אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מדרגות" של מוניקה סוסנובסקה: זיכרון עבר מהדהד

המיצב של מוניקה סוסנובסקה במוזיאון הרצליה מפגיש את הכמעט-יפה עם האבסורדי והנורא

תגובות

מוניקה סוסנובסקה הציגה בישראל לראשונה לפני שבע שנים, ב"ארט פוקוס" שנערך במוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. סוסנובסקה הפולנייה היא מאותם אמנים בינלאומיים, שהציגו בארץ לפני שנהפכו לכוכבים - בדומה לוויליאם ססנל הפולני או מרי אנז גיימינו הצרפתייה. מאז סוסנובסקה הציגה כאן כמה פעמים, בתערוכות קבוצתיות במוזיאונים ובגלריה זומר בתל אביב.

בזכות ההיכרות של סוסנובסקה עם ישראל, המיצב שלה "מדרגות" - שנוצר בהשראת ביקור בארץ, במסגרת פרויקט של המרכז לאמנות חזותית בירושלים - מצוין וחף מקלישאות שמאפיינות לא פעם עבודות של אמנים המוזמנים לביקור קצר ויוצרים בעקבותיו.

את ההשראה לעבודה שאבה מצילום של גרם מדרגות חירום לולייני, שניצב מאחורי בית העירייה הישן ברחוב ביאליק בתל אביב - תוספת בנייה מחלקים טרומיים מראשית שנות ה-70. כאשר הבניין שופץ הוסרו התוספות, וכך מה שמוצג כעת במוזיאון הרצליה מהדהד זיכרון עבר ואינו משקף את ההווה.

המיצב "מדרגות" עשוי מתכת צבועה בשחור ואדום. יותר מאשר מדרגות זהו עמוד גבוה, באורך כחמישה מטרים, הנראה כשריד של מבנה שהתמוטט, נפגע באסון טבע או מעשה ידי אדם. המעיכה של המתכת יוצרת אשליה שברירית, בעיקר בחלקים דקים כמו עמודי המעקה שהתעגלו. ברור מיד שאיש לא יוכל להימלט עוד במדרגות האלה.

העיסוק של סוסנובסקה באדריכלי הלא פונקציונלי, שרק זכר שימושו עוד קיים, מתקשר למסורת אירופית ארוכה מאוד של חורבות כעבודת אמנות. תור הזהב של עבודות אלו היו המאות ה-18 וה-19, בעיקר באנגליה, שבה חורבות מלאכותיות הוצבו בגנים כביטוי לתפישה רומנטית של ערגה לעבר הרואי ואצילי, שבדרך כלל לא היה מעוגן בהיסטוריה. מאוחר יותר "מבני שטות" (Folly), מבנים לא פונקציונליים בעלי צורה מוזרה, נהיו פופולריים בצרפת ואנגליה. באמנות עכשווית אפשר לחשוב בהקשר זה על העבודות של מייק נלסון הבריטי וגרגור שניידר הגרמני, אך גם על השפעות של איליה קאבקוב הרוסי ואד קינהולץ האמריקאי. לאמנים האלה משותפת היכולת ליצור בתפר שבין אדריכלות פונקציונלית למיצב שמתקרב ומתרחק חליפות מההגדרה הזאת, כך שהוא יוצר קונוטציות לסוגים שונים של אדריכלות ללא אדריכלים, אך נושא תו פיסולי מובהק.

                         מוניקה סוסנובסקה, "מדרגות", 2010 | תצלום: יגאל פרדו

ב"מדרגות" של סוסנובסקה קו התפר טרגי משום שגרם המדרגות המעוך, ההרוס, הקשה לזיהוי, ניצב לבדו מול תקרת החלל המעוצב והעירום של האולם - כאילו משהו היה שם קודם, אך הוא כבר נעלם, פונה או נמחק. סוסנובסקה לא רק בונה, אלא גם מפעילה חלל ריק, כך שהאולם העירום נטען במשמעות.

המדרגות נהפכות למעין עמוד זיכרון והתחושה היא שגם הוא לא יעמוד שם בקרוב. באופן מעניין יש חן בקימוט ובדחיסה של המדרגות, פעולות שהופכות אותן מזוויות מסוימות לדגם דמוי אר-נובו, עם מקטעי סלסול שלולא ההקשר היו נראים קלילים ודקורטיביים. חלק ניכר מכוחה של העבודה נובע מהמפגש בין הכמעט-יפה, האבסורדי והנורא.

סוסנובסקה - ילידת 1972, בוגרת האקדמיה לאמנות בפוזנן והאקדמיה רייקס באמסטרדם - היא בת לפולין החדשה, מהדור הזוכר היטב את הנוכחות הסובייטית וימי הממשל הקומוניסטי, אך התעצב אחרי שינויי השלטון בפולין והתפוררות ברית המועצות בראשית שנות ה-90. סוסנובסקה זכתה להכרה בינלאומית נרחבת אחרי העבודה המוצלחת "1:1", קווי מתאר של מבנה תעשייתי שהציבה בביתן הפולני בביאנלה בוונציה ב-2007.

האוצרת נירית נלסון מציינת בטקסט הנלווה, כי סוסנובסקה "מתייחסת בעבודותיה לבנייה הסוציאליסטית, שהיתה נהוגה בעיקר בארצות הקומוניסטיות. בנייה זו עוצבה על פי חוקים שהיו מגויסים להשקפות הפוליטיות של זמנם והתבררה בסופו של דבר כמבטאת בעיקר קיבעון". אין ספק שהאדריכלות האמורה היתה מגויסת להשקפה פוליטית, אך כל אדריכלות מגויסת לתפישת עולם זו או אחרת. הרבה מעבר לקיבעון, אדריכלות מהעידן הקומוניסטי משקפת אוטופיה שנהפכה לדיסטופיה, רעיונות רציונליים כביכול שהונהגו במנותק מהמציאות. בישראל היתה בנייה סוציאלית באיכות משתנה בעיקר בשנות ה-40-50 (ממעונות עובדים התל-אביביים ועד לשיכוני רכבת בעיירות פיתוח), אך מעולם לא נבנו כאן בלוקים עצומים כפי שנבנו במזרח אירופה.

המדרגות המעוכות-פצועות עוסקות בהרס של מבנה הייררכי סימבולי. מדרגות - מסולם יעקב ועד הסצינה המפורסמת בסרטו של סרגיי אייזנשטיין "אוניית הקרב פוטיומקין" - הן המטפורה החזותית והמילולית הנפוצה ביותר להייררכיה. העיסוק הוא אפוא בדבר עמוק שהשתבש, במערך שכבר אינו מתפקד, בסדר שקרס - ומהכאוס אין מדרגות מילוט.

מוניקה סוסנובסקה - "מדרגות". אוצרת: נירית נלסון. מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (הבנים 4). שעות פתיחה: יום שלישי וחמישי, 16:00-20:00; יום שני, רביעי, שישי ושבת, 10:00-14:00. עד 15.1

*#