אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלוקי אבן בדמותה של רות צרפתי

בראיון האחרון עמה, לפני כעשרה חודשים, הצרה רות צרפתי על שאינה יכולה עוד ליצור. לפני כשבוע הלכה לעולמה, בת 82

תגובות

דקות ארוכות השתהיתי מעבר לדלת עד שנקשתי עליה. בתה של הציירת רות צרפתי, חגית שטרנשוס, אמרה-הזהירה בטלפון שאמה לא במיטבה בימים אלה. אולי לא אוכל לראיין אותה. "תלוי ביום", אמרה, ולא פירשה.

אבל השמים היו בהירים, ורות צרפתי עמדה בדלת. שיערה אדום, ומאחוריה כל אוצרות הבית, ביתה, קראו, הזמינו להיכנס. "אנשים תמיד חשבו שהבית הוא מוזיאון", חייכה צרפתי חיוך רפה, כשמבטי ניסה להקיף את העושר העצום של הפסלים והציורים על הקירות ועל הרצפה. היא הבינה את הקסם שהילך הבית.

אז פילסה לעצמה דרך, אני מאחוריה, בין הפסלים, מתעכבת ליד עבודות שאהבה במיוחד. ליטפה בלי משים את עצמות הלחיים של פסלה של אידה צורית מגד, חברתה. אחר כך העבירה את ידה על הצוואר הארוך של רנה שיינפלד. "ראית איזו עבודה", אמרה בהתפעלות כאילו שתינו נוכחות בתערוכה. "עכשיו אני כבר לא יכולה לעשות כלום". ייאוש נשמע בקולה כשהרימה את ידיה, בחנה אותם ושמטה חזרה, בלי לומר מלה. זה היה בחודש מאי 2009.

                           "דודי שמחה"

"אני חושבת שהיא התרגלה למתת האל הזאת של המבע הספונטני הבלתי אמצעי של היצירה, וכשהיא נתקלה בקושי ליצור, היא פשוט הפסיקה", אמרה שטרנשוס מאוחר יותר כשליוותה אותי החוצה. שטרנשוס, בתם היחידה של רות צרפתי והפסל משה שטרנשוס, נכחה בראיון גם בתור עדה מקרוב לחייהם המרתקים של זוג האמנים, שהיו חברים בקבוצת "אופקים חדשים".

רות צרפתי, 2009 (תצלום: צור קוצר)

את עצמה כמעט לא ציירה צרפתי בספרים לילדים, אבל עשרות חלוקי אבן שפוזרו בחדר נשאו את תוויה שלה. בסטודיו של אמה פתחה שטרנשוס מגירה אחר מגירה והראתה אוצר בלום של ציורים. חלק גדול מהאיורים שלה לספרי הילדים נתרמו לאוסף של מוזיאון ישראל. אבל בבית נשארו די והותר מהם. "היא ציירה בלי סקיצה, בהינף אחד", אמרה שטרנשוס כשעלינו לאזור השינה של צרפתי שהיה באגף נפרד במעלה המדרגות של הבית. החדר והמבואה שלו העלו בדמיון חדרים במקדש. חדר השינה צבעוני, עמוס תכשיטים שיצרה, ציורים וחפצים שונים שאספה. נוגעות ללב במיוחד היו הפלטות עם הצבעים שעמדו כאילו כל רגע מישהו יבוא ויטבול מכחול ויתחיל לצייר.

כתבות שאולי פספסתם

*#