אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מארז די-וי-די משולש מסרטיו של אמיר קוסטוריצה

המארז החדש והמצומצם מסרטיו של אמיר קוסטוריצה מלמד משהו על התהליך שעבר הבמאי חובב הבלגן

תגובות

אמיר קוסטוריצה אוהב לעשות רעש. השפה הקולנועית שפירסמה בשנות ה-80 וה-90 את הבמאי יליד סרייבו שופעת מעשיות עליזות ואפופות קסם, דמויות גרוטסקיות שובות לב, תרנגולות שרצות חופשי בחצר, מזלגות מתעופפים, אנשים תלויים ותזמורות הליכה. כפי שנכתב על סרטיו ב"ניו יורק טיימס" לפני כמה שנים, "אפשר לצפות בסצינה שבה שני גברים מדברים זה עם זה בשדה קרב חמש פעמים, לפני ששמים לב שבזמן השיחה אחד הגברים מצחצח את נעליו בעזרת חתול, שמסרב לשתף פעולה".

נדמה שבשנים האחרונות מפעל החיים של קוסטוריצה רק הולך ומתרחב. ב-2004 הוא הציג את סרטו "החיים הם נס", ולצורך צילומיו הקים מן היסוד כפר קטן לא רחוק מבלגרד, כפר שבו הוא מתגורר עד היום. ב-2005 הוזמן לשמש כראש חבר השופטים בפסטיבל קאן. הוא נוטה להיות מעורב פוליטית (וספג לא מעט ביקורת על העמדות הפוליטיות שהוא וסרטיו נקטו - או לא נקטו - בסכסוכים המדיניים של ארצו) ובין לבין הוא מופיע ברחבי העולם עם להקת הפאנק-רוק הבלקנית "No-Smoking Orchestra", שגם הסולן שלה מודה כי "אמיר תמיד רוצה לעשות הרבה רעש".

הוא וסרטיו הכניסו חיים חדשים בז'אנר המוסיקה הצוענית, ונדמה שמוסיקאים רבים ברחבי העולם חבים לו את הקריירה הבינלאומית שלהם. הבולט מתוכם הוא ככל הנראה המלחין גוראן ברגוביץ', המזוהה יותר מכל עם קוסטוריצה אף על פי שהיה אחראי למוסיקה בשלושה מסרטיו בלבד.

מכל הבלגן הזה, ובמקביל לצמיחתו המתמשכת והמרשימה של המותג אמיר קוסטוריצה, נראה שפועלו הקולנועי רק הולך ומצטמצם. הוא אמנם חתום על עשרה סרטים (האחרון ביניהם הוא "מראדונה", סרט דוקומנטרי על הכדורגלן הידוע) אבל מאז "החיים הם נס" (2004) לא יצר שום סרט שעורר הדים יוצאי דופן.

מארז די-וי-די משולש מסרטיו של הבמאי, שיוצא בימים אלה במסגרת "סדרת הבמאים הגדולים" שיזמה חברת אן-אם-סי יונייטד, מספק הזדמנות לבחון את הדרך שעבר הבמאי מיצירותיו הראשונות ועד היום. המדגם המדובר אינו בהכרח מייצג - במארז כלולים שלושה סרטים בלבד: "חלום אריזונה", "חתול שחור חתול לבן" ו"ההבטחה", שגם הבחירה בהם מעוררת תמיהה, כמעט כמו בכל מארז מהסוג הזה.

"ההבטחה". חביב ומתיש לסירוגין. למטה: "חתול שחור חתול לבן". מהומה וולגרית ורומנטית

"חלום אריזונה" הוא סרטו האמריקאי היחיד של קוסטוריצה. הוא יצא ב-1993, אחרי שני סרטים עלילתיים שהביאו לו פרסום רב באירופה: "מסע העסקים של אבא" ו"שעת הצוענים". "חלום אריזונה" לא נחל הצלחה רבה בארצות הברית, אבל זכה למעמד פולחני מסוים. עם השנים הוא הוכר כאחד מסרטיו הטובים ביותר של קוסטוריצה. זהו סיפורו של אקסל (ג'וני דפ), צעיר המתפרנס מספירת דגים בניו יורק, הנוסע לחתונת דודו מוכר המכוניות ליאו (ג'רי לואיס). וינסנט גאלו מגלם את בן דודו הסובל מאובססיה לסרטו של אלפרד היצ'קוק "מזימות בינלאומיות". פיי דנאווי ולילי טיילור הן אם ובתה החורגת שסובבות את אקס בשעה שהוא מנסה לבנות מכשיר תעופה. הזיה יפהפייה עם מוסיקה נהדרת של ברגוביץ' ואיגי פופ ואין-ספור דימויים קולנועיים בלתי נשכחים.

סרטו הבא של קוסטוריצה היה "מתחת לפני השטח" (שאינו כלול במארז), יצירה ארוכה וגאונית שספגה ביקורת רבה בארצו על האופן שבו הציגה למערב את הבלקן ומלחמותיו, ביקורת שלאחריה הודיע כי לא יעשה עוד סרטים. עם זאת, זמן מה אחר כך החל הבמאי לעבוד על סרט תיעודי קצר על מוסיקה צוענית, שנהפך במהרה ל"חתול שחור חתול לבן", קומדיית סלפסטיק פרועה בת יותר משעתיים, מהומה מוסיקלית וולגרית, רומנטית וחפה ממסרים פוליטיים שנהפכה להצלחה קופתית ענקית.

הסרט "ההבטחה", שנעל את תחרות הסרטים של פסטיבל קאן 2007 (תחרות שבה זכה קוסטוריצה פעמיים, עם "מסע העסקים של אבא" ו"מתחת לפני השטח"), נדמה כניסיון לחזור על הנוסחה שהצליחה כל כך ב"חתול שחור חתול לבן" - קומדיה פיסית שנעה בין המציאות בגילוייה המדכאים ביותר (דמויות מבודדות וחסרות כל) לבין רגעים של סוריאליזם ודמיון פרוע. זהו סיפור חביב ומתיש לסירוגין, על ילד בודד שנשלח על ידי סבו למכור פרה ולמצוא אשה ומסתבך בשלל הרפתקאות עממיות. שלא במפתיע, הסרט נראה כאילו נוצר בהילוך אוטומטי על ידי איש רב פעלים שהקולנוע כבר לא בראש מעייניו.

מארז מסרטי אמיר קוסטוריצה, אן-אם-סי יונייטד

*#