אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החאן מעלה את “סוף משחק” של סמואל בקט

ארבע דמויות, משפחה אחת, הרבה ייאוש ועוד יותר תקווה - הכל בפרשנות החדשה למחזהו של בקט שעולה במוצ"ש בירושלים

תגובות

אם בשבוע שעבר היה זה תומאס מאן שזכה לאזכור צנוע במסגרת מחזה שהועלה לפי ספרו, השבוע ניתן יהיה לפגוש זוכה פרס נובל לספרות נוסף, הוא סמואל בקט. בקט האירי נודע בעיקר בסגנון הכתיבה הפסימי עד כדי קיצוניות שלו ובמינימליסטיות, והכל בתיבול קל של הומור. במחי כמה דפים בכמה וכמה מספריו אפשר לדעת שמהעולם הזה כבר לא ייצא יותר מדי, ותוך כדי כך גם להתמקד במרכיבים החשובים של המצב האנושי. אגב, כמו מאן כך גם בקט התנגד נחרצות לכיבוש הנאצי, ואף השתייך במהלך המלחמה לרזיסטנס, היא המחתרת הצרפתית. את סוף משחק ביימה במיוחד בעבור תיאטרון החאן נולה צ’לטון. המחזה מתרחש בחדר מבודד הנמצא בחלקו מתחת לפני הקרקע. על הבמה מופיעות ארבע דמויות בנות משפחה אחת אשר מוצאות בחדר מקלט מפני העולם שבחוץ: האם - אדון הבית, קלוב – משרתו, והוריו הזקנים של האם - נאג ונל. האדון הוא נכה עיוור המרותק לכיסא גלגלים וקלוב משרת אותו ואינו יכול לשבת או לעזוב. נאג ונל גרים בתוך פחי אשפה ולא יוצאים מהם לעולם. קלוב מביט מהחלון החוצה ומספק להאם מידע על המתרחש בחוץ. הכל נראה מת, אין אדמה, אין ים, אין עננים. בתוך החדר הדמויות מענות אחת את השנייה במשחק דמוי חיים נגד הזמן המתכלה. ביחסים בין הדמויות מתגלים הפחדים והתקוות, המכאובים והזיכרונות, כניסיונות נואשים לנצח את הייאוש בעולם שכל מה שנותר ממנו הוא המשחק. הדמויות קשות ועצובות, הסרקזם ניבט מכל מיני פינות שונות ומשונות, וטבע האדם, כמו גם גורלו האכזר, לעתים, נחשף לו אט אט לעיני כל דווקא מתוך המקומות הסגורים והאפלים ביותר. בקט במיטבו.

» סוף משחק - שבת 24.4, 21:00, תיאטרון החאן ירושלים, 180 שקלים

*#