אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החדש של קייטי פרי: כמו ריהאנה שפוגשת את "טאטו"

הפוזה האירונית והגישה הפוסט פמיניסטית של קייטי פרי לא מצליחות לחלץ את אלבומה החדש מן הבינוניות

תגובות

קייטי פרי תופשת מעצמה בחורה מה זה אירונית: החיוך הערמומי שמרוח על פניה; השימוש המודע - ספק גרוטסקי ספק פוריטני - בנפח המרפסת שהעניקו לה הוריה הנוצרים האדוקים לטובת קידום מכירות; הקליפים הווינטג'יים שבהם היא משחקת בתפקיד עקרת בית מודחקת בסגנון בטי דרייפר; הטקסטים המרומזים מינית, שנמצאים על נקודת האמצע שבין מחאה על עולם פטריארכלי לבין ניצול החרמנות האימננטית שלו; כל זה נדמה כמו חלק מבדיחה סודית שבקרוב ניחשף לפרטיה ונוכל גם אנחנו לצחוק ביחד אתה.

עד שזה יקרה נצטרך לנסות ולפענח בעצמנו מה היא בדיוק רוצה, וכמי שנדרש למשימה הזו כבר בפעם השנייה אני יכול לבשר לכם שהיא כלל לא קלה. או בניסוח קצת פחות זהיר: כשמקלפים ממנה את שכבות הפוזה-גישה-סטייל-פוסט פמיניזם מגלים שקייטי פרי היא זמרת די מחורבנת.

"Teenage Dream", האלבום החדש שלה - שמגיע אחרי שנישקה נערה ואהבה את זה, נישאה לראסל ברנד והצטלמה בעירום חלקי מדי ליותר מדי מגזינים - הוא יצירה קונצפטואלית דיכוטומית על החלום הקליפורני ושברו (כלומר אלבום שמחולק בגסות לשניים): חציו הראשון גדוש להיטי דאנס חסרי כוח כבידה מבית היוצר של מהנדס הבינה המלאכותית מקס מרטין, האיש שכתב את "Baby One More Time" של בריטני, וד"ר לוק, האיש שמאחורי "טיק טוק" של קישה. אל הלהיט "קליפורניה גירלז", שנשמע בדיוק כמו "טיק טוק" ומארח את סנופ דוג להופעה מביכה אף יותר מסרט הפורנו שלו "דוגיסטייל" מ-2001, מצטרפים "Last Friday Night", שנשמע גם הוא כמו "טיק טוק"; שיר הנושא שבו היא מזמינה בחורים ללכת אתה עד הסוף ולדחוף לה ידיים לתוך הסקיני ג'ינס; ו"Peacock" שבו היא מביעה רצון לראות את ה"Peacock" של מישהו, שלאחריו מגיעים ההדים של קולה החוזר ואומר "Cock" (זין). בחורה עם קלאסה.

חציו השני של האלבום חלש אפילו יותר. כאן פרי מדגימה למעריציה איזו מוסיקה היא היתה עושה לולא הלחצים מצד חברת התקליטים. על פי הגדרתה הכיוון הוא "הקרדיגנז פוגשים את מדונה", אולם בפועל היא נשמעת לעתים כמו ריהאנה פוגשת את "טאטו" - למשל בשיר "אי-טי", שהמלודיה שלו גנובה מ-"All that Things she Said" של צמד הבנות הרוסיות - ולעתים היא נשמעת כמו פינק פוגשת את ג'סטין טמברליייק - למשל ב-"Who Am I Living For", שיר שמושפע כל כך מ"My Love" של ג'סטין, השראה מבורכת לכשעצמה לולא חלפו ארבע שנים מאז שיצא - ומייצרת שכפול חיוור של המפגש בין מקצב היפ-הופ שבור לאקורדים טראנסיים.

האזכור של מדונה מגיע ב-"Hummingbird Heartbeat", כשפרי שרה באנדרסטייטמנט אופייני "אתה גורם לי להרגיש שאני מאבדת את הבתולים שלי", ומתכתבת עם "Like A Virgin". הבעיה היא שפרי לוקחת את המשמעות שמצא בשיר קוונטין טרנטינו ("שיר על בחורה שפוגשת בחור עם איבר מין כל כך גדול עד שהכאבים מזכירים לה את הפעם שאיבדה את הבתולים", מתוך סצינת הפתיחה הגאונית של "כלבי אשמורת") מרדדת אותו וזונחת את הניואנסים ויחסי הגומלין בין סקס ורגש שהיו בשירה של מדונה.

מה שמרגיז במיוחד הוא שהבוטות היא חלק אינטגרלי מפוזיציית הנוגעת-לא נוגעת האירונית שפרי סיגלה לעצמה. אין לה בעיה לספר בגוף ראשון על כאבים רקטאליים, מכיוון שבשום שלב - אף שכל השירים הם בגוף ראשון - היא לא מתנתקת מתפקיד המתבוננת, שמשחקת, מתנשאת ולועגת לדמויות שהיא עוטה על עצמה.

אף אחד לא מצפה מקייטי פרי שתהיה היורשת של ביורק או של פי-ג'יי הארווי. גם לא של רובין. היא אמורה לנפק שלושה ארבעה להיטים, לחשוף קצת עור ולהצטלם לקליפים כשהיא מורחת על עצמה קצפות. אלה הם שורשי טיוטת ההסכם הלא חתום בינה לבינינו. אבל קייטי פרי כל כך מאוהבת בתדמית הנערה הנכונה שהדביקו לה הכרומונים האמריקאיים בניסיון נואש למתג לילי אלן מקומית - אקט שקצת מזכיר את הנרקיסיזם של - MIA עד שכמעט אפשר להיסחף אחריה ולהאמין לה שהיא לא עוד מוצר.

"Teenage Dream" מצטרף ל"Animal" של קישה, "Bionic" של כריסטינה אגילרה והאחרון של קיילי, כעדות נוספת לחולשה הנוכחית בשוק האינפלציוני של פופ מצעדים נשי. וזה משהו שאף צילום עם קאפקייק על הציצי לא יוכל לחפות עליו.

קייטי פרי, "Teenage Dream", (EMI).

כתבות שאולי פספסתם

*#