אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המעצב שאוהב את אנה וינטור

המעצב הישראלי אלבר אלבז סבור שישירותה, קשיחותה וסגנונה הבוטה של מי שסייעה לו להיות לאחד המעצבים החשובים בעולם דווקא הופכים את העבודה עמה לנעימה יותר

תגובות

"גיליון ספטמבר" | פרויקט מיוחד:עד כמה דומה אנה וינטור למריל סטריפ ב"השטן לובשת פראדה"ווג הציב את ארצות הברית על מפת האופנה העיליתאנה וינטור, קווים לדמותהשבוע שידורי אופנה בערוץ יס דוקואלבר אלבז, המעצב שאוהב את אנה וינטוראת הביוגרפיה שלה, אנה וינטור לא ערכהכל עורכות ווגגרייס קודינגטון, הרוח האמיתית של "ווג"מיהם האנשים שעושים את "ווג"?מיכאלה ברקו כיכבה על השער הראשון בעריכת אנה וינטורהשינויים שעברו על עיתונות הנשים?

המפגש הראשון של אלבר אלבז, המעצב הישראלי העומד בראש בית האופנה הצרפתי לאנוון מאז 2001, עם אנה וינטור התקיים לפני כ-20 שנה בבית האופנה של ג'פרי בין בניו יורק. אלבז, ששימש אז כאסיסטנט של בין, זוכר את ביקוריה התכופים של וינטור בסטודיו של המעצב האמריקאי הנודע, הן לצורך סקירתן של הקולקציות העונתיות והן למדידות (בין נמנה עם המעצבים המועדפים עליה). "אתה רואה? 20 שנה לאחר מכן היא לובשת את הבגדים שלי", הוא אומר בראיון טלפוני מביתו בפאריס בישירות האופיינית לו. גם אם בקולו ניכרים סיפוק ושביעות רצון, הוא לעולם אינו יהיר. הוא מתכוון למעיל הפרווה המנומר והשמלה הזהובה שלבשה וינטור בערב הגאלה שנערך למען amfAR (אחד מהארגונים הגדולים בעולם למלחמה באיידס) בניו יורק בתחילת החודש.

"כבר אז היא היתה אנה וינטור", הוא אומר. "היא היתה כריזמטית מאוד מהרגע הראשון שקיבלה את המגזין לידיה". לפני הפגישה אתה ידע שהיא קשוחה, אולם לדבריו הוא לא נרתע מאנשים שנחשבים לקשים או בעייתיים מבחינה מקצועית. "למעשה, אני חושש יותר מאלה שנחמדים בעבודה. אני מעדיף לעבוד עם אנשים קשים, שיודעים מה הם רוצים לעשות ולאן הם רוצים ללכת. בעבודה עם אנה הדרישות שלה ברורות, וזה מקל על ההתנהלות מולה".

מאז נפגשו השניים בהזדמנויות שונות - באירועים חברתיים-מקצועיים או בביקוריה של וינטור בסטודיו שלו בפאריס - ואלבז מעיד כי הוא מעריך אותה ומחובר אליה. "האישיות שלה שונה מהתדמית הקרה שלה. במפגשים היא התגלתה כהרבה יותר פגיעה משאנשים נוטים לחשוב. היא אשה חכמה". את הסרט "גיליון ספטמבר" אהב. "ולא רק כי נהניתי לצפות בו, אלא כי למדתי ממנו כיצד הדברים מתנהלים מאחורי הקלעים, הייתי עד לתהליך קבלת ההחלטות. היה מעניין לראות את המעגל שנסגר: כיצד בתחילת תהליך העבודה על הגיליון היא רוצה לעשות כתבה מצולמת עם סיינה מילר שתפתח את הגיליון, ובסופו של דבר בוחרת במה שהיא מאמינה שטוב ונכון לקהל קוראי המגזין ולא ברצון האישי שלה. מגיע לה המון קרדיט על היכולת הזאת".

אנה וינטור ואלבר אלבז בפאריס, 2006. עדיין לובשת את הבגדים שלו (תצלום: אימג' בנק / Getty Images)

אלבז גם זוקף לזכותה של וינטור את הכנות שהיא מעודדת בסביבתה. בסרט זה בולט בעיקר אצל גרייס קודינגטון, המנהלת הקריאטיבית הוותיקה של המגזין ויד ימינה של וינטור, שאומרת לא פעם דברים שמנוגדים לעמדתה של וינטור ולעתים אף מציירים אותה באור לא מחמיא. "הרבה אנשים הרגישו שגרייס היא הגיבורה הטראגית של הסרט, אבל בסופו של דבר היה מעניין לראות את היחסים ביניהן. גם אם זה לא נראה כך בהתחלה, יש ביניהן חברות מתמשכת. כשרואים את הסרט מבינים שגרייס אומרת הרבה דברים, משום שאנה מאפשרת לה לומר את מה שהיא חושבת. זו רק דוגמה לאופן שבו היא מאפשרת לאנשים שסביבה לומר מה הם חושבים באמת. העובדה שבמערכת המגזין נמצאים עדיין אנשים שהחלו לעבוד אתה לפני 20 שנה רק מעידה על ניהול נכון שלה".

באחת הסצינות בתחילת הסרט מגיעה וינטור לביקור בסטודיו של בית איב סאן לורן בפאריס. במפגש שלה עם המנהל הקריאיטיבי של הבית, סטפאנו פילאטי, היא אינה מהססת לבקר בגילוי לב את הקולקציה שהוא מציג בפניה. פילאטי המתוח מנוכחותה מתקשה להצניע את חוסר הנוחות שהוא חש. "היא מציגה את הדברים כמו שהם", אומר אלבז, "היא ישירה. אם היא אוהבת משהו אין לה בעיה לומר זאת, ולהיפך. בחודש שעבר הצגתי קדם קולקציה (טעימה מהאוסף שעיצב לעונת סתיו-חורף 2011, שיוצג במלואו בפאריס בעוד שבוע) בניו יורק, והיא מיד ביקשה ללבוש את הבגדים שנשאו חן בעיניה. ההתנהלות שלה מקצועית וישירה וזה נפלא בעיני. במיוחד על רקע כל הזיוף והצביעות בעולם האופנה, כשמישהו אומר את האמת זה נדיר".

*#