אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קומיקס על פי סיפור של אתגר קרת

ספר חדש עם גרסאות קומיקס לסיפורים של אתגר קרת ושהם סמיט. היוצר, דן אלון, מסביר איך הצליח לשמור על הקול הייחודי שלו

תגובות

בארצות הברית גילו את הרעיון הזה כבר לפני כמה שנים: עיבוד קומיקס ליצירות של סופרים ידועים. ה"פאבלישרס ויקלי" האמריקאי דיווח לפני כחודשיים כי בשנים האחרונות החלו הוצאות לאור בארצות הברית ליצור שיתופי פעולה בין סופרים מצליחים לבין אמני קומיקס. המטרה: ליצור עיבודי קומיקס לספרי (או לסיפורי) פרוזה רבי מכר, במטרה להרחיב את מעגל הקוראים שלהם ולהגדיל את התפוצה. הרי העיבוד המאויר פונה לא רק לאוהדיהם של הסופרים הללו, אלא גם לקהל שוחרי קומיקס, הבינו האמריקאים, והמירו לקומיקס מבחר יצירות פרוזה של סופרים מוכרים, שהמפורסם בהם הוא סטיבן קינג.

"התנהגויות היסטריות", ספרון צנוע שיצא באחרונה בהוצאה עצמית, עשוי לעורר את העניין בתחום הזה גם בקרב מוציאים לאור בישראל. הספר, מאת דן אלון, מאגד שלושה סיפורי קומיקס לצד שלושה סיפורי פרוזה קצרים. אלון יצר גרסאות קומיקס לשני סיפורים קצרים מאת אתגר קרת ("אחרי הסוף" ו"בוקר בריאות") ולסיפור אחד שכתבה שהם סמיט ("דפיקה") - שני כותבים שיצירותיהם כבר זכו בעבר לגרסאות קומיקס.

"אני מאוד מאושרת מכל עיבוד שעושים לסיפורים שלי, תמיד מסקרן אותי לתת יד חופשית ליוצרים שעושים את זה. מרגש אותי לראות את הסיפור דרך עיניו של אדם אחר, כשהוא נהפך למשהו שונה לגמרי מהסיפור שלי", אומרת סמיט.

גם קרת מודה שהוא מפקיד בשמחה סיפורים שלו בידי אמנים אחרים: "אני אוהב עיבודים, זה מעניק לסופר הזדמנות נדירה להיכנס לראש של הקורא. כשאני כותב סיפור אני חווה אותו באופן מסוים, אבל לא תמיד יודע איך יחוו אותו הקוראים. הסיפור הוא כמו כתם רורשך, שאפשר לראות בו פרפר אבל גם כלב דרוס, ולכן עיבוד יכולה לפעמים להיות אקט מאוד עוצמתי", הוא אומר.

מתוך הקומיקס "התנהגות היסטרית 3", על פי הסיפור "בוקר בריאות" של אתגר קרת

מה שמעניין את קרת בעיבודי קומיקס וביצירות קומיקס, שהן פרי שיתוף פעולה בין כותב למאייר, היא העובדה שהמדיום הזה "מפגיש בין שתי תודעות: זו של האדם שכתב את הסיפור וזו של האדם שעושה את הקומיקס. זה כמו ההבדל בין מונולוג לדיאלוג", כדבריו. סמיט מוסיפה: "בעוד שאני צריכה להוציא הרבה אנרגיה כדי לתאר מה שהקוראים שלי לא יכולים לראות, התמונה מאפשרת לקלוט המון אינפורמציה במבט אחד".

אלון, בן 28 מרמת גן, סיים לפני שנה את לימודיו במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, וכבר הוציא לאור ספרון קומיקס, "הסיכוי האחרון של סיסיל", ובו יצירה מקורית שלו. עיבודיו לסיפורים של קרת וסמיט ב"התנהגויות היסטריות" משאירים אמנם תחושה קלה של החמצה מבחינת העיבוד של הסיפורים, אולם איוריו המרשימים מצליחים ליצור אווירה מיוחדת, אפלה ומעט אלימה, ולהדגים את הפוטנציאל הגלום בעיבודי קומיקס. הם מצליחים ליצור קולאז' מהפנט של ריאליזם מחוספס אך גם סוריאליסטי.

"רציתי לעשות עיבוד לסיפורים שלא אני כתבתי, לנסות להתחבר לקול של מישהו אחר, ובכל זאת להגיד עליו משהו חדש. זה היה סוג של ניסוי בשבילי", אומר אלון. "הקונצפט שבחרתי לכל הסיפורים בספרון היה לקחת התנהגויות של אנשים שיש בהם משהו שנחשב חריג, קצת מוזר. האתגר שלי היה בעיקר לשמור על הקצב של הסיפורים המקוריים, על הטמפרמנט המקורי, אבל בה בעת להקפיד שגם אני אהיה שם, שזה יהיה קומיקס שלי, ולא רק ביצוע קומיקס לטקסט של מישהו אחר".

את ההשראה לסגנון האיור שלו הוא סופג בעיקר ממאיירים וציירים גרמנים ומיצירות מנגה. "חבר שלי אמר שזה נראה כמו ‘מנגה גרמנית'", הוא צוחק ומספק את מה שנראה כהגדרה המושלמת לוויזואליה של ספרו החדש. "נראה שבתת-מודע שלי, לשם אני חותר". אלון עבד על הספרון במשך כשנה, השקיע "כמה אלפי שקלים" כדי להוציאו לאור, והדפיס מהדורה של 350 עותקים.

לטענתו, הבחירה בפורמט של חוברת צנועה היתה אף היא קונצפטואלית. "זו היתה החלטה ללכת על משהו שמדבר בשפה של סיפורים קצרים, של שירה, ספרים דקיקים, גרומים כאלה, בהוצאה עצמית". גם קרת עומד על שותפות הגורל בין סיפורים קצרים ובין קומיקס. "מבחינת הממסד הספרותי", הוא אומר, "סיפורים קצרים תמיד היו הכבשה השחורה, ואילו הקומיקס תמיד נתפש בעיני הממסד הזה כבן הדוד המפגר של הכבשה השחורה. כך שאלה שני תחומים שיש ביניהם מין אחוות שוליים".

ומה יש בסיפורים שלו שמפתה שוב ושוב יוצרי קומיקס וקולנוע ליצור להם עיבודים? "יש משהו בכתיבה שלי שאין בו כמעט תיאורים", משיב קרת. "יש בה הרבה פעמים קיום טקסטואלי של עלילה חזקה, והמון פעמים יש סיטואציות ויזואליות, אבל הוויזואליה הזאת כמעט אינה מתוארת. וזה משאיר חלל גדול לאמני קומיקס וקולנוע, חלל שבו הם יכולים להביע את עצמם. זה כמו תמצית, מיץ פטל של סיפורים, שהקורא מוזמן להתערבב איתם. הטקסט אינו כופה פרטים, ולכן העיבוד הויזואלי מאוד פתוח".

כתבות שאולי פספסתם

*#