיתוכים מהירים מדי ומצלמות רועדות מדי, הקרבות בסרטיו של פלורנטין מצולמים בשוטים ארוכים ואלגנטיים, שמבליטים את הטכניקות של השחקנים/לוחמים שלו ואת הכוריאוגרפיה המורכבת שחוברה למענם.

"כשאתה רואה את פרד אסטר וג'ין קלי רוקדים, אתה רואה את כל הגוף", הוא שוטח את משנתו. "אתה רואה את השלמות של העניין. מבחינתי, אותו הדבר בסצינות של אמנות לחימה: אתה רוצה לראות את הטכניקה, אתה רוצה לראות את הקרב. כמו שאמרו ב'טוב, הרע והמכוער': 'כשאתה צריך לירות, תירה, אל תדבר'. ואל תחתוך. זו הגישה שלי. אני אומר בוא לא נחתוך, בוא נראה מה בעצם קורה. במיוחד כשיש לך כישרונות כאלה גדולים, שיודעים לזוז". "אני מאוד לא אוהב את הסגנון שפופולארי כיום בסרטי הפעולה ההוליוודיים", הוא ממשיך. "לא את ה-choppiness של מייקל ביי, שחותך וחותך וחותך, ולא את סגנון ה-shaky cam של פול גרינגראס. גם כשזה רק התחיל להיות פופולארי, עם סרטי ג'ייסון בורן, לא אהבתי את זה. כולם אמרו שמדובר בסיפור הצלחה, אבל לי זה עושה כאב ראש. לא יכול לראות את הסרטים האלה. הם עושים לי בחילה. אני חושב שיותר מכל דבר אחר הם מעידים על במאים שלא רוצים להתמודד עם אקשן, והדרך שלהם להתמודד עם זה זה לבוא ולחתוך ולחתוך, ולבלבל את הצופה, שלא יידע מי נגד מי, ומה נגד מה. הם נותנים לך את ההרגשה של מה שקורה, אבל אתה לא רואה את מה שקורה. אני לא מבין את זה. אם אתה לא יודע לביים אקשן, אל תביים אקשן".

איך הרקע שלך באמנויות לחימה מסייע בבימוי?

"אני מכיר את הטכניקות, וזה מאפשר לי לראות איך אפשר להאריך את השוט, כדי שלא נצטרך לחתוך, כדי שהמצלמה תמשיך לזוז. ככל שחותכים פחות, הקרב יותר זורם. אני עורך את הסרט בראש הרבה לפני שאני מצלם אותו, ומחשבה רבה מושקעת בשאלות היכן לשים את המצלמה, איך להזיז אותה, מתי לחתוך ובעיקר מתי לא לחתוך".

הוא מוסיף כי בסרטי "Undisputed" בחר שלא להשתמש באפקטים ממוחשבים או בעזרים אחרים, מפני ש"מתאים יותר להשתמש באפקטים דיגיטליים בסרטי פנטסיה. זו בעיה כשמנסים לשלב אותם בסרטים שמתרחשים על קרקע ריאליסטית. תשווה בין 'מת לחיות' ל'מת לחיות 4', למשל. הראשון הוא הכי טהור והכי אנושי, בלי מחשבים ובלי כלום. בסרט הרביעי הגיבור כבר קופץ על מטוסים, מפוצץ מסוקים עם אופנוע ושטויות כאלה, ורואים שזה לא אמיתי. ברגע שאתה מאבד את הממד האנושי, הלך עליך".

פגישת מחזור

במובנים רבים, פלורנטין וניו אימאג' ממשיכים בדרכה של חברת קנון האגדית, של מנחם גולן ויורם גלובוס, שהפיקה בשנות ה-80 סרטי אקשן זולים, זבליים ולרוב גם מאוד מבדרים, דוגמת "נינג'ה אמריקאי", "מחץ הדלתא", "קוברה" ורבים אחרים. אף שפלורנטין מודה שלסרטים של קנון היתה השפעה ישירה על החלטתו לעבור לארצות הברית ולנסות את מזלו בתעשייה ("צפיתי בסרטים האלה ואמרתי לעצמי 'גם אני יכול'", הוא מספר), חשוב לו להדגיש שכשהוא באמת רוצה להתרגש, הוא פונה למערבוני הספגטי האיטלקיים, ובמיוחד לסרטיהם של סרג'יו ליאונה ("היו זמנים במערב"), סרג'יו קורבוצ'י ("The Great Silence") וסרג'יו סולימה ("רוץ, אדם, רוץ").

נראה שסרטי האקשן של שנות ה-80 עושים קאמבק בשנתיים האחרונות. ראית את "בלתי נשכחים" של סילבסטר סטאלון? גם בסרט הזה מעורב הסנסיי שלך, דוידזון.

"בטח שראיתי. זו היתה חגיגה, ממש פגישת מחזור. בעיני, דולף לונדגרן גנב שם את ההצגה. אני מכיר אותו הרבה שנים. התאמנו יחד אצל אותו מורה בשוודיה הרבה לפני שידענו שנעסוק בקולנוע יום אחד. גם עשינו סרט יחד. כולם מכירים אותו כדראגו מ'רוקי 4', ומתפקידים קשוחים אחרים שבהם הוא בקושי מוציא מלה מהפה. אבל מדובר בבחור מבריק: הוא בוגר של המכון הטכנולוגי מסצ'וסטס (אם-איי-טי) ויש לו חוש הומור מצוין".

חוץ מסטיבן סיגל, עבד פלורנטין פחות או יותר עם כל האייקונים של שנות ה-80 שנותרו פעילים. לפני כמה שנים ביים את ז'אן-קלוד ואן דאם בסרט "The Shepherd: Border Patrol". גם אותו הוא מכיר כבר שנים רבות מעולם אמנויות הלחימה.

בין השחקנים שעמם היה רוצה לעבוד בעתיד מונה פלורנטין את גיבור הפעולה העכשווי ג'ייסון סטייתאם ואת הכוכב הצרפתי ז'אן רנו. לעתים התוכניות של פלורנטין משתנות במפתיע: כך, למשל, הוא מצלם כעת את "סופיה", סרטו החדש, עם כריסטיאן סלייטר ודונלד סאתרלנד בתפקידים הראשיים. "ב'סופיה', במקרה, יש מעט מאוד אקשן", פלורנטין כמעט מתנצל, "אבל אתה יודע, לפעמים זה טוב לעשות הפסקה מז'אנר שאתה מאוד אוהב ולעשות משהו אחר".

אם פלורנטין נהפך בשנים האחרונות לסקורסזי של סרטי אמנויות הלחימה, הרי שסקוט אדקינס, שכיכב בחמישה מסרטיו עד עתה, הוא הדה-נירו שלו. פלורנטין הוא זה שגילה אותו ונתן לו את הצ'אנס הראשון שלו בז'אנר, וכעת, אדקינס - שחקן בריטי עם רקע מפתיע בסדרות של בי-בי-סי - נמצא במרחק לא גדול מעלייה לליגת העל. "הגיעה אלי במקרה קלטת שלו", נזכר פלורנטין, "מישהו אמר שכדאי שאציץ בה, ומאוד התרשמתי. הוא גם נראה טוב, גם זז טוב, וגם יודע לשחק, וזה שילוב נדיר אצלנו", הוא מצחקק. "הוא התחיל אצלי בתפקיד קטן בסרטי 'Special Forces', והיה מצוין. משם הוא רק הלך והתקדם. כיף גדול לעבוד אתו". הוא מדהים בתור בויקה. גם בסרט השני, אבל במיוחד בשלישי. מלבד הביצועים הפנומנליים שלו בזירה, והעובדה שהוא מתעופף באוויר בצורה כל כך מרשימה, הוא גם ממש מצחיק. "טוב, זה גם בגלל שהיו לנו תסריטאים טובים. אבל הדמות של בויקה זה לגמרי סקוט. הוא התעקש לגלם אותו. לא חשבנו שבחור כל כך נאה וכל כך אנגלי יוכל להיות משכנע בתור אסיר רוסי גדול ומפחיד, אבל הוא עבד הרבה מאוד על הדמות, ועל המבטא, ובסרט השלישי הוא לקח את זה עוד יותר רחוק".אדקניס מפליא בביצועים

גם נראה שיש לו סיכוי לא רע להפוך לסטאר.

"בשנים האחרונות היו לו כמה תפקידים קטנים בסרטים גדולים, כמו 'וולברין', ולדעתי אם הוא יקבל את הצ'אנס הנכון, זה בהחלט יקרה. הוא נפלא. אגב, ארוסתו ישראלית. הם עומדים להתחתן די בקרוב".

למה לדעתך עדיין לא עשו סרט אקשן ישראלי?

"לא יודע, נראה לי שאנחנו הישראלים קצת סנובים. אולי עכשיו קצת פחות מבעבר, אבל כשהייתי סטודנט הייתי בין היחידים שאהבו סרטי אקשן. כולם שאלו אז, 'מי זה המשונה הזה, שבא מרקע של קראטה, ולא רוצה לעשות סרטים פוליטיים?' התייחסו אלי קצת כאילו הייתי הבן דוד המפגר. הגישה לסרטי אקשן לא היתה הכי חיובית, הסתכלו על זה מגבוה, ואולי זה עדיין המצב. בכל מקרה, אני מאוד מקווה שייצא לי לעשות בעתיד סרט בארץ".

שליחותו הקטלנית של מארק איווניר

מארק איווניר ב"Undisputed III"

השחקן מארק איווניר זוכה לאחרונה לשבחים רבים על משחקו בסרטו החדש של ערן ריקליס, "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". אבל בלוס אנג'לס, העיר שבה הוא מתגורר עם אשתו וילדיו, האנשים שניגשים אליו רוצים לדבר אתו על סרט אחר לחלוטין. "לפני כמה ימים הייתי בערב הורים בבית ספר של הבנות שלי", מספר איווניר, "וניגש אלי אחד ההורים, מישהו שאני בכלל לא מכיר, ושאל אותי, 'נו, יהיה Undisputed IV?'"

בשני הסרטים האחרונים בסדרת "Undisputed" גילם איווניר את גאגא, מאפיונר רוסי מושחת והדוניסט שאמון על ארגון הקרבות שמתקיימים בבית הכלא, ויודע תמיד על איזה לוחם כדאי להמר. "כשהייתי קטן, מאוד אהבתי סרטי קרטה", הוא מסביר את המוטיבציה שלו להשתתף בסרט, "הייתי הולך לראות סרטים של ברוס לי, ובדרך הביתה הייתי בועט בכל עץ שנקרה בדרכי".

לכן, כשיצחק פלורנטין הציע לו את התפקיד, הוא הסכים מיד. "איציק הוא המלך הבלתי מעורער של הז'אנר הזה, מקצוען בלתי רגיל", הוא אומר. "בסרטי האקשן ההוליוודיים הכל זה פירוטכניקה ואפקטים. אבל אצל איציק אין שום עזרים או כפילים. השחקנים באמת עושים את הדברים שאתה רואה".

לדבריו, הציפיות הרבות שלו לקראת צילומי הקרבות לא התבדו. "על כל קרב בסרטים האלה עבדו ימים שלמים. והרבה פעמים נשארתי לצפות בהם עובדים, גם כשלא השתתפתי בסצינה המצולמת. זה כמו מחול, מה שהחבר'ה האלה עושים".

אמנם בישראל שמו נקשר בעיקר להפקות של תיאטרון גשר ולתפקידיו בסדרות טלוויזיה מקומיות, אבל איווניר החל את הקריירה הקולנועית שלו בעולם האקשן, כשגילם תפקידים קטנים ב"נשר הברזל 2" ו"מחץ הדלתא 3". בעשור האחרון הוא השתתף בהופעות אורח בלא מעט סדרות פעולה אמריקאיות מצליחות, כמו "24", "זהות בדויה", "סי-אס-איי" ו"המגן". תפקידו הבא יהיה תפקיד אורח גדול בסדרה "פרינג'" של ג'יי-ג'יי אברמס.

עד כמה אתה לוקח ברצינות את המשחק בסרט פעולה כמו "Undisputed III"?

"אי אפשר לקחת את התפקידים האלה לגמרי ברצינות. אני תמיד מחפש את המקום שבו אתה עושה את התפקיד עם קריצה. אתה לא יכול לשחק את האיש הרע מבלי שהוא יהיה מודע לכך שהוא האיש הרע, הוא חייב להתברך באירוניה עצמית. גם כדמות, אבל גם כשחקן שמודע לכך שהוא משחק את הדמות הזאת בסרט. אני חושב שזו הסיבה להצלחת הסרטים האלה: מצד אחד, יש בהם איכות מדהימה של קרבות אבל מצד שני, הצלחנו למצוא את המידה הנכונה של ההומור ששומרת את הכל במרחב הקריצה".ותגיד, גם אני מוכרח לשאול, יהיה "Undisputed IV"?

"(צוחק) אין לי מושג ירוק. אני מקווה שכן, אבל בוא נראה. בעולם הזה אי אפשר לדעת כלום".

*#