אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיפוש אחר הדמות האמיתית של רובין הוד

מי היה רובין הוד - שודד מטיילים, מתקן עוולות או דמות דמיונית? סרט הוליוודי חדש של רידלי סקוט, בכיכובו של ראסל קרואו, יפתח מחרתיים את פסטיבל קאן, ומעורר שוב דיון על זהותו של הגיבור. מסע ברחבי אנגליה בעקבות האיש שמאחורי המיתוס

תגובות

"סביר להניח שרובין הוד בכלל היה הולך רגל", אומר דייוויד קרוק, עוזר לשעבר לאחראי על התיעוד הציבורי במשרד לתיעוד ציבורי, בביתו בגרנטהאם שבאנגליה. לרובין, במלים אחרות, לא היה סוס. זה פרט משמעותי מאחר שכשאני יוצא לדרך בניסיון לפרום 800 שנה של מיתוס ואגדה שנשזרו סביב הפושע, אני מתבונן בתצלום מ"רובין הוד", סרטו החדש של רידלי סקוט, שיפתח ביום רביעי את פסטיבל קאן. כוכב הסרט, ראסל קרואו, נראה בתצלום עם שיער קצוץ, לחי מדממת, הבעה של נחישות ללא חת - וכמובן רכוב על סוס. הסוס, מן הסתם, לבן: על מה עוד יכול גיבור, שעומד להציל את אנגליה מפני פולשים צרפתים, לרכוב?

» רובין הוד - מועדי הקרנה» פסטיבל קאן 2010 - כל הכתבות

סקוט אמר למגזין "אמפייר" כי "הסרט תמיד חזק יותר אם מתייחסים בו לפרטים ההיסטוריים. אני רוצה להראות את הרקע של הגיבורים". רובין של סקוט נלחם לצד המלך ריצ'רד (לב הארי) במסעות הצלב - אבל סיפור הרקע של מסעות הצלב בתסריט התקבע בתודעה הציבורית בסיועו של סקוט אחר, סר וולטר סקוט, ברומן "אייבנהו" מ-1820. הוא נתן לאגדה מקומית - שוד של רובין בצפון אנגליה - הקשר שהבלדות מהמאה ה-15 שעליהן מבוסס המיתוס של רובין הוד מעולם לא התכוונו לו.

בסרט החדש, הבן החוטא חוזר לדרוש את מה ששייך לו בדין, ובעשותו כך הוא מכבד את זכרו של המלך המנוח ריצ'רד, מתנגד להרס ולביזה של המלך הרע ג'ון, מביס את הצרפתים ומכין את הקרקע לעתיד יפה - גום זוכה בידה של העלמה מריאן, בגילומה של קייט בלאנשט. הסרט דוחס 20 שנות היסטוריה (1199-1218) לשעתיים ומעביר את הזירה המרכזית לפעילותו של רובין לסיפור שמעולם לא היה לו כל קשר אליו.

רידלי סקוט אמר שסרט רובין הוד היחיד שאהב היה הפארודיה של מל ברוקס, "גברים בגטקעס". קרואו השמיע טענות דומות: "כשקראתי את התסריט הראשון, אמרתי שאגלם את רובין הוד, אבל רציתי לעשות גרסה רעננה שבה אנחנו מחדשים כל חלק בסיפור", אמר ל"סאנדיי טיימס". "מי שמתכוון לחדש את רובין הוד, יכול לצאת מתוך הנחה שכל מה שידע עליו היה טעות שאפשר להבין מאיפה היא צמחה".

למרבה האירוניה, בתסריטים הראשונים לסרט הנוכחי, עוד ב-2007, אכן היתה זווית שונה באופן קיצוני מסיפור רובין הוד שקרואו חיפש: רובין הוד הוצג כפושע חמקמק וכשריף הסימפטי יותר של נוטינגהאם (היפוך תפקידים שנעשה באופן מבריק בסרט "רובין ומריאן" מ-1976, בכיכובו של שון קונרי כרובין המזדקן). התסריט מ-2007, שכתבו איתן ריף וסיירוס ווריס, נשמע מבטיח; תעוזתו התבטאה גם בכך ששם הסרט המתוכנן לא היה "רובין הוד" אלא "נוטינגהאם". אבל סקוט שנא את התסריט.

קרואו ב"רובין הוד". "רציתי לעשות גרסה רעננה שבה מחדשים כל חלק בסיפור"

אחרי כמה שכתובים ואינספור עיכובים, התוצאה היא אגדה הרבה יותר קונבנציונלית. עם כל ה"רובין כפי שמעולם לא ראיתם", סקוט וקרואו התקפלו כשראו מה כוחו של רובין הרואי ורומנטי, יציר כפיו של וולטר סקוט והוויקטוריאנים הדביקים, שבשבילם רובין סימל אהבת מולדת. קרואו מלא יותר מדגלאס פיירבנקס, שרובין בגילומו מ-1922 קבע את האב-טיפוס הקולנועי של רובין, והוא פחות חיוני מארול פלין, שרובין בגילומו מ-1938 היה הזוהר ביותר בקולנוע. הוא מגלם רובין קצת מריר וציני, אבל זה עדיין רובין הוד הוליוודי, תולדה של "אייבנהו".

אם האמת מפריעה

אנחנו נכנסים ליער בניסיון לחשוף את רובין האמיתי. לליאון אנצ'ר, השריף הנוכחי של נוטינגהאם, יש פנים ימי-ביניימים נפלאים. המפגש עמו מתקיים בחדר קטן וקר מלא בדגלים, המכונה "המצודה הדרומית", ליד בית השער של טירת נוטינגהאם. הוא לובש גלימה שחורה, שרשרת זהב ויושב על כס מלכות עשוי עץ.

אנצ'ר הוא חבר בעירייה והיה האחראי על התרבות בנוטינגהאם. הוא מכהן כשריף זה שנה ונהנה מכל רגע: נוטינגהאם קיימה אירוע חוף עירוני בעיר בקיץ שעבר, וכדי להבהיר מיהו הוא עבר במקום ובעט בטירות חול שילדים בנו. "תמיד הייתי משחק את תפקיד הרעים בהצגות בית ספר, אז אולי נועדתי לזה", הוא אומר. בנוטינגהאם מאמינים שרובין יכול להקנות להם פוטנציאל תיירותי עצום, ואנצ'ר הקים ועדה שתבדוק את האפשרות לבנות פארק-נושא על שטח הטירה. כיום יש מעט מאוד דברים בעיר המקשרים אותה לסמל הבינלאומי שלה: יש פסל של רובין מחוץ לטירה, קטן ושחוח, לא דומה לדמותו האלילית של ארול פלין; בכיכר השוק יש כרזות המודיעות על "חודש רובין הוד" במאי; הלוגו של חברת המשכנתאות בנוטינגהאם הוא ציור ראשו של רובין הוד בירוק, עם הכובע המחודד המאפיין אותו. אבל חוץ מאלה כמעט אין שום אזכור נוסף, וזה מפתיע, בהתחשב בכך שהשמות רובין הוד ונוטינגהאם הם כמעט מלים נרדפות.

"אנחנו צריכים לעשות יותר כדי למשוך אלינו אנשים בזכות רובין הוד", אומר השריף. האומנם היה אדם כזה? אני שואל אותו. אנשים רבים סבורים שרובין הוא מיתוס, שהתחיל את חייו כשד יערות בעבר הפגאני העתיק. "היה מישהו כזה", הוא אומר. "מישהו אחד, או כמה אנשים - זה לא באמת חשוב. הם חיו אז והם חיים כיום. זה כמו כל מעשייה: לא מתייחסים אליה עד שלא מביאים את ארול פלין. מי היה האיש? זה לא חשוב, מה שמעניין את האנשים זה סיפורים".

"וערכים", מתערב בשיחה סטיבן בארקר, האחראי על התקשורת בעיריית נוטינגהאם המצטרף אלינו במצודה הדרומית, "ואווירה, ורומנטיקה, וחוכמה. הוא ניצח כי היה חכם". מי שקדם לבארקר בתפקידו, בוב וייט, הוא כיום יו"ר החברה הבינלאומית לרובין הוד. גם הוא מוטרד מהאדישות כלפי הנושא בנוטינגהאם ופחות מוטרד מהשאלה אם רובין באמת היה קיים. "מה שנפלא באגדת רובין הוד הוא שמכיוון שהיא כה אייקונית, היא מספיק גדולה כדי שלא ישימו לב לדברים שאי אפשר להוכיח בה", הוא אומר. "אנשים אוהבים את הרעיון של הסיפור, את מה שהוא מייצג. כמו שאומרים בסרטים בשנות ה-40: ‘אם האמת מפריעה לסיפור, ספר את האגדה'".

מה החלק המציאותי ברובין הוד? "האגדה כפי שאנחנו מכירים אותה היא תערובת של סיפורים שונים", אומר וייט. "הדעה הרווחת ביותר היא שזה התחיל בטרובדורים, קרוב לוודאי כחלק מרעיון ‘האיש הירוק' במאי (רוח היער, עטויה עלים, חוגגת את בוא האביב). רוב החמקמק, או רובין הנעלם (משחקי מלים עם המלה hood), היה דמות מרכזית במחזות של ימי הביניים. המעשיות הסתובבו בארץ, והטרובדורים היו מוסיפים עליהן כשחזרו שנה לאחר מכן וכך הן צמחו והתפתחו. איפשהו לאורך המסלול הזה נהפך רובין למתקן עוולות - דבר שלא היה בבלדות המקוריות של המאה ה-15". וייט סבור כי הדבר הוסיף לכוחו של המיתוס: "אחד התחקירים שעשינו כשהקמנו את החברה היה להגיע לאנשים שהפעילו עסקים שבשמם היה שמו של רובין הוד. הייתי פונה אליהם ושואל, ‘למה אתם מכנים את עצמכם מכבסת רובין הוד בפלורידה?' ואנשים היו אומרים ‘כי יש לזה צליל של אמינות. אנשים יודעים שאנחנו חברה שנותנת תמורה לכסף'. ארגוני צדקה השתמשו בשם הזה מאותן סיבות".

                                 פסל רובין הוד בנוטינגהאם

רוב לוטון, היסטוריון של ימי הביניים המלמד את סיפורי רובין הוד בתוכנית לתואר שני באוניברסיטת נוטינגהאם, נהנה להיווכח איך כל עיבוד נוסף של רובין הוד בוחן עניינים רלוונטיים לתקופה שנכתב בה, החל בסוף ימי הביניים ועד היום. "הטקסטים שלפנינו נכתבו לכל המוקדם בראשית המאה ה-15. הם ממקמים את הסיפורים בתקופה מוקדמת יותר, אבל הם נועדו לקריאתם של אנשים במאה ה-15", הוא אומר.

האומנם ייתכן שזה אינו מבוסס על דבר? "יש התייחסויות ספרותיות היסטוריות בסוף ימי הביניים לדמות שייתכן כי היתה הדמות ההיסטורית המקורית, ויש כמה דברים ברישומים ממשלתיים מרכזיים, התייחסויות לפושע קטן ששמו רוברט הוד. אבל בשנות ה-60 של המאה ה-13 השמות האלה, הוד ורובהוד, היו כינויים נפוצים לפושעים".

היער הצטמק

"ברוכים הבאים לארצו של רובין הוד" מכריזים השלטים כשנוסעים לאורך כביש A60 לכיוון יער שרווד. בעבר השתרע היער על פני יותר מ-100 אלף דונם, מנוטינגהאם ועד לדרום יורקשייר. כיום שטחו כ-400 דונם, חלקה של אלונים עתיקים שעליהם שומר הפקח הוותיק פול קוק. הוא לוקח אותי לסיור בשארית היער, שאליו אנשים מתקבצים כדי לראות את השריד האחרון למקום המסתור של הפושע. במרכז היער עומד האלון הגדול, המוחזק בעזרת קלונסאות כמעט לבדו בקרחת היער. העץ נחשב לנקודת המפגש של רובין וחבורת השודדים שאתו, אם כי, כפי שאומר קוק, האלון בן האלף הזה היה בוודאי עץ צעיר בשנת 1200.

עץ האלון הגדול ביער שרווד הנחשב לנקודת המפגש של רובין וחבורת השודדים שאתו (תצלום: אימג' בנק / Getty Images)

המבקרים מתאכזבים בדרך כלל למראה היער: לא רק מגודלו המצומצם, אלא גם מסוג העצים שיש בו. בסרט "רובין הוד: נסיך הגנבים", בכיכובו של קווין קוסטנר, העצים כולם הם אורנים, אומר קוק. "הסדרה ‘רובין הוד' של ג'ונאס ארמסטרונג צולמה ביער עצי אשור בהונגריה. ביער שרווד אין אשורים. אבל אנשים באים לכאן וחושבים שככה זה היה. באות לפה חבורות של אמריקאים וכולם אומרים, ‘זה לא דומה לשום דבר שדימיינתי'".

קוק מציין כי דרך הצפון הגדולה, המקשרת בין לונדון ליורק, חצתה בעבר את היער, ואיפשרה שלל מכובד לשודדים. ואז הוא מעלה שאלה נוספת בנוגע לרובין ה"אמיתי": האם היה מנוטינגהאמשייר או מיורקשייר? אנשי נוטינגהאם תמיד טענו שהוא שלהם אבל אנשי דרום יורקשייר מנכסים אותו לעצמם כעת, כפי שמרמז שם שדה התעופה הסמוך לערים דונקסטר ושפילד.

במרכז המבקרים של יער שרווד מתכוננים לשטף התיירים שיבואו בעקבות הסרט החדש. כשיצא "רובין הוד: נסיך הגנבים" ב-1991 הוצף המרכז בחצי מיליון מבקרים במשך השנה. בנוטינגהאם מתכננים הקמת מרכז מבקרים בהשקעה של חמישה מיליון ליש"ט, אבל המרכז הישן - עם בית הקפה חסר היומרות והחנות הקטנה לממכר קשתות, חצים, חרבות ושריונות של צלבנים - יצטרך להתמודד עם העומס הצפוי.

ביער יש מין ייחודי של חיפושית, סוג של סתרונית, שאינה חיה בשום מקום אחר באנגליה ויש הסבורים כי הן יירמסו תחת רגלי עדרי התיירים שיבואו בקיץ. בבית הקפה אומר אנדי גאונט, ארכיאולוג ממועצת המחוז של נוטינגהאם, כי בימי הביניים שרווד לא היה רק יער. היתה כאן קהילה עובדת, ששלט בה חוק היער (קוד דרקוני שהביא אתו ויליאם הכובש כדי להגן על שטח הציד שלו). תושבי האזורים שנשלטו על ידי חוק היער תיעבו את החוק, ותמכו בכל מי ששם אותו ללעג. "אנשים נשדדו כל הזמן", אומר גאונט. "זה היה שכיח בימי הביניים. היער נחשב למקום אלים ואחרי השקיעה היה חשוך לגמרי. רובין הוד של הבלדות הוא דמות ברוטלית, אבל לא נראה שזה הטריד אנשים, בדיוק כפי שאנשים במערב הפרוע לא נרתעו מכך שבילי הנער היה בעצם רוצח סדרתי".

אז האם רובין הוד היה קיים? הבלדות המקוריות אומרות שהיה בעל אחוזה מקומי ששמו רובין (בבלדות שמו שונה במקצת). כמה מהסיפורים ממוקמים בברנסדייל (ביורקשייר); כמה בשרווד. יכול להיות שזהו מיזוג של שתי אגדות שונות. המלך היחיד המוזכר בבלדות הוא אדוארד, כנראה אדוארד השני, אבל זה כבר בראשית המאה ה-14. האזכור המוקדם ביותר של רובין הוד הוא במשהו שכתב פירס פלומן ב-1377 ואפשר לראות כי כבר אז היתה חריזה טובה, אבל הבלדות המוקדמות ביותר ששרדו היו מאמצע המאה ה-15.

לפני שאני עוזב את שרווד אני מבקר באדווינסטו, "הכפר של רובין הוד". הוא נהפך לאטרקציה תיירותית במאה ה-19. טוענים כי רובין התחתן עם העלמה מריאן בכנסייה המקומית ופסל של הזוג ביום כלולותיהם מפאר כעת את הרחוב הראשי. כמו כן אפשר למצוא בכפר, בסמוך לכנסייה, סלון יופי ותסרוקות ששמו "העלמה מריאן"; חנות מזכרות ששמה "הפינה של רובין"; וחנות לדגים וצ'יפס, "המקום של רובין הוד". המקום מתמחה במכירת מגן לאזור החלציים בנוסח ימי הביניים.

סטיבן נייט, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת קרדיף ואחד המומחים בעולם כולו בהתפתחות הספרותית של רובין הוד, מכנה את החיפוש אחר הדמות האמיתית "אמפריציזם וולגרי". "כשמצלצלים אלי מהמקומון של דונקסטר ושואלים: ‘האם היה אדם אמיתי ששמו רובין הוד', יש לי מגוון תשובות", הוא אומר. "אחת היא, ‘איך אני יכול להיות בטוח שאתה אמיתי?' אבל אני אוהב לומר: ‘ברור שהוא אמיתי, הרי אנחנו מדברים עליו'. לדעתי, רובין הוד האמיתי, כמו המלך ארתור ‘האמיתי', הוא חלק מהחשיבות שמייחסים במאה ה-21 למציאות. למי אכפת אם היה רובין הוד אמיתי? יש מיתוס והוא חי ונושם".

*#