אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי החתונה מחליפים את המשפחה

תופעה: עם החתונה מוותרים שני בני הזוג על שמות המשפחה הקודמים שלהם ובוחרים בשם חדש. לא רק האידיאולוגיה הפמיניסטית מכתיבה את השינוי

תגובות

מנהג חדש בא למדינה: זוגות ישראלים צעירים ממציאים לעצמם שם משפחה חדש לאחר חתונתם, שם שמתנתק משמות המשפחה ששניהם, ולא רק האשה, הביאו עמם. האם מדובר בפמיניזם מתקדם או אולי בגלגול-שכלול נוסף בכור ההיתוך הישראלי?

אפשר להיזכר בעולים החדשים שכאשר הגיעו לישראל נדרשו, או בחרו מרצון, לשנות את שמם כדי להתאים לסביבה החדשה וליהפך לישראלים. החלפת שם המשפחה היה אקט סמלי של השלת זהות אחת והמרתה באחרת, בדומה למה שנדרש מנשים לעשות לאחר החתונה.

ועל מה חושבים בדור החדש של מחליפי שמות המשפחה?

"היה ברור לשנינו שאנחנו מזדהים עם רעיונות פמיניסטיים ולא נקבל מצב שהשם של הבעל ייהפך לשם של האשה", מספר אסף אל-בר, בעבר בר-נס. "אני זוכר שהתרגזנו כשקופת חולים מכבי הפכו את שם משפחתה של נורית אוטומטית לבר-נס אחרי החתונה. התלבטנו מה לעשות, כי נראה לנו מסורבל שם כפול, מה עוד ששם משפחתה הקודם של אשתי היה פלתיאל. חשבנו מה נעשה עם הילדים. בהרבה מקרים לא רוצים שהילדים יגדלו עם שם כפול ולוקחים את השם של האבא. זה גם משמר את התרבות הפטריארכלית. לבסוף חשבנו שנמציא שם חדש. הרעיון לשם עלה לי באמצע קורס מדיטציה. מבחינת המשמעות מדובר על ‘אל הטבע'. גם נורית אהבה את זה".

בני הזוג הם בעצם דור שני למשני שמות משפחה. "במקור היה שם המשפחה שלי ברנס, שם טריפוליטאי, וכשאמא שלי התחתנה עם אבא שלי היא ביקשה לשנות לבר-נס, כנראה כדי שהשם יישמע ישראלי יותר", אומר אל-בר. ואשר לשם משפחתה של אשתו הוא מסביר: "פלתיאל הוא עברות של דה סאוזה פימנטל - שם משפחה שמקורו בפורטוגל. סבא וסבתא של אשתי הם ניצולי שואה, וכשהגיעו לישראל שינו את שמם לפלתיאל - פליטי אל".

נורית פלתיאל ואסף בר-נס, היום משפחת אל-בר. השם עלה בקורס מדיטציה (תצלום: דודו בכר)

אל-בר אומר כי שינוי שם המשפחה הקשה על משפחתו. "בדיעבד אני מבין שנקשרים לשם המשפחה, יש רצון לשמור על השושלת המשפחתית ושהנכדים ישאו אותו שם משפחה. ההורים מאוד לא אהבו את זה, והדבר יצר משבר. זהו נושא רגיש. היה לי ברור שזה יהיה בעייתי, אבל לא ידעתי עד כמה". הוא סבור כי השינוי הקשה עליו יותר כגבר, מכיוון ש"אצל גברים הכינוי שלך זה שם המשפחה שלך. יש לי חניכים בצבא שכל החיים קראו לי בר-נס וממשיכים לעשות זאת גם עכשיו".

בלי תיקים מהעבר

יעל שקד, בעבר ורשבסקי, אומרת כי היא ובן זוגה, יובל אשרף בעבר, שמחו להחליף את שם המשפחה שלהם כשנישאו. "יובל לא אהב את השם שלו, הוא גר בירושלים ויש לו חזות מזרחית (הוא חצי תימני וחצי עיראקי), וכששוטרים היו עוצרים אותו ברחוב הם תמיד חשדו בו בגלל שם המשפחה שלו; הוא רצה שיהיה לו שם יותר ישראלי. לי לא היה אכפת להיות אשרף, כי לא חשבתי שוורשבסקי הוא שם יפה; היו מקצרים לי את השם לוורשה", היא מספרת.

"הרעיון להמציא שם חדש עלה כשאמרתי שאני אשמח שלא להיות ורשבסקי ויובל אמר שישמח לא להיות אשרף". בעקבות החלפת השם, היא מספרת, שינו גם שני אחיו של בן זוגה את שמות משפחתם לשקד.

גם קובי לומלסקי ודנה ברוך שינו את שם משפחתם כשהתחתנו, ועתה הוא לב, ראשי התיבות של שמותיהם המקוריים. "האמת היא שאני מחוברת לשם המשפחה המקורי ואנשים קראו לי בשמי המלא", מספרת דנה. "הרגשתי שקשה לי להחליף שם והפריע לי שדווקא אני צריכה להחליף את שם המשפחה ולא בעלי. ההחלטה ששנינו עושים את זה הקלה עלי. הרעיון ששנינו ניצור משהו חדש, משפחה חדשה, מצא חן בעיני בעלי. לא רצינו כל מיני שילובים של שמות, כי השם החדש מסמל את מה שזה - תא משפחתי בפני עצמו".

לדבריה "ההחלטה לא נבעה מרוח פמיניסטית סוערת, אלא מכך שהיה נעים לבנות משהו ביחד. כעת יש לנו שם משלנו, בלי התיקים מהעבר שהשמות הקודמים גוררים". היא מוסיפה, שהיא ובעלה אינם היחידים. "אנחנו מכירים לא מעט זוגות שבודקים את הרעיון הזה. מחנכים נשים לעצמאות וקשה לקבל את הרעיון שרק הן צריכות לוותר על השם הקודם ולקבל את שם המשפחה של הבעל. בנוסף לכך, החלפת שם משפחה לא מנותקת מהמציאות שלנו כאן - הרבה אנשים מעברתים את השם והרי בזמנו אנשי ציבור ושליחי מדינה התבקשו להחליף או לעברת את שם המשפחה הגלותי שלהם".

ליאת פדר וניב שטנגל, היום משפחת רגב. השם הוא חלק מהזהות (תצלום: אמיל סלמן)

"לא רציתי שני שמות, חשבתי שזה יהיה מצחיק - פדר-שטנגל", אומרת ליאת רגב, בעבר פדר, הנשואה לניב. "התלבטנו מה לעשות. שם המשפחה זה חלק ממך וכשאת מוותרת עליו את מוותרת על חלק מהזהות שלך, לכן גם לא רציתי לבקש מניב לקחת את שם המשפחה שלי". לפתרון הגיעו בזמן שביקרו חבר משותף. "הוא סיפר שההורים שלו בחרו שם חדש למשפחה חדשה. והמשפט הזה מאוד מצא חן בעינינו. לי היה יותר קל עם הרעיון, כי מלכתחילה חשבתי לקחת את שם המשפחה שלו, אבל גם לניב זה עשה משהו".

ד"ר מיכל רום, מהחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, כתבה דוקטורט על שמות משפחה אצל נשים בישראל לאחר הנישואים וכעת היא גם מעבדת את העבודה לספר. לדבריה, "בהיסטוריה של התנועה הפמיניסטית מדברים על החלפת שם המשפחה של נשים כבר מאמצע המאה ה-19. יש קשר גם להשכלה ולמעמד, וככל שנשים מפתחות סגנון חיים דומה לשל הגברים וגיל הנישואים עולה - יש משמעות מורכבת יותר לשם המשפחה. זה גם עניין של תרבות: בספרד, למשל, רוב הנשים נשארות עם שם המשפחה שלהן. בברזיל, בארגנטינה ובדרום אמריקה בכלל נהוג לשאת את שני שמות המשפחה".

היא מוסיפה כי "הרצון בשינוי מתעורר בעיקר אצל הנשים, ובמקרים של החלפת שם לאחר נישואים מדובר לרוב על הרצון להיפטר משמות גלותיים או בעלי צליל ערבי ולייצר שם משפחה ישראלי יפה וחדש".

לרום עצמה יש שם משפחה מעוברת - הוריה היו שמילוביץ ופרנקוביץ והם שינו את שמם כשהגיעו לישראל. היא נותרה עם שם משפחתה לאחר נישואיה וילדיה נושאים שני שמות משפחה. היא אומרת שנשים עושות חישובים הקשורים במעמד, "איזה שם טוב יותר, מה ייתן לך יותר ומה ייתן לך פחות. לתוך המתמטיקה נכנס פמיניזם אבל לא באופן ישיר, אלא בצורת אמירה של ‘אני עצמאית ואף אחד לא יכתיב לי, ואני כותבת את הסיפור של חיי'".

במחקר שלה מצאה רום כי הגברים שנענים הם אלה שנשאו שם עם מטען הנחשב שלילי. מטען תרבותי של השם, כדבריה, הוא שמכריע את ההחלטה. "פמיניזם במקרה הזה", היא אומרת, "כמו בכל הקשר אחר, מוכפף לכוחות גדולים כמו להיות חלק מהקולקטיב הציוני ולהשתתף בישראל החדשה וה'נקייה'".

כתבות שאולי פספסתם

*#