אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נער משום מקום: מתקשה להשתחרר מצלו הענק של ג'ון לנון

למרות המשחק והצילום המצוינים והאפקטיביות הרגשית, "נער משום מקום"  הוא סרט בטוח, אולי בטוח מדי שלא באמת עונה לשאלה כיצד ניתב לנון את נעוריו הקשים לקריירה מופלאה 

תגובות

בין אם היא אמנית מעניינת או לא, סם טיילור ווד יודעת משהו על ציור, צילום, וידיאו וקולנוע. במשך שנים היא בדקה את היחסים בין המדיומים ואת האפשרות להכליא ביניהם. היא פיצלה מסכים ושברה את האופן המקובל בו מתנהל דיאלוג בקולנוע; היא יצרה סרטי וידיאו של פירות ובעלי חיים בקומפוזיציה קלאסית של טבע דומם, שהלכו ונרקבו לאט ובאופן כמעט בלתי מורגש; היא השתמשה בשחקנים ובעלילה כאנטי-שחקנים וכאנטי-עלילה. נער משום מקום - כרטיסים ומועדי הקרנהמהסיבה הזאת מאכזב לצפות ב"נער משום מקום", סרטה הראשון באורך מלא של טיילור ווד. אחרי יותר מעשר שנים בהן לא הפסיקה לעשות ניסיונות, האמנית שהפכה לקולנוענית עושה את המלודרמה הבטוחה, הזהירה והקונבנציונאלית ביותר האפשרית. אם במרכזו לא היה עומד ג'ון לנון, "נער משום מקום" יכול היה להיראות כמו מיני-סדרה מיושבת של ערוץ טלוויזיה בריטי מיושב המשתדל בכל כוחו להיות נאמן למקור ההיסטורי. למרבה המזל, המקור ההיסטורי מרתק כל כך עד שהאכזבה המטילה צל על "נער משום מקום" אינה התוצאה היחידה של הצפייה בו. כי אי אפשר שלא לרצות לעקוב אחרי לנון בן ה-17, שמגלה שני דברים חשובים בשנה אחת: מי היתה אמו, ואת הרוקנרול.

לנון (אהרן ג'ונסון) חי בבית דודתו  (כריסטין סקוט תומס) ומתוודע לאמו אותה לא ראה מאז היה בן חמש. האם שחזרה לחייו נותנת לו מתנה משמעותית אחת: היא מכירה לו את המוזיקה שהוא באמת אוהב. בינתיים מתנהלת בינה לבין אחותה מלחמת טריטוריה עזת רגשנות בריטיים מאופקים על מקומן בחייו. לנון החנוק בורח יותר ויותר אל העשייה המוסיקלית, והיא מפגישה אותו עם נער עדין ומנומס בשם פול ועם נער ענייני ומאוזן בשם ג'ורג'. טלטלות משפחיות מובילות לחיק הרוקנרול. ג'ונסון וסקוט תומס ב"נער משום מקום"

רגעים רבים ב"נער משום מקום" נותנים לכם כנפיים, אבל לא מצטברים למסה שממנה אפשר להתחיל לעוף: האינטרקציה הכמעט מינית בין לנון לאמו הביולוגית; יחסי האהבה-שליטה בינו לבין דודתו; יחסי התחרות וההפריה ההדדית בינו לבין מקרטני; חוסר הסיפוק המתמיד שלו וחוסר היכולת שלו להיות בשום מקום, מוטיב חוזר בסרט שגם מוליד את אחד המשפטים החזקים בו: "אתה תגיע לשום מקום", אומר מנהל בית הספר ללנון, ולנון עונה: "שמה נמצאים הגאונים".

ברגעים המרגשים מאוד של הסרט, נראה שהוא מזמין להתבונן מקרוב על המנגנונים הנפשיים המורכבים והמסוכסכים שהניעו את לנון. אבל כמו תלמיד מסודר, "נער משום מקום" נאמן ללוח הזמנים ולביוגרפיה. כך הוא מזניח כמה פינות מעניינות באמת, שהיו יכולות להבהיר איך הפך לנון לאמן בסדר גודל שהיה, ולא לעוד אדם עם עבר משפחתי לא קל: איך הצליח לתעל את התסכול והכישלון לעשייה ולא להרסנות? מה היה הרגע המכונן בו ידע שהוא רוצה להיות מוזיקאי, ולא רק מישהו שלבוש ומתנהג כמו מוזיקאי? איך הצליח, למרות האגו, הקנאה והטריטוריאליות, לשתף פעולה עם אנשים לא פחות מוכשרים ממנו?  

"נער משום מקום" משוחק טוב, מצולם טוב ומדי פעם סוחט טוב את הדמעות. הוא בוודאי לא נמצא איפה שנמצאים הגאונים, אלא בתוך מסגרת סיפורית מוקפדת ומסודרת. אם היתה טיילור ווד משתחררת, ולו קצת, מצלו הענק של הגיבור שעליו באה לספר, אולי היתה מגיעה למקום המבורך אליו התכוון לנון כשדיבר על השום מקום. 

*#