שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נועם דביר
נועם דביר

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

שוק תלפיות בחיפה חוגג 70. זהו לא יום הולדת שמח במיוחד, אלא אירוע שמזכיר קצת יותר מסע אשכבה. השוק, שהיה אחד מסמליה הבולטים של שכונת הדר ושל חיפה בכלל, נמצא היום במצב תחזוקי עגום עם סימני שאלה רבים שמרחפים מעל עתידו. למעט דוכני ירקות שעדיין פעילים במרתף וכמה חנויות בגדים, הוא עומד נטוש, מתפורר ומתכלה בהעדר יד מתחזקת ואוהבת. כעת, קבוצת מ.ק.ס - קבוצת פעולה של תושבים ואדריכלים - ועיריית חיפה מבקשים להשיב לו את כבודו.

הדר הכרמל היא אחת השכונות הוותיקות של חיפה. היא הוקמה ב-1922 במתכונת של "עיר גנים" על פי תכנונו של האדריכל ריכרד קאופמן, דמות מרכזית בתכנון העירוני, הקיבוצי והמושבי בארץ ישראל. במשך השנים נבנו לצדה עוד שכונות סמך קטנות ששולבו בהדרגה במבנה הרובע. באמצע המאה ה-20 היתה הדר מוקד המסחר והעסקים המרכזי בחיפה, חוליה מקשרת בין הנמל והתעשייה והעיר התחתית לבין השכונות שעל הכרמל. את הפעילות התוססת במקום העשירו מבני ציבור כגון הטכניון, העירייה, משרדי ממשלה, בית הספר הריאלי ובית הכנסת הגדול. ב-1959 אף נחפר תחתיה הקו הראשון (והיחיד) של הכרמלית.

לצד חשיבותה העירונית, הדר מאופיינת גם ברמה אדריכלית יוצאת דופן. בין רחובותיה ניתן למצוא קולקציה מגוונת של בניינים בסגנון הבינלאומי שנבנו בימי הזוהר של העיר על ידי אדריכלים שונים. אחד המבנים המודרניים הבולטים הוא שוק תלפיות, שתוכנן על ידי האדריכל משה גרסטל ונחנך ב-1940. במקור הוא נועד לרכז את התוצרת החקלאית מהישובים הסובבים ולהחליף את השווקים הערביים שפעלו בעיר התחתית.

שיקום בניין שוק תלפיות בחיפה היום. מרקם עירוני מגוון עם פוטנציאל גדול שסובל משנים של הזנחה; למטה: השוק בתמונות היסטוריות

הבניין מאופיין באסתטיקה תעשייתית מרהיבה. יש לו חזית נוקשה וסדורה שפונה אל הנוף הרחוק, וחזית עדינה ומזמינה יותר בסגנון אר-דקו שפונה לרחוב סירקין. במרכזו חלל חצי מעגלי עם שתי קומות גלריה נרחבות שנפתחות לעברו, ותקרה שקופה שמחדירה בעדינות את אור השמש דרך סבכת מתכת מחוררת. קומת הגג הפתוחה מעל מעניקה מבט רחב לעבר הנוף של הנמל והים, ואיפשרה לקונים רגע של מנוחה והתרגעות. דווקא בגלל ההזנחה שפשטה בבניין נותרו גם כמה שרידים מרתקים של תרבות צרכנית אחרת, כגון כתובות שמזהירות את עקרות הבית מפני כייסים.

גרסטל, שנולד בגליציה והתחנך בווינה, הקפיד גם על הפרטים הקטנים ביותר. הוא תיכנן מערכות מיוחדות של מנופים לפתיחה וסגירה של החלונות, ובכל הבניין ניתן משקל רב לקנה המידה האנושי. "זה החלל המודרניסטי הכי יפה בארץ לדעתי", אומר צפריר פיינהולץ, דוקטורנט לאדריכלות בטכניון ותושב טרי בשכונת הדר. "אין הרבה מקומות שאפשר לחוות כזה מין חלל שנשמר עם הזכוכיות המקוריות וללא תוספות בנייה. אני חושב שזה יכול להיות מרחב מאוד חשוב לעיר". גרסטל אחראי לעוד שורה מגוונת של בניינים ברחבי העיר. לצד וילות מפוארות שבנה בעבור משפחות יהודיות ופלסטיניות מהאליטה החיפאית, הוא תיכנן גם את בית התעשייה בהדר ואת הבניין הישן של בית החולים כרמל ברחוב חורב 2.

שוק תלפיות תיפקד בהצלחה עד תחילת שנות ה-90, אז החלו החנויות לגלוש החוצה אל הרחוב הסמוך. עד אז הדר כבר איבדה את כוח משיכתה ואת האוכלוסייה הבורגנית, שהעדיפה לעלות לשכונות החדשות על הכרמל. התושבים החדשים שהגיעו במקומם משתייכים למעמד כלכלי-חברתי נמוך יותר. רבע מ-35 אלף התושבים בשכונה משתייכים לציבור הערבי, %35 הם עולים חדשים ומרבית מוסדות החינוך שייכים לחרדים. מדרחוב נורדאו, שהיה בעבר אחד מהמוקדים המסחריים החשובים בעיר, משמש כיום כמרכז בעבור עובדים זרים, בפרט הקהילה הפיליפינית.

תצלומים: ז. לונהיים, מתוך הארכיון של משה גרסטל, באדיבות פרופ' ליאופולד גרסטל

השוק משקף בצורה מדויקת למדי את מצבה של השכונה. מרקם עירוני מגוון עם פוטנציאל אדיר שסובל מתדמית בעייתית ושנים של הזנחה. "החלק היחיד שעדיין מתפקד כשוק הוא המרתף ומה שנוצר כתוצאה מכך הוא שיש בניין מדהים באיכויותיו שנמצא במצב נטוש ומתפורר", מוסיף פיינהולץ. "חלק מהבעיה של הדר היא תדמיתית לחלוטין. זה מקום נפלא עם איכויות מדהימות. הרבה ערים בארץ מנסות להשתמש בתכנון כדי לשפר את המצב שלהן, אבל פה התשתית כבר קיימת".

קבוצת מ.ק.ס - מתכננים, קהילה, סביבה - שבה חבר פיינהולץ יחד עם עוד כ-15 אדריכלים ומתכננים, נולדה לפני כשלוש שנים בכנס שערכה עמותת "מרחב" לעירוניות מתחדשת בחיפה. כמה מחבריה, כמו אדריכל משה אדם מהטכניון, משתייכים לדור הוותיק, בעוד שמרביתם הם אדריכלים צעירים. הקבוצה שמה לה למטרה ליזום פעילויות תכנוניות ומעשיות בשכונת הדר. לא מזמן הם השיקו יחד עם העירייה גלריה לאמנות במעבר תת קרקעי נטוש ברחוב בלפור.

על שיקומו ההכרחי של שוק תלפיות אין חולקים. לא חברי קבוצת מ.ק.ס ולא עיריית חיפה שמבצעת "פרויקט שיקום ושימור חסר תקדים בהיקפו בשכונה, שבו מושקעים מאות מיליוני שקלים מבוצע במישור הפיסי, החברתי והתרבותי", כהגדרתה. מה שכן עומד לדיון הוא עתידו התפקודי של השוק. האם אחרי שהבניין יעבור שימור קפדני הוא ישמש את הציבור או יאוכלס במשרדים של החברה העירונית יפה נוף כפי שמתכננת העירייה?

לדעת אדריכל יריב לוסטיג, חבר קבוצת מ.ק.ס, שוק תלפיות יכול להיות עוגן ברמה שכונתית ועירונית, "ואולי אפילו ארצית". "העירייה כבר הרבה שנים בודקת מה לעשות אתו ועכשיו היא רוצה לקחת מחדש את הבניין לידיה ולהפוך אותו למשרדים. לנו חשוב להציף את החשיבות של המתחם בעבור הציבור, למנוע מצב שבו העירייה עושה טיפול קוסמטי מבלי שיהיה לו יחס משמעותי יותר". פיינהולץ מוסיף כי "השוק יכול להיות סמל של התחדשות בשכונה וגם לשמש לצרכים אמיתיים של התושבים, במקום שיכניסו שם משרדים או סתם יתנו לו להתפורר".

את יום הולדתו ה-70 של השוק מבקשים במ.ק.ס ובמחלקת השימור של עיריית חיפה לציין בתערוכה ראשונה של עבודותיו של גרסטל, והלוקיישן המתאים ביותר הוא מטבע הדברים מבנה השוק עצמו. התערוכה מתוכננת לעלות במהלך השנה הקרובה.

מעיריית חיפה נמסר בתגובה כי "שוק תלפיות מהווה את אחד ממוקדי המשיכה החשובים בשכונה ועל כן הושם דגש מיוחד על שיקומו. השיקום יתבצע בשיתוף עם סוחרי השוק ובמסגרתו ישוקמו הרחובות שבהם הוא מצוי והדוכנים הישנים יחודשו באופן אסתטי ואטרקטיבי. על פי התוכנית תמשיך הקומה התחתונה של המבנה לשמש כשוק פירות וירקות והקומות העליונות יתמלאו תוכן חדש ויאוכלסו בחנויות טבע ואוכל, קפטריה הנשקפת לנוף המדהים של הר הכרמל ומפרץ חיפה, גלריות ומשרדים של יפה נוף. בסמוך למבנה יוכשר חניון ובו מאות מקומות חניה שיתוספו לשוק. עלות השיקום מוערכת בכ-20 מיליון שקל מהם אושרו כבר על ידי חברת יפה נוף כחמישה מיליון לביצוע השלב הראשון".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ