אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב האומה: הכל בסדר גמור - חוץ מליאור שליין

אם תוציאו מ"מצב האומה" את שליין, בחור לא מצחיק שלא באמת הוכיח את עצמו כהצלחה טלוויזיונית, תקבלו תוכנית קומית לא רעה בכלל שיכולה אפילו להיחשב כסאטירה

תגובות

כבר הרבה זמן אני מוצא את עצמי נבוך מול שתיים מהתעלומות הגדולות של הטלוויזיה: תוכניות סאטירה וליאור שליין. נתחיל מסאטירה. אף פעם לא הבנתי את היחס המיסטי בארץ לז'אנר הזה. כל כמה חודשים יוצאת באחד העיתונים כתבה ששואלת את השאלה הנצחית "למה אין סאטירה בארץ?". יוזכרו שם "ניקוי ראש" ו"ארץ נהדרת", ירואיין מוטי קירשנבאום ותוסק המסקנה הבלתי נמנעת שבישראל אין סאטירה ולכן גורלנו לאבדון. אני אישית מעדיף את הקומדיה שלי מצחיקה מאשר "חשובה" וחיקויי פוליטיקאים אף פעם לא עשו לי את זה. יותר מכל אני מרגיש שתוכניות סאטירה באות למרק את המצפון המייסר של יוצרים ומנהלי טלוויזיה. מי שסבור שתוכנית הצחקות (מאז "ניקוי ראש"), יכולה לשנות מציאות, מוזמן לנסח דוגמה ולשלוח מכתב למערכת. אני סקרן.

שליין. אני לא מכיר את ליאור שליין אישית, אבל הפרסונה הטלוויזיונית שלו בעייתית. השטיק שלו - פני פוקר בעת סיפור בדיחה - הוא חסר ערך כשמדובר בפאנצ'ליינים כל כך חלשים. תיתן פאנץ' מבריק ותישאר בפנים חתומות, זה הישג. הוא כל כך נהנה להגיש את הסיומות הבינוניות האלה עד שלפעמים אני חושב שהוא ואני חיים ביקומים מקבילים. ביקום שלו הבדיחות שלו מצחיקות. מעבר לפרסונה המעצבנת, אני באמת חושב ששליין, על אף אלפי דקות השידור שלו בשנים האחרונות, לא באמת הוכיח את עצמו כהצלחה טלוויזיונית. לא על המסך ולא מאחורי הקלעים.

עכשיו ל"מצב האומה". יחסית לתוכנית סאטירה בהנחייתו של ליאור שליין, מדובר בתוכנית לא רעה. גורי אלפי גם מצחיק, אבל בעיקר חביב ברמות בלתי אפשריות להכלה.אורנה בנאי, שתמיד חשבתי שהיתרון שלה הוא במשחק קומי מאשר בפובליציסטיקה סאטירית, לא נשארת מאחור והדינמיקה בין השלישייה זורמת ואותנטית. רמת הבדיחות בתוכנית לא רעה בכלל (בסדר, ביבי וליברמן. לא החומרים המועדפים עלי אבל ניחא), בוודאי בשלוש רמות מעל "מועדון לילה". כשההומור גולש ממחוזות הסאטירה ה"נוקבת" אל אזורי הנונסנס (בעיקר אצל אלפי) יש חגיגה באולפן. אני גם חייב להעריך את העובדה שהאורח באולפן היה דביר בנדק, ידוען שמגיש בדיחות בטבעיות רבה יותר מאשר אורחים נוצצים כמו בר רפאלי ועוז זהבי (שוב "מועדון לילה"). זו בחירה בוגרת של "מצב האומה" שמסכימה להתפשר על מידת הסלבריטאיות אבל לא על הקומדיה.

הפינה החדשה "גיבורי האומה", בה שלושת הפאנליסטים מדבבים בובות של גיבורי על, היא כיוון מצוין להומור ביזארי ולא צפוי. חבל רק שזיהיתי לפחות בדיחה אחת (כוח העל של שליין הוא סינוור באמצעות עורו הבוהק) שנגנבה מסדרת גיבורי על מונפשת של קונאן אוברייאן. בסיכומו של דבר, אם בני שמעולם לא היה לי היה שואל אותי, "אבא, באיזו תוכנית סאטירה כדאי לי לצפות?", הייתי עונה לו, "אצלנו בבית לא רואים סאטירה. אבל אם אתה חייב, אז לך על ‘מצב האומה'. רק תשקיט כשהג'ינג'י מדבר".

"מצב האומה", ערוץ 2, 22:20

כתבות שאולי פספסתם

*#