אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לגלות את ג'וני קאש מחדש

בסדרת האלבומים "אמריקן", שתגיע החודש לסיומה, הצליח המפיק ריק רובין לחלץ את ג'וני קאש ממחוזות הנוסטלגיה ולהכיר אותו לדור חדש של מאזינים

תגובות

לא מעט חובבי מוסיקה מוכנים להמר כבר עתה שפברואר יהיה החודש הכי מרגש של 2010, אף שהשנה רק החלה. מי שרק המחשבה על אלבום חדש של ג'וני קאש מחסירה פעימה בלבו נמצא במצב מתקדם של חנק. חודשים של שמועות הסתיימו בהכרזה הרשמית של חברות התקליטים לוסט הייוואי ואמריקן: "Ain't No Grave", האלבום השישי והאחרון בסדרת "אמריקן" של ג'וני קאש, ייצא ב-26 בחודש.

זה היה אמור להיות יום הולדתו ה-78 של הזמר האמריקאי. קאש מת לפני שבע שנים וככל הידוע, "אמריקן VI" מכיל את השירים האחרונים שהקליט. אבל זה רק קצה הקרחון של הציפייה לאלבום, כי לא מדובר בעוד אלבום אחרון בהחלט של שם גדול במוסיקה האמריקאית, אלא באלבום של דמות חשובה ומסקרנת שדווקא לקראת מותה זכתה לעדנה יצירתית מפתיעה ומפעימה.

בתחילת העשור האחרון לחייו קאש לא היה חתום באף חברת תקליטים. כרבים מבני דורו, גם מעמדו נשחק עם השנים וביצר אותו בעמדת ה"אגדה החיה". לוח השנה שלו נותר מנוקד בטקסי פרסים שבהם יקבל עוד פסלון הוקרה עבור פועלו בעבר הרחוק, תוך התעלמות אלגנטית מפרי עמלו העכשווי. קאש היה יכול להזדקן בביתו שבהנדרסון, טנסי, אבל למפיק המוסיקלי ריק רובין היו תוכניות אחרות בשבילו.

ב-1994 קאש כבר שוחרר מהחוזה שלו עם מרקורי רקורדס, החברה שבה היה חתום אחרי תקופה ארוכה בקולומביה. רובין מצדו קבר את החצי הראשון של הקריירה שלו, חברת התקליטים פורצת הדרך דף ג'אם, והתחיל את פרק שני תחת השם אמריקן רקורדינגז. הפרויקט הראשון של חברת התקליטים החדשה היה לנער את ג'וני קאש, ולנער אותו כמו שצריך.

לא אלבום שירי חג

מאמצע שנות ה-50, קאש, "האיש בשחור", זכה למעמד מכובד בסצינת הקאנטרי של נאשוויל שבטנסי. הוא היה האמן הראשון בחברת התקליטים סאן (שהקליטה גם את אלביס פרסלי וג'רי לי לואיס), שהוציא אלבום באורך מלא. הלהיט הראשון שלו, שהגיע לראש מצעד הקאנטרי של ה"בילבורד", היה "I Walk the Line" מ-1956. אחריו הגיעה שרשרת להיטים ארוכה, בהם "Ring of Fire", זוכה הגראמי "ג'קסון", "A Boy Named Sue" למלים מאת של סילברסטיין, ועוד.

שניים מהאלבומים הנפלאים ביותר שלו הם שיתופי פעולה: האחד עם בוב דילן (הם הכירו כששניהם גרו בקרבת וודסטוק בניו יורק), והשני מתעד ג'אם סשן לא מתוכנן עם רוי אורביסון, קארל פרקינס, ג'רי לי לואיס ואלביס, שזכה לכינוי "קוורטט מיליון הדולר".

ג'וני קאש בתצלום משנת 2003, כשנה לפני מותו

דמותו של קאש היתה ונותרה חידה, לא מעט בזכותו. הוא פיתח במיומנות תדמית של אדם מחוץ לחוק, תמיד לבוש שחורים, חברם הטוב של אסירים (הוא הופיע בבתי כלא פעמים רבות והקליט בהופעות שם שניים מאלבומיו המצליחים: "ג'וני קאש בסנט קוונטין" ו"ג'וני קאש בכלא פולסום"). הוא שר על רצח בגוף ראשון אבל למעשה מעולם לא בילה בכלא יותר מלילה אחד ברצף.

כשרובין הגיע לקאש, הוא כבר היה אחד מהמפיקים החשובים ביותר במוסיקה הפופולרית, אם לא החשוב בהם. הוא הקים את דף ג'אם, חברת התקליטים ששינתה את המוסיקה האמריקאית והכניסה אל הזרם המרכזי את ההיפ-הופ והראפ. הוא גם שידך בין קהילת ההיפ-הופ של ניו יורק למיינסטרים הלבן, בין היתר בהפקת אלבומיהם של ה"ביסטי בויז" והסינגל "Walk This Way", שיתוף הפעולה בין "אירוסמית" ו"ראן די-אם-סי" שיזם ב-1986.

רובין, בן יחיד להורים יהודים מלונג איילנד, לא הגביל את עצמו להיפ-הופ. הוא השאיר את דף ג'אם לשותפו ראסל סימונס, עבר ללוס אנג'לס והקים את דף אמריקן, החברה שבאמצעותה הפיק אלבומים ל"מטאליקה", "רד הוט צ'ילי פפרז", "סלייר", "דנציג" ו"ג'יזוס אנד מרי צ'יין" והמשיך לעבוד עם "פאבליק אנמי", אל-אל קול ג'יי, ו"ראן די-אם-סי". כשהגיע למסקנה שהמלה "דף" נהפכה מסלנג אותנטי לעוד פיון במשחק הפרסום התאגידי, הוא קבר אותה בטקס רשמי, ועל חורבותיה הקים את אמריקן רקורדינגס.

ב-2007 הוא מונה למנכ"ל משותף של סוני קולומביה, אחת המשרות הבכירות בתעשיית המוסיקה האמריקאית. באותה שנה גם זכה בפרס הגראמי למפיק, בזכות עבודתו עם ה"דיקסי צ'יקס", ג'סטין טימברלייק, "רד הוט צ'ילי פפרז", "יו-2", "גרין דיי" וקאש, שעליו אמר רובין ל"ניו יורק טיימס": "ידעתי עד כמה הוא חשוב, אבל אנשים מתחת לגיל 40 שלא חיו בדרום (ארצות הברית) לא ידעו הרבה על קאש".

אבל רובין ידע שעצם הרעיון של אלבום קאברים לאמן מזדקן עלול להעביר צמרמורת בקרב מעריציו: לא אחת מדובר בסימן לשקיעה יצירתית או בניסיון חנפני להתחבב. כדי להחיות את הקריירה של קאש, רובין נמנע לחלוטין מנוסטלגיה. באלבום הראשון בסדרה הוא הקליט את קאש בסלון ביתו, מלווה בגיטרה בלבד. באלבומים הבאים נוספו מוסיקאים כמו טום פטי, פיונה אפל, ניק קייב, בסיסט ה"רד הוט צ'ילי פפרז" ויל אולדהם פלי ועוד, אבל העיקרון המנחה של ההפקה המוסיקלית נשמר, והציג את קולו של קאש המבוגר בכל עושרו ופגמיו. רובין השכיל לבחור בעבור קאש, מלבד השירים שכתב בעצמו, יצירות מפתיעות כמו "פרסונל ג'יזס" של "דפש מוד", "Hurt" של "ניין אינצ' ניילז", ושירים של בק, ניק קייב, בוני "פרינס" בילי, "סאונדגרדן", "דנציג", ליאונרד כהן ו"יו-2".

מפיק הסדרה ריק רובין

זהו לא עוד אלבום שירי חג מולד או מזמורים דתיים; קאש נגע בסדרת "אמריקן" בדור חדש של מאזינים דרך טיפול במוסיקאים האהובים עליהם. השירים, שבהם הפיח קאש חיים חדשים, הפכו מלהיטי פופ ורוק מעולים לנכסי צאן ברזל של אמריקנה. היכולת של קאש להגיש אותם כאילו היו שלו ממחישה יותר מכל את המעגל שנסגר; המוסיקאים שאת שיריהם ביצע גדלו עליו, וכעת הוא קיבל מהם משהו בחזרה. קאש המזדקן סבל בשנותיו האחרונות מפגיעה נוירולוגית וכבר לא היה מסוגל לשיר באותו קול בס-בריטון חם שאפיין אותו. אולם זה לא מונע מההגשה שלו לעבור מהרמקולים היישר ללבו של המאזין.

יחסים אינטימיים

על העטיפה של "Ain't No Grave" מופיע פורטרט של קאש כילד שבור שיניים וחייכני, עם אותו ניצוץ שובב בעיניו שייהפך לסימן ההיכר שלו גם כמבוגר. על פי ההודעה של חברת התקליטים, האלבום אמור להיות בעל גוון אבלותי ורוחני, והשירים אמורים להרכיב יחד תמונה של המסתוריות והאתגרים בחיים, השאיפה לגאולה, חשיבותה של חברות, החלום על שלווה, כוחה של האמונה, והיופי והקושי שבחיי היום-יום. קאש מבצע בו גרסאות גיסוי לשריל קרואו, כריס קריסטופרסון, בוב נולאן, טום פקסטון ועוד. האלבום גם כולל את "I Corinthians: 15:55", שכתב בשלוש השנים האחרונות לחייו.

האלבום הוקלט באולפן הביתי של רובין בלוס אנג'לס ובהנדרסון טנסי, שבה חי קאש עם אשתו, ג'ון קרטר קאש, שלה נישא ב-1968. קרטר מתה במאי 2003, ארבעה חודשים לפני בעלה. רובין סיפר שדיבר עם קאש שעות ספורות לאחר מותה של אשתו, שאותה הכיר בסיבוב הופעות משותף ב-1956. קאש נשמע לו שבור. "באותה תקופה ג'וני אמר שההקלטות היו הסיבה העיקרית שבגללה חי", אמר רובין. "אני חושב שהן החזיקו אותו בחיים". כשקאש פגש את רובין לראשונה, הוא העיר על מראהו - רגליים יחפות, מכנסי חאקי וחולצת טי לבנה ענקית, שעוטפים כרס בודהה מתחת לזקן אימתני שמזכיר יותר מכל אופנוען מכנופיית מלאכי הגהינום. לדבריו, הוא נראה כמו נווד, בבגדים שהיו מעוררים גאווה בשיכור.

אבל מעבר לרושם הראשוני, מערכת היחסים בין השניים חרגה בהרבה מאינטימיות הרגילה הנרקמת בין מוסיקאי ומפיק. רובין השתמש בקשריו כדי למצוא לקאש רופא קינסיולוג (קינסיולוגיה - תורת ריפוי נפשי וגופני), שלדברי קאש, האריך את חייו. בחודשים האחרונים לחייו, קאש ורובין התפללו יחד מדי יום, על אף שרובין, שנולד כיהודי, הצהיר על עצמו שהוא "חסר דת". גם אחרי מותו של קאש, סיפר רובין ל"ואשינגטון פוסט", הוא המשיך לשמוע את קולות התפילה שלו כשעצם את עיניו.

סדרת "אמריקן", שתבוא החודש לסיומה, עשתה יותר מלתעד את העשור האחרון בחייו של קאש. רובין הצליח להציג תמונה חיה של יצירתו: המשכה של מסורת ארוכת שנים של בלוז דרומי, שמתייחסת כמעט לכל פזמון עממי שחיברו מוכי הגורל של שתי מלחמות העולם ומלחמת אזרחים אחת; ויכולת לחבור למוסיקה עכשווית ולהעניק לה את העומק ההיסטורי והרגשי, שרק קאש מסוגל אליו.

*#