אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרס ישראל לספרות יוענק לחנוך ברטוב

"אני שמח שסוף סוף הכירו בעבודת חיי", אמר אתמול הסופר, בן דור מלחמת העצמאות שהיה גם חבר קיבוץ, עיתונאי ונספח התרבות בלונדון

תגובות

חנוך ברטוב הוא הזוכה בפרס ישראל בתחום הספרות ליוצרים לשנת תש"ע. כך הודיע אתמול שר החינוך, גדעון סער.

בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הוועדה כי חנוך ברטוב הוא מבכירי הסופרים הישראלים, המייצג את המיטב שבספרות הדור שבתוכו צמח, הוא דור המאבק לעצמאות. במהלך שישה עשורים של כתיבה יצר שפע של סיפורים, רומנים, מחזות, ביוגרפיה ומסות. בכל סוגי כתיבתו ליווה את התהליכים המרכזיים שעברו על הארץ ויושביה במאה ה-20, תוך מתן דגש למעשה הציוני. יו"ר ועדת הפרס היה פרופ' יהודה פרידלנדר. חברי הוועדה היו הפרופ' דן לאור והפרופ' ניצה בן דב.

"ברטוב הוא מחברן של יצירות מופת מגוונות ושונות זו מזו, כמו 'שש כנפים לאחד', 'של מי אתה ילד', 'הבדאי' ו'מתום עד תום', שכל אחת מהן מאירה צומת משמעותי בתולדות החברה הישראלית", נכתב בנימוקי הבחירה בו. "בספרו 'דדו' כתב ברטוב את סיפורה של מלחמת יום הכיפורים. בכתיבתו גילה רגישות מיוחדת לסבכי הזהות היהודית-ישראלית וניסח לגביה עמדה מקורית שהיא ייחודית לו".

"הפרס הזה הוא הוכחה מדעית שיש חיים אחרי המוות", אמר אתמול ברטוב ל"הארץ". "אילו קיבלתי את הפרס בשעה שצריך הייתי לקבל אותו, לפני כ-40 שנה, אז הייתי מרגיש שהפרס הוא כמו מנוע של חללית. בגילי אני שמח, אבל זה כבר קצת מאוחר. אני שמח שסוף סוף הכירו בעבודת חיי. את הסיפור הראשון שלי פרסמתי ב-1945, כשהייתי בן 19, חייל בצבא הבריטי באירופה. זה חיים שלמים, אבל אני מברך על היש".

חנוך ברטוב (הלפגוט) נולד בפתח תקווה ב-13 באוגוסט 1926 להורים שעלו ארצה מפולין. בילדותו קיבל חינוך דתי, ולאחר מכן למד בגימנסיה "אחד העם" בעירו. ב-1941 יצא לעזור בפרנסת משפחתו ועבד בין היתר כלוטש יהלומים ורתך. בשנת 1943, בהיותו בן 17, התגייס לצבא הבריטי ושירת שלוש שנים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, תחילה בארץ ישראל ולאחר מכן באיטליה ובארצות השפלה.

סיפורו הראשון, "צל העבר", פורסם בשבועון "הגלגל" בנובמבר 1945, עוד בהיותו חייל בצבא הבריטי. בסוף 1946, לאחר שחרורו, התקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד בה היסטוריה, סוציולוגיה ודמוגרפיה של עם ישראל. במלחמת העצמאות לחם בירושלים ובסביבותיה. עם סיום לימודיו, ב-1951, עבר לקיבוץ עין החורש ועבד בפלחה ולאחר מכן בהוראה. באותה תקופה פורסמו ספריו הראשונים. כעבור ארבע שנים עבר לתל אביב, שבה הוא מתגורר עד היום.

משנת 1956 עד 1970 היה חבר מערכת העיתון "למרחב" שבו פרסם את הטור האישי "לרוח היום". במהלך חלק מתקופה זו היה ברטוב שליח העיתון לארצות הברית ובהמשך כיהן כנספח לענייני תרבות בשגרירות ישראל בלונדון. מ-1970 ועד יציאתו לגמלאות היה חבר מערכת העיתון "מעריב". ב-1981 פרש לגמלאות ומאז הוא מתמסר לעבודתו הספרותית.

ספריו זיכו אותו בפרס אוסישקין, פרס שלונסקי, פרס יצחק שדה להיסטוריה צבאית, פרס ביאליק לספרות יפה, פרס עגנון לספרות, פרס היצירה מטעם ראש הממשלה, פרס בוכמן מטעם יד ושם, פרס נשיא המדינה לספרות, פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם וכן אזרחות כבוד של העיר פתח תקווה. כמו כן כיהן כנשיא הסניף הישראלי של איגוד הסופרים הבינלאומי PEN. יצירותיו תורגמו לאנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית ויוונית.

כתבות שאולי פספסתם

*#