אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העונה הבאה בתזמורת הסימפונית ירושלים

להחזיר את הקהל ולתת ביטוי לכל היבטי המוסיקה המקומית. גדעון פז, היועץ המוסיקלי של הסימפונית ירושלים, מציג את המטרות של תוכנית הקונצרטים של התזמורת לעונה הבאה

תגובות

מי שיפתח את התוכנייה השנתית של התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, יגלה בה לא פחות משמונה סדרות קונצרטים שונות. מובילה אותן "הסדרה הקלאסית" - 13 קונצרטים לאורך השנה, שהראשון שבהם (ב-6 באוקטובר) הוא מעין הצהרת כוונות לעונה כולה: "המנצח הוא ישראלי - נעם שריף; היצירה הפותחת ישראלית - של עודד זהבי; הסולן ישראלי - החלילן נעם בוכמן; והיצירה המרכזית היא של גוסטב מאהלר - הסימפוניה הראשונה שלו, המבשרת את שנת מאהלר המתקרבת".

הקונצרט אכן מבטא את התפישה האמנותית של גדעון פז, היועץ המוסיקלי לתוכניות התזמורת. לדעתו, הרפרטואר של התזמורת צריך לכלול את כל ההיבטים של התרבות המוסיקלית המקומית, בצד היצירות האהובות של הקאנון הקלאסי.

איך בונים רפרטואר תזמורתי לשנה שלמה?

"הנתון הראשון הוא שאין תקציב, משם צריך להתקדם", אומר פז. "לכוחות המקומיים יותר קל לקבל את גזירת השכר הנמוך, לכן רוב הסולנים והמנצחים שלנו הם ישראלים. כך גם חוסכים כרטיסי טיסה ואירוח - וזה גם מסתדר היטב עם האידיאולוגיה של התבססות על נוף הביצוע הישראלי. ולא שצריך לעשות פשרות אמנותיות עם מבצעים ישראלים: הרמה שלהם גבוהה, בינלאומית. מצד שני, על יצירות ישראליות, ובכלל על מוסיקה עכשווית, צריך לשלם זכויות יוצרים - ובכך צריך להמעיט גם כן, אם כי העונה שלנו משופעת ביצירות ישראליות. צריך גם לכלול יצירות שאינן דורשות תזמורת גדולה. כל אלה אילוצי תקציב שמשפיעים באופן ישיר על התוכן".

ומעבר לתקציב?

"התוכניות חייבות להיות מושכות, כדי שהקהל יבוא. פשוט כך".

הסדרות, כך נדמה, מצייתות לכלל הזה. בסדרה הקלאסית אפשר למצוא את הקונצ'רטו לפסנתר של גריג, סימפוניות של מוצרט ודיוורטימנטו של נינו רוטה, סימפוניית "האביב" של שומאן ויצירות סן-סאנס, צ'ייקובסקי, ורדי ומנדלסון - אבל גם את "קריאות" - יצירה בביצוע בכורה של בטי אוליברו, ויצירה חדשה של יחזקאל בראון, מלחינה ומלחין מהטובים והאהובים שפועלים בארץ.

גדעון פז. על פי אילוצי התקציב (תצלום: דודו בכר)

בנוסף לכך ישנן הסדרה הקלאסית הקלה וסדרת מוסיקה חובקת עולם, שבה יצירות מעניינות מרוסיה, צרפת, אמריקה הלטינית, אוסטריה וישראל; הסדרה למשפחה, עם קונצרטים בשיתוף האופרה הישראלית ויצירת בכורה לילדים - "בת הים הקטנה" של הישראלי ליאור נבוק; סדרת הפופ-מיוזיקל "מוסיקה בראש טוב"; וסדרת דגל של התזמורת, "הסדרה הווקאלית הגדולה", שבה יושמעו לאורך שמונה קונצרטים שלוש יצירות רקוויאם, כולל "רקוויאם גרמני" של ברהמס, מחזורי שירים עם תזמורת, האורטוריה "ישראל במצרים" של הנדל ואופרטה: "העטלף" של יוהן שטראוס. סדרת מאהלר, לציון 100 שנה למות המלחין, משקפת השקעה רבה גם היא - עם מבצעים בינלאומיים ויצירות כמו שירי ריקרט, הסימפוניה התשיעית ושירי "קרן הפלאים של הנער".

זו העונה השלישית שפז משמש בתפקיד. לצדו פועלת ועדת רפרטואר המורכבת מנציגי הנגנים וההנהלה, אבל לתזמורת אין מנהל מוסיקלי. ובכלל, תזמורת ירושלים ידועה בטלטלות העוברות עליה: מהמשבר הניהולי שכמעט הביא לפירוקה לפני כעשור, ועד השנה שעברה, כשמנהלה החדש חיים שחם חלה, והחליף אותו העיתונאי יאיר שטרן.

לפיכך, אחריות כבדה רובצת על פז. ועם זאת, נדמה שתזמורת ירושלים היא בת מזל: היום אין איש שמכיר את הנוף המוסיקלי בישראל טוב ממנו. כמנהל קרן התרבות אמריקה ישראל וממונה על מפעל המלגות שלה מאז שנות ה-70, הוא ראה בצמיחתם של כל המוסיקאים הבכירים בישראל; הכהונה השנייה שלו כמנהל הקרן (שגם היתה מופקדת על תחרויות האביב לאמנים צעירים) בעשור האחרון, עד לפני כשלוש שנים, הציבה אותו במרכז העשייה המוסיקלית העכשווית. פז גם ניהל את פסטיבל ישראל בירושלים ואת הסדרה "מוסיקאים גדולים במשכן", וכך התרחבו הקשרים הבינלאומיים שלו - לזכותו אפשר לזקוף את בואם של אנסמבלים מהצמרת העולמית כמו תזמורות מברלין, וינה ולונדון, בלט פינה באוש ורביעיות טוקיו ואלבן ברג.

הקשר שלו לתזמורת הסימפונית ירושלים הוא גם רב שנים ומעמיק: פז החל את דרכו כמנהל כללי בתזמורת בראשית שנות ה-90 ואחרי כמה שנים עבר להיות יועץ ושימש בתפקיד כחמש שנים. בסוף כהונתו השנה של המוסיקולוג לאון בוטשטיין, שבא להציל ב-2003 את התזמורת שהיתה במשבר עמוק, הוזעק פז שוב להיות היועץ המוסיקלי שלה: תוכניותיו של בוטשטיין לא התקבלו על ידי הקהל ומספר המנויים צנח בכ-1,000. עכשיו מחפשים מנהל מוסיקלי חדש.

"רבים רואים עצמם מתאימים לתפקיד ורוצים בו", אומר יאיר שטרן, המנהל החדש של התזמורת, שהיה ראש מחלקת החדשות ומנהל ערוץ 1. "טובי המנצחים בארץ מועמדים - חלקם ממנצחי העונה - ויש גם כמה דמויות מחו"ל. הקמנו ועדת איתור שבה נציגים של התזמורת ואנשי מוסיקה חיצוניים; ובחצי השנה הקרובה אני מקווה שנמצא את המתאים".

מי המועמד האידיאלי שלכם?

"מוסיקאי מחונן קודם כל, שהוא מנצח מעולה ויודע לא רק לנצח בקונצרטים אלא לעבוד לעומק לקראתם, בחזרות - שנים לא היה לנו מישהו כזה. והוא צריך להיות אישיות בינלאומית שיכול להרים טלפון לסולנים ומנצחים, וגם לתומכים".

ובינתיים נדמה שהרוחות החדשות בתזמורת מעוררות גם את הקהל. "מבצעי המכירות מתנהלים בקצב לא רע", אומר פז, "אחרי החודש הראשון כבר כמה מאות רכשו וחידשו. זו תזמורת שפועלת כבר יותר מ-70 שנה, צריך לשמור עליה, ומשמעות הדבר היא מאבק יום-יומי".

*#