אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש לך הודעה: פישלת - התפקידים הגרועים של טום הנקס

גם לשחקן מוערך כמו הנקס יש כמה תפקידים שהוא היה מעדיף לשכוח. רגע לפני מה שמסתמן כהצלחה עם "לארי קראון", אפשר להיזכר בימים פחות טובים

תגובות

טום הנקס – טוב, מישהו שהוא גילם - אמר פעם ש"החיים הם כמו קופסת שוקולדים, אתה אף פעם לא יודע מה אתה הולך לקבל". בנגיסה אחת אפשר לקבל שוקולד ממולא בקרם אוורירי מתקתק, ואחת אחריה להיתקל במרציפן קשה ולא מתגמל. גם על הקריירה של טום הנקס אפשר להסתכל כמו על אותה קופסה של שוקולדים. מבחוץ היא נראית מאוד מזמינה ומתקתקה, מלאה בקרמים אוויריים וערבים לחיך.לארי קראון - כל הפרטים

בראשם אפשר למצוא את אותו תפקיד מפורסם ב"פורסט גאמפ", שם גילם את הריטארד הכי חביב בעולם, עליו גם זכה באוסקר. הוא גם זכור לטובה מזכיית האוסקר הקודמת שלו ב"פילדלפיה", תפקיד פורץ דרך בתור עורך דין הומוסקסואל החולה באיידס. משחקו ב"ביג" אולי לא זכה לשבחים מהמבקרים, אבל הרוויח מקום של קאלט בקרב דור ה-Y, ודמותו ב"נדודי שינה בסיאטל" ממיסה לבבות עד היום. הרשימה נמשכת: עם "גרין מייל", "אפולו 13" ו"להציל את טוראי ראיין" ובעצם יש אינספור סיבות להכתיר את הנקס כאחד השחקנים האהובים והמכובדים של דורו. עכשיו הוא אפילו חובר לאהובת קהל אחרת, ג'וליה רוברטס, בקומדיה הרומנטית לארי קראון שמסתמנת כעוד צעד מנצח. אז איפה המרציפן בקריירה של הנקס?

צריך אולי לחפור עמוק, לנגוס בעוד כמה שוקולדים, אבל להנקס יש לא מעט רגעים מביכים שקל להתעלם מהם כשניצבים מול הקריירה הנוצצת שלו. טום הנקס אולי לא רוצה לזכור את התפקידים האלה, אבל אסור לשכוח לו:

הסלפסטיק: זוג נשוי ובית רעוע

השנה: 1986הסרט: "זהירות, הבית מתפרק"כוכבי המשנה: שלי לונג, בתפקיד האישה המבואסת להחריד.מבחן המציאות: ביקורות מעורבות עד שליליות, לגמרי בצדק.

עוד לפני שיצא "ביג", וטום הנקס שבה את ליבותיהם של ילדי שנות השמונים, עוד לפני האוסקר הראשון על "פילדפיה", קצת אחרי שהוא הגיח לתודעה עם דריל האנה בתור בתולת ים, עשה הנקס את הטעות שרק מהשם שלה אפשר להבין כמה היא רעה – "זהירות, הבית מתפרק". זוג צעיר מתפנה מדירתו במנהטן כשבית יפהפה מוצע למכירה במחיר מגוחך. ה"קומדיה" מתחילה בשניה שהם נכנסים לתוכו והוא – מילולית לחלוטין - מתחיל להתפרק להם בין הידיים. הנקס הוא הבעל שמנסה לשחק את ההנדימן, שלי לונג מסתובבת עם פרצוף חמוץ רוב הסרט והדברים מתפרקים באופן כל כך לא הגיוני שאפילו אם בשלב מסוים זה היה מצחיק במהרה זה מתחיל לעצבן את הצופה לא פחות מהנקס והתפרצויות הזעם שלו. הרבה עלילה, בכל מקרה, אין פה.כן, ככה היו עושים טריילרים באייטיז. "זהירות, הבית מתפרק":

הרומנטי: סיבוב שלישי עם מג ראיין

השנה: 1998הסרט: "יש לך הודעה"כוכבי המשנה: מג ראיין בתפקיד האינטרס הרומנטי, כמו תמיד.מבחן המציאות: הצלחה קופתית היסטרית. מה לעשות, הדברים האלה מוכרים.

בפעם הראשונה שהנקס ומג ראיין נפגשו הוא היה חולה סופני שעושה את עסקת חייו והיא שיחקה שלוש דמויות משעשעות ומוזרות, משל הייתה פיטר סלרס ("ג'ו נגד הוולקנו"). בפעם השניה הוא היה אלמן חביב מסיאטל שלא הצליח לישון והיא התאהבה בקולו ברדיו ("נדודי שינה בסיאטל"). זה עבד פעם אחת, זה עבד פעם שנייה אז למה שלא ילך בפעם השלישית? אולי כי מדובר בתסריט רומנטי לעוס שהוא גם רימייק עצל ל"החנות מעבר לפינה" מ-1940.

"יש לך הודעה" התגאה בעיקר ברכיבה אקטואלית על תחום שהיה די חדש דאז: היכרויות באינטרנט. ראיין מנהלת חנות ספרים עצמאית, הנקס מנהל רשת ספרים ענקית. במציאות הם יריבים עסקיים, באינטרנט הם מתכתבים ומתאהבים. לא מספיק שהסיפור לא אמין, אז הפעם גם הדמות של הנקס – איש עסקים קשוח ואגרסיבי – ממש לא מעוררת סימפטיה. גם ראיין הפעם משחקת תפקיד יותר מעורר רחמים מאשר הטייפקאסט האופייני של "הנערה-מהדלת-ליד". התוצאה משאירה את הצופה עם ההרגשה שהוא צפה בעוד קומדיה רומנטית סתמית שיכלו לשחק בה כל צמד שחקנים אנונימיים.בפייסבוק זה לא היה קורה. "יש לך הודעה":הדרמטי: הנקס, אי וכדור

השנה: 2000הסרט: "להתחיל מחדש"כוכבי המשנה: כדורעף עם פרצוף בתפקיד... כדורעף עם פרצוף.מבחן המציאות: שובר קופות והמבקרים התלהבו לחלוטין – לא ברור למה.קחו את "רובינזון קרוזו", צמצמו את העלילה לכדי שעתיים של סרט, החליפו את ששת החביב בכדורעף עם פרצוף והוסיפו הרבה קולות גלים - קיבלתם את ההצלחה הקופתית והביקורתית "להתחיל מחדש". הסיפור עוקב אחר שליח פדקס שמטוסו התרסק והוא נותר לבדו על אי בודד. כשהוא משולל מכל חברה אנושית, האפשרות היחידה שלו להישאר שפוי היא בעזרת כדור עליו הוא מצייר פנים. לא ברור למה זה אומר שהוא שומר על השפיות ולא איבד אותה לגמרי, אבל ניחא. הסרט רובו עובר כמעט בלי דיאלוג, ופשוט נגרר לכדי שעמום קיומי שגורם לצופה לרצות להמציא את עצמו מחדש - אולי בסרט אחר. אין שום הסבר למה הסרט הזה הצליח, חוץ מאחד: הקסם של הנקס.מערכות יחסים מורכבות בין הדמויות אין פה. "להתחיל מחדש":

הקומי: טרמינל? יותר כמו קפקא בשקל

השנה: 2004הסרט: "הטרמינל"כוכבי המשנה: קתרין זיטה ג'ונס בתפקיד דיילת לא אמינהמבחן המציאות: ביקורות פושרות, הצלחה קופתית נאה.

סטיבן ספילברג בנה טרמינל שלם בשביל הנקס בסרט בו הוא מגלם מהגר מארץ לא ברורה. גם המבטא שלו לא ממש ברור, ומאוד לא משכנע, וזו אחת הבעיות המרכזיות של הקומדיה הלא-אפשרית הזאת. בשדה התעופה JFK מעכבים את מהגר תמים כי המדינה שלו, שהייתה במלחמה, אינה קיימת יותר ועכשיו הדרכון והויזה שלו אינם תקפים. הוא לא יכול לצאת החוצה לניו יורק, ולא יכול לשוב למדינה שחדלה מלהתקיים.

בלית ברירה, הטרמינל הופך לביתו החדש, שם הוא מתיידד עם צוות העובדים ואפילו מתאהב בדיילת אקזוטית (זיטה ג'ונס) באופן מאוד לא מפתיע. הכל עובר עליו בצורה מאוד משעשעת, כולם מאוד נחמדים, והוא עצמו מאוד אופטימי, כמו כל אזרח מזרח אירופאי ממדינה במלחמה מתמדת. סוף טוב, הכל טוב, המהגר החביב לומד אנגלית, זוכה לחיות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שלפני רגע לא רצתה אותו ומנופף בדגל ויורה זיקוקים בכל ארבעה ביולי. איזה יופי.לבוראט כל הסיפור הזה עבד פחות חלק. "טרמינל":

המותח: בסימן דן בראון

השנה: 2006 ו-2009הסרטים: "צופן דה וינצ'י" והפריקוול שלו, "מלאכים ושדים".כוכבי המשנה: אחת צרפתיה (אודרי טוטו), אחת ישראלית (איילת זורר) ואחד סקוטי (יואן מקרגור), כדי שלא ישעמם. לא שזה עוזר.דבר המבקרים: ביקורות קוטלות, הצלחה קופתית (שזה בערך גם גורל הספרים).

הנקס ודן בראון הם לא שילוב מוצלח. לא בסיבוב הראשון. בטח שלא בשני. הנקס מגלם את רוברט לנגדון – פרופסור לחקר הסמלים החוקר את רציחתו של אוצר הלובר, שצופן סתום נמצא ליד גופתו. כשלנגדון מנסה לפענח את החידות המוזרות בעזרת מפענחת הצפנים סופי נווה (טוטו), נדהמים שניהם לגלות שורה של רמזים ביצירותיו של דה וינצ'י, שהוסוו בחכמה על ידי הצייר.אינדיאנה ג'ונס התקשר. "צופן דה וינצ'י":

המשיכה הנערית שבדרך כלל הופכת כל סרט של הנקס למקסים במקרה הטוב, ונסבל במקרה הרע, פשוט נעלמה לחלוטין פה. הוא כבד משקל, השער שלו ארוך ומכוער והוא עצמו חסר כל כריזמה. כל הסרט מריח כמו ישו הצלוב והוא הרבה יותר מדי איטי ומרדים בשביל להיות סרט מתח. בסרט השני, שהוא בעצם פריקוול, מצטרפת אליו שליחתנו בחו"ל איילת זורר, שעם כל הרצון הטוב, לא ממש מצליחה להישמע אמריקאית. פה הנקס השכיל להסתפר, אבל העלילה אפילו יותר משמימה והפעם אפילו אין התפתחות רומנטית.לארי קראון - כל הפרטים

*#