אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אחד העם 1": מיהו אילן פלד המסתורי שמגלם את מירי פסקל

אחרי היעדרות ארוכה, חוזרים דיירי "אחד העם 1" למסך בגלגול חדש. בזכות מי נהפכה הקומדיה הסהרורית לתוכנית פולחן? אילן פלד, אחד השחקנים המוכשרים והמסתוריים בתעשיית הטלוויזיה, שמגלם בסדרה את הדמות הראשית של פקחית התנועה מירי פסקל, יודע את התשובה

תגובות

מירי פסקל לא עונה לטלפון. אין לה אימייל, וחבריה מספרים שנסעה לחו"ל לתקופה לא ידועה. ביום שני הבא בערב, כאשר כל מעריציה יישבו מול הטלוויזיה ואחר כך ירוצו לצ'אטים באינטרנט, מירי לא תהיה שם. מירי גם לא תצלצל.

אילן פלד, האיש שמאחורי פקחית החניה חובבת הקצח מירי פסקל, הוא כנראה אחת החידות הגדולות ואחת הדמויות החריגות בעולם הטלוויזיה והבידור הישראלי. האיש שרבים מגדירים כחבר יקר, ורבים עוד יותר מצטטים את הרפליקות שלו מהסדרה "אחד העם 1", אפילו שש שנים אחרי שירדה מן המסך, נותר חידה בחייו הפרטיים.

פלד, סרבן ראיונות נחרץ, הוא כנראה היחיד שבחוזה ההעסקה שלו עם זכיינית ערוץ 2 רשת, ששידרה את הסדרה ותשדר מיום שני את סדרת ההמשך, "אחד העם 101", אינו מחויב לשתף פעולה עם יחסי הציבור. חבריו לסדרה וגם חברים אחרים הוזהרו מראש שלא לשתף פעולה עם עיתונאים. ממילא, אומרים כמה מהם, הוא אינו נוטה לחלוק עמם פרטים על חייו האישיים, על הרקע המשפחתי שלו או על ילדותו.

הסדרה "אחד העם 1" היתה תוכנית הומור שתיארה את חייהם של כמה שכנים אי שם במרכז הארץ. בסדרה החדשה "אחד העם 101" מת ראובן פסקל, בעלה של מירי, והיא עוברת לגור בבניין מפואר ופוגשת בין השאר דמויות חדשות.

אף שפלד מגלם דמות מרכזית בשתי הסדרות, הוא מעולם לא התראיין וממעט להיחשף. עמיתים למקצוע, מורים ואנשי תיאטרון אומרים כי היה יכול לכבוש מקום בולט בתעשיית הבידור והבמה, אבל כשם שהוא חריג בשמירה על פרטיותו, כך הוא נוהג גם בקידום הקריירה שלו: הוא מגיח מפעם לפעם דווקא בשולי תעשיית הבידור ובשאר הזמן מעדיף להתפרנס מעיסוקים אחרים, שונים בתכלית.

לא מתמסד

פלד, בן 41, נולד בחדרה בשם אילן חדד, הצעיר מבין שלושה אחים. אחיו הבכור מת לפני כמה חודשים, בעיצומם של צילומי הסדרה "אחד העם 101". אח נוסף, רונן פלד-חדד, הוא במאי וכנראה האדם הקרוב אליו ביותר עוד מילדות. אשתו של רונן, נירית, הפיקה את הסדרה. רונן סירב לדבר עליו. בבית הספר התיכון המקצועי עמל בשכונת ברנדס בחדרה למד אילן שנה מתחתיו. שניהם למדו במגמת חשמל ואחר הצהריים התמסרו ללימודי תיאטרון בבית הספר בוסתן שבנתניה. בשני המקומות הם התבלטו בכישוריהם האמנותיים והחברתיים.

אילן פלד בתפקיד מירי פסקל מתוך "אחד העם 101". בשנים האחרונות הוא מגלם דמויות של נשים וולגריות ואקסצנטריות (תצלום: ינאי יחיאל)

"אני זוכר אותו היטב מבית הספר", אומר אבי תורם, כיום סגן מנהל בית הספר עמל, שנהפך בינתיים לבית ספר למדעים ואמנויות, ואז המורה למתימטיקה ורכז להקות המחול. "אילן ורונן הצטרפו ללהקת המחול של בית הספר, עשינו מדי פעם מופעים והוא היה הכוכב. אחד המופעים היה גרסה מקומית ל'סיפור הפרברים', קראנו לזה ‘סיפור אהבה מקומי'. אילן שיחק את הדמות הראשית, הצלע הגברית ברומן. חוץ מזה הוא היה תלמיד נחמד ונעים".

לדברי תורם, אחרי סיום הלימודים הם החליפו את שם משפחתם לפלד. באותה תקופה בערך גם מת אבי המשפחה. מגיל 13 ועד השירות בצה"ל, כמעט בכל יום, נסע אילן אחרי הלימודים עם אחיו רונן באוטובוס לנתניה, לבית הספר בוסתן. המקום, בעל אופי משפחתי, מנקז אליו בני נוער מאזור השרון ששואפים להיות שחקנים. האופן שבו מתארים אותו מורים ותלמידים שהיו אתו בבוסתן חוזר על עצמו שוב ושוב גם בתחנות חייו האחרות: בעל אישיות כובשת, שחקן מחונן, אינטליגנטי ונמנע בקנאות מלספק פרטים על חייו.

"יש אנשים שהדיסקרטיות הזאת מאפיינת אותם", אומר זאביק מרין, מייסד ומנהל בוסתן שגם לימד את פלד, "כולם רוצים שיראו אותם על המסך, אבל יש כאלה שאף שיחסי הציבור משרתים אותם, מעדיפים לשמור על פרטיות. אילן בא ממשפחה מקסימה. לקנא בהם. היתה סגידה לאמא ולבית ולארוחה. הם היו מאוד מלוכדים ואחד בשביל השני. אנשים עם הרבה יוזמה. הוא ואחיו היו שותפים לכמה הפקות מרכזיות ולעבודות שהעלנו בפסטיבל עכו. הוא היה תמיד מצחיק, אבל מאוד רציני בהשקעה שלו. ביטניק, היפי, לא ממסדי, ילד מרדן עם שיער ארוך, בגדים שאנטי, כמו שהיה מתנהג ככה ראה את החיים. בכל פעם הוא מפתיע עם משהו, הוא אחד שלא יתמסד אף פעם".

מתוך "אחד העם 1". שכנים, שכנים (תצלום: יוני המנחם)

ד"ר ענת לוסקי, שלמדה בבית הספר באותה תקופה, זוכרת גם היא את האחים כבלתי ניתנים להפרדה: "כולנו, כל החוג, היינו חברים, אבל אני לא חושבת שיש מישהו מבינינו שגלש עם אילן לחברות של אחרי הצהריים. אילן ורונן תמיד היו ביחד, באותה קבוצה וצמודים זה לזה. עם השנים יצא לי לראות אותו כמה פעמים בטלוויזיה. ממה שאני רואה, הוא בדיוק אותו דבר. סוג הדמויות שהוא היה בונה היו תמיד מוקצנות. אני לא מסתכלת עליו וחושבת לעצמי כמה הוא השתנה, כי הוא נשאר בדיוק אותו דבר".

באתר של פסטיבל שירי הילדים מ-2008, שבו הופיע פלד בתפקיד המורה המרשעת לימונה, נכתב בקורות חייו כי הוא שחקן "ישראלי-בריטי", וכי למד בבית הספר לאמנויות הבמה ראדה בלונדון. איש מהמרואיינים לכתבה זו לא יכול היה לאשר או לתקן את הפרט הזה, כמו את הפרט הנוסף המופיע באותו אתר, שלפיו פלד השתתף בין 1997 ל-2000 בקברטים בברלין, ויימאר ודכאו. ייתכן שהביוגרפיה הזאת היא עוד אחת מהבדיחות של פלד, או דרך נוספת לפזר ערפל על קורות חייו האמיתיים.

פלד (משמאל) בתפקיד פקיד נאצי בכיר בהצגה "גנרל של השטן" בבית צבי באמצע שנות ה-90 (תצלום: בית צבי)

מה שידוע בוודאות הוא שב-1994, באמצע שנות ה-20 שלו, למד פלד בבית הספר למשחק בית צבי ברמת גן. רבים מבני מחזורו נהפכו לשחקנים מוכרים, וביניהם מיה דגן, עדי אשכנזי, עודד ליאופולד, דני גבע, עירית קפלן וענת מגן שבו (שגילמה בין השאר את אילנית הקוסמטיקאית ב"אחד העם 1"). חלקם, כמו דגן ומגן שבו, נותרו בקשר קרוב עם פלד, אבל לא הסכימו לדבר עליו בכתבה. חלקם משום שהבטיחו לו לא לעשות זאת וחלקם בשל הוראה מפורשת שקיבלו מאנשי יחסי הציבור של רשת.

גם השחקנית מרינה שויף, שהיתה חברה קרובה שלו בתקופת הלימודים בבית צבי אבל לא היתה אתו בקשר בעשור האחרון, יודעת שהוא מעדיף שלא תדבר עליו בעיתון. "היינו פעם חברים טובים", הסכימה לומר, "יש בינינו אהבה גדולה אבל לא יוצא לנו להתראות. הוא אמר לי פעם תודה על כך שלא הזכרתי אותו בכתבה מסוימת, זה באמת חשוב לו".

"לאילן אין אלוהים", מסבירה קפלן, "אין לו חרדה מסמכויות או מאנשים והוא תמיד היה אומר ועושה את אשר על לבו. הישירות הבלתי אמצעית שלו עם החן הרב שלו, זה השילוב שמגדיר אותו. הוא לא סופר אף אחד. חי רק על פי החוקים שלו ומאוד נאמן לעצמו. נכון שהוא חידה ונכון שהוא מופנם בדרכו ושומר על הפרטיות שלו בחרדת קודש, אבל זה באמת כי זה לא מעניין אותו. הוא אדם מלא בתוכן".

בוגר ומעוצב

בניגוד לדמויות שהוא מגלם בשנים האחרונות, דמויות נשים קומיות, וולגריות ואקסצנטריות, בתקופת לימודיו בבית צבי הצטיין פלד לא רק כקומיקאי. הבמאי עידו ריקלין, שלימד אותו וביים שתי הצגות שהשתתף בהן, בחר בו לתפקיד ד"ר שמידט-לאוזיץ, פקיד נאצי בכיר, בהצגה "גנרל של השטן", מכיוון שרצה לתת לו את ההזדמנות לעבוד על תפקיד דרמטי. "הוא שיחק ביורוקרט אכזרי וקר והוא היה נהדר", מספר ריקלין, "אילן הוא שחקן דרמטי מאוד טוב. הוא סיפר לי שבכל ערב לפני ההצגה הוא עושה מאחורי הקלעים את המונולוג של ליידי מקבת, ‘בואו, רוחות, אתן הממונות על מחשבות תמותה, עשו ממני לא-אשה עכשיו, מלאו אותי מכתר ועד בוהן, אכזריות אימים עד הקצה'. הוא שחקן נדיב וחם".

   "אחד העם 101". מיקרוקוסמוס מוגזם של החברה הישראלית (תצלום: ינאי יחיאל)

ריקלין מספר שפלד היה שונה משאר הסטודנטים משום שבא לבית צבי כאדם בוגר ומעוצב. "הוא בא לשם מתוך החלטה והבנה, לא ילד שנחשף פעם ראשונה לעולם. הוא שמר על מי שהוא וגם למד להיפתח לדברים חדשים. ידע להגיד מה העכבות שלו ואיפה צריך לדחוף אותו קדימה, הוא ידע לבוא למורה למשחק כפרטנר. הוא היה נותן לי פידבק על צורת העבודה שלי בכיתה".

על השאלה מדוע לא המשיך פלד בקריירת משחק בתיאטרון ענה ריקלין: "אני חושב שהוא מאוד הצליח בטלוויזיה וזה היה מספק מבחינתו. החיים של שחקן בתיאטרון הם קשים, אבל אני ועוד כמה אנשים מחכים שהוא יחזור. אילן הוא מסוג האנשים שאם הוא יגיד שהוא בעניין, אני אהפוך את העולם בשבילו".

קפלן אינה חושבת שאורח החיים של שחקן תיאטרון הולם את הטמפרמנט של פלד. "זה שהוא לא בתיאטרון זה פספוס", היא אומרת, "אבל אני לא חושבת ששגרה של מסגרת קבועה זה בשבילו. הוא אדם של פרויקטים ולשחק ערב-ערב אותו תפקיד, לא כולם בנויים לזה. זו עבודה יום-יומית שבטח היתה משעממת אותו. הכל היה פתוח בפניו. הוא היה אחד המצטיינים בבית צבי, אבל זה אילן. הוא טיפוס".

נדמה שכל מי שהכיר את פלד כשחקן היה שמח לראות אותו בולט יותר, גם בתחום שבו בחר בסופו של דבר, תחום הבידור הטלוויזיוני. "הוא אחד האנשים המעטים שיכולים להיות וולגריים בטעם מצוין", מסביר ריקלין, "יש לו כישרון לעשות מהשטות משהו יפה, הוא אמן של נונסנס. מה שיושב על אחרים כמו טמטום, עליו זה יושב מעולה. כששחקן טוב עושה דברים מטומטמים, זה יוצא נהדר. צריך להיות אדם רציני כדי לעשות שטויות".

בשנת 2000 החל פלד להופיע עם קבוצת שחקנים במופע מערכונים ונונסנס. מאוחר יותר התחברה הקבוצה, תחת השם "דומינו", עם המפיק יואב גרוס, לימים מפיק "אחד העם" ותוכניות רבות נוספות. התוכנית "דומינו" שודרה בחינוכית 23 ובערוץ 2. חובבי הסדרה "אחד העם 1" יצליחו להבחין כי היסודות לדמותה של מירי פסקל היו קיימים כבר אז.

"ארז בן הרוש (מכותבי הסדרה ובמאי העונה הנוכחית) הגיע עם החבורה הזאת של ‘דומינו' ועם רעיון לתוכנית מערכונים", מספר גרוס על התגלגלות החבורה ממופע לעונה הראשונה של "אחד העם 1". "יוחנן צנגן, שהיה אז מנכ"ל רשת, לא רצה תוכנית מערכונים ואז נולד הקונצפט הזה, הפורמט של בית משותף והתוכנית נהפכה למשהו שבין סיטקום לתוכנית מערכונים".

"אחד העם 1" שודרה בימי שבת בלילה בערוץ 2. ממוצע הרייטינג שלה היה 11.7% ואחרי שתי עונות, 14 פרקים בלבד, היא ירדה. אלא שלמרות זאת נכונו לה גלים מושהים של פופולריות והם הביאו להחזרתה הנוכחית אל המסך.

הדמות העיקרית שזכתה לפולחן היתה מירי פסקל - הדמות הראשית שגילם פלד. מירי היא בוודאי התגלמות של טיפוס הצעקני, אידיוטי, ילדותי, גרגרן ורע מזג. "ב'אחד העם' הוא עשה רק דמויות נשיות ואני חושב שכשזה לא דמויות כאלה, קיצוניות, זה פשוט לא מעניין אותו", מנתח ניר ארז, כיום במאי תיאטרון, שיצר, כתב וערך עם ארז בן הרוש את שתי העונות הראשונות של הסדרה. "הוא חוגג באמת כשהוא משחק נשים. האינטואיציות שלו פועלות. הוא יודע שם משהו אינסטינקטיבי".

לא מעט השערות בנוגע למקור ההשראה לדמותה של מירי פסקל הועלו במשך השנים, העקשנית שבהן טוענת כי היא מבוססת על דמות אמו של פלד. לעומת זאת, חבריו טענו שאמו היא דווקא אשה עדינה ונעימת הליכות וההשראה באה ממקור אחר לחלוטין. "מירי היא משהו בין מרגול לפטסי סטון (דמות הבלונדינית הוולגרית, השיכורה תמיד ומשוגעת למחצה) מהקומדיה הבריטית ‘פשוט נהדרת'", אומר ארז, "את הטיפוס הזה הוא התחיל לגלם ב'דומינו' וגם גרר גרסה שלה לדמות של המורה לימונה. ב'אחד העם' נתנו לה הקשר - קראנו לה מירי, היא נהפכה לפקחית חניה והצמדנו לה משפחה. יש בה משהו וולגרי ואגוצנטרי וזה התחבר למשהו שרצינו להגיד על סוג מסוים של ישראליות".

אף ש"אחד העם 1" הצליחה באופן חלקי בלבד, נדמה שהכישורים הקומיים שהפגין פלד בסדרה פתחו לו את הדלת. התוכנית ירדה בקיץ 2004 ועל פי גורמים ברשת, הוצע לו להשתלב בתוכניות קומיות. גורמים אחרים מספרים שהוצע לו להנחות תוכנית אירוח בסגנון "דיים עדנה", בדמותה של מירי. פלד דחה את ההצעות. בין השאר הוצע לו להפיק עונה נוספת של "אחד העם 1", אבל עד השנה האחרונה, שבה צולמה העונה הנוכחית, הוא סירב לעשות זאת. הפעם היחידה שבה ניאות להסביר את החלטתו היתה לפני כשלוש שנים, בכתבה על תופעת ההערצה לסדרה בשבועון "פנאי פלוס". "ברגע שנחזור לעונה נוספת", אמר אז, "הסדרה תאבד מהקסם שהיה לה".

שובר צלחת

במקום קריירה נוצצת בלב הפריים-טיים, בחר פלד ללכת לכיוונים אחרים. בטלוויזיה הוא הופיע כלימונה בתוכנית הילדים "גור ואוח" ששודרה בערוץ פוקס קידס שנהפך לג'טיקס. באותה הדמות הוא הנחה לפני שנתיים את פסטיבל שירי הילדים יחד עם השחקן רועי בר נתן, והגיש בערוץ פוקס קידס פינה בתוכנית "בלגן". בנוסף התפרנס פלד ממכירת תכשיטים וחפצים עתיקים בדוכן שבבעלותו בשוק העתיקות בכיכר צינה דיזנגוף בתל אביב.

"אילן מכר תכשיטים ועתיקות, ופה הוא היה ממש דיסקרטי", מספרת המוכרת הדס, "הוא כבר עובד פה כמה שנים טובות. לפעמים היו באות מעריצות והוא לא דיבר אתן בכלל. מיה דגן באה הרבה לבקר אותו. יש לו טעם טוב והוא מביא תכשיטים מיוחדים מחו"ל. היו לו לקוחות קבועים שבאו לקנות במיוחד אצלו. הוא ממש מבין בזה, ולפעמים מעצב בעצמו. יש לו הקטעים שלו, למשל לפעמים בשביל למשוך תשומת לב של הקונים, הוא שובר צלחת". גבי, מוכר נוסף בשוק, מספר גם הוא על תרגילי התחמקות ממעריצים. "לא ראינו אותו פה לפחות חצי השנה", הוא מעיד, "שמענו שאולי הוא מצלם את הסדרה שלו או נסע לחו"ל. אולי הפסיק לעבוד".

פלד אכן נעלם. לפני כמה שבועות, כשהחלה ההמולה התקשורתית סביב "אחד העם 101" והתהיות סביבו התעוררו שוב, הוא החליט לטוס לברלין ולהתנתק, לפחות לחודשיים, עד ששידור הסדרה יסתיים.

"הקונצפט שלו מרתק", אומר חבר וקולגה, "יש לו המון מה להציע בקומדיה, הנוכחות שלו, האינסטינקטים הקומיים שלו. האקסצנטריות היא בעשייה שלו. רוב האמנים והשחקנים מקבלים את החוקים של התעשייה הזאת, הוא לא. הוא מחוץ לאוטוסטרדה הזאת. הוא מעולם לא היה בסיפור היה של השקות, חשיפה, פפראצי. אנחנו, בשביל הרצון שלנו לשחק, עושים פשרות, אבל הוא לא".

"הוא אישיות מיוחדת במינה וככה הוא פועל", מעיד גם הבמאי ארתור קוגן, שהיה מורה ובמאי של פלד בבית צבי, "לא בכל מחיר ולא בניסיונות לשווק את עצמו בבולדוזריות. הוא שחקן ברמ"ח איבריו, ואני אומר את זה כמורה שלו ולא רק כבמאי שעבד אתו. אני די מקנא בו וחושב שהוא עושה מה שהוא רוצה, בלי פשרות. הוא איש טוטאלי".

"זה תמיד היה ככה והוא תמיד היה כזה", מנתח גם ארז, "ההנאה שלו נובעת מהיחשפות דרך משהו, דרך דמות. אני חושב שהוא בחר שלא יעשו הקשרים בין הדמויות שלו לבין מי שהוא. ספקולציות בנוגע אליו שומרות על האדם ויכולות גם להוסיף לו נופך מסתורי. הוא באמת יכול היה להיות כוכב ישראלי גדול, אבל זו היתה בחירה מודעת שלו להימנע מזה. ככה הוא רצה".

כתבות שאולי פספסתם

*#