אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוד ההצלחה המפתיעה של "משפחה מודרנית"

איש לא ציפה שהקומדיה הטובה של השנה בארצות הברית תהיה על הורים לחוצים וילדיהם המעצבנים, אבל "משפחה מודרנית", שתעלה בשבת ביס סטארס קומדי, מחזירה את הכבוד לז'אנר הכי מוכפש

תגובות

"משפחה מודרנית", סיטקום חדש שיעלה במוצאי שבת ביס סטארס קומדי, הוא משב רוח מרענן. זו סדרה מצחיקה, מודעת לעצמה, חריפה ומתוקה, שמחזירה את ההומור למצבים המשפחתיים בלי לחנך או לעקוץ יותר מדי. יש בה מידה נכונה של אירוניה ואהבה לצד כתיבה מושחזת, משחק מעולה, דמויות ייחודיות והרבה מאוד מצבים קומיים.

קשה להחליט איזו דמות היא הטובה ביותר. אבל מוכרחים להתחיל באד אוניל, הרי הוא אל בנדי, הידוע והוותיק שבצוות השחקנים. מי ששיחק במשך שנים את בעלה המוכה של פגי ב"נשואים פלוס", מוכר נעליים ששונא את חייו רק קצת יותר מאשר את כל משפחתו, מגלם כאן את ג'יי, איש עסקים אמיד ומבוגר, שנישא בשנית לאשה יפהפייה, הצעירה ממנו בעשרות שנים. כאשר גבר נאה מחמיא לאשתו גלוריה (סופיה ורגרה) על יחסיה עם אביה (והכוונה לאוניל), ג'יי מבקש להעמיד את העלם על טעותו. אלא שהוא מתקשה להתרומם מהכיסא הנמוך שעליו הוא יושב כדי לאיים עליו. למרות זאת, הוא אינו נלעג. אוניל משחק באיפוק רב, ההומור שלו יבש והוא מעורר סימפטיה. אי אפשר שלא לחבב אותו.

ורגרה, יפה וסקסית, לא עברה אודישן לסדרה כי התפקיד נכתב בשבילה. היא השחקנית הטלוויזיונית המפורסמת באמריקה הלטינית, שמגלמת בקולומביה (ארץ מוצאה בסדרה ובחיים), את הדמות המקבילה למרי אליס יאנג בגרסה הספרדית ל"עקרות בית נואשות".

מאני, בנה בסדרה (ריקו רודריגז), הוא ילד שמנמוך בן 11 עם נשמה של רומנטיקן מהמאה ה-19 וגם אחת הדמויות המשעשעות ביותר בסדרה. גלוריה מספרת שרצתה כל כך בת ולכן כשמאני היה בן שנה היא נהגה לצלם אותו לבוש בשמלה. "אבל לא רציתי לדפוק לו את החיים", היא מסבירה, "אז כשהוא שאל אותי מי זאת הילדה בתמונה אמרתי שזאת אחותו התאומה שמתה". ג'יי נזכר בתגובה שלו לרצון של הילד האבירי ללמוד סיף: "אמרתי ‘בטח, למה לא? ילד חסר קואורדינציה עם כלי נשק קטלני? מה כבר יכול לקרות?'".

בסדרה, שיצרו סטיבן לוויטן ("תהרוג אותי וזהו!") וכריסטופר לויד ("פרייז'ר"), יש גם משפחה של הומואים שאימצו תינוקת מווייטנאם. קמרון (אריק סטונסטריט) ומיצ'ל (ג'סי טיילר פרגוסון) חיים יחד חמש שנים. קמרון, בשונה מבן זוגו, הוא קצת דרמה קווין. כשהוא מציג את התינוקת החדשה למשפחה, הוא עושה זאת לצלילי "זה גלגל החיים" של "מלך האריות". מיצ'ל הוא כנראה הדמות הכי שפויה בסדרה (אולי הכי פחות צבעונית), אבל חד אבחנה ומשעשע. הפרק של יום ההולדת, שבו קמרון מתחפש לליצן אמיץ ומגן על מיצ'ל מבריון, הוא זהב טלוויזיוני.

המשפחה השלישית, משפחת סיטקום קלאסית לכאורה, כוללת את קלייר (ג'ולי בואן, "אד") השתלטנית משהו, ופיל (טי בורל), אבא שמגדיר את עצמו כ"קול" וכהוכחה סותרת לכך רוצה להראות שהוא יודע את כל השירים מ"הייסקול מיוזיקל". אפילו הילדים בסדרה מצחיקים ואינם נדרשים לספק שורות מחץ או הבעות חמודות.

במקום פסקול של צחוקים מוקלטים, סממן הסיטקום של פעם, יש כאן צוות תיעודי בלתי נראה המלווה את שלוש המשפחות. זה המרכיב ההכרחי של קומדיות שנות האלפיים. אלא שלא כמו ב"המשרד" ו"מחלקת גנים ונוף", הסיכוי לראות צוות המתעד משפחות אמריקאיות בעולם של ריאליטי נוסח "סופר נני" ו"חילופי נשים" גדול מאשר במחלקה אפורה בעירייה ובמפעל לנייר, ובשל כך משתלב בנראטיב שלה.

"משפחה מודרנית". אירוניה ואהבה

בסדרת ריאליטי רגילים לראות בני משפחה היושבים על הספה ומדברים למצלמה. ב"משפחה מודרנית" הם אומרים דברים נפוצים פחות: "זוכרים שכשהיינו בתיכון תמיד היה מין קול פנימי שאומר לנו שאנחנו לא מספיק טובים", משתפת קלייר את הקהל הדמיוני בקשיי ההתבגרות שלה. "אצלי זה לא היה בתוך הראש, אלא בקע מזאת שישבה לצדי כל בוקר במכונית כשהסיעה אותי לבית הספר", היא אומרת על אמה.

אם לא די בכך יש גם הופעות אורח נהדרות של שלי לונג, כאשתו הראשונה של ג'יי, אדוארד נורטון כחבר לשעבר של קלייר ובנג'מין בראט כבעלה לשעבר של גלוריה, וכן פרט מהותי, שיתברר כבר בפרק הראשון.

על הספה

ההצלחה של "משפחה מודרנית" מפתיעה גם בגלל הסוגה שלה. סיטקום על משפחה הוא הז'אנר הכי מוכפש בימינו. ספדו לו מכל עבר, הגלו אותו למחוזות האנימציה והוא התקיים שם בגרסה הגרוטסקית שלו. איש לא ציפה שהקומדיה הטובה של השנה בארצות הברית תהיה על הורים לחוצים וילדיהם המעצבנים.

התשובה להצלחה היא בראש וראשונה ה"איך" ולא ה"מה". אבל גם ל"מה" יש מרכיב בהצלחה. המשפחות המתוארות בסדרה הן פחות טלוויזיוניות ויותר תואמות את המשפחה שמחוץ למרקע. משפחה פוסט-מודרנית. הנוסחה המקורית של אב-אם וילדיהם המשותפים נשחקה כל כך, שהניסיונות לברוח ממנה נעשו בסדרות מקום עבודה כמו "רוק 30" או קומדיות רווקים כמו "סיינפלד".

רבים מציינים את "משפחה בהפרעה", שירדה אחרי זמן קצר ב-2006 כניסיון האחרון המשמעותי, עד עכשיו, להביא למסך משפחה מצחיקה שרחוקה מלהיות מושלמת. אבל שלא כמו בסדרה ההיא עם ג'ייסון בייטמן, כאן המשפחה מתפקדת, חמה ותומכת. לאור ההצלחה כבר נשאלת השאלה אם צפוי קאמבק לזירת המשפחה והספה.

*#