אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בנות הזהב": התשובה של פלורידה ל"סקס והעיר"

מותה של השחקנית רו מקלנהאן מחדד את האבולוציה המואצת שעברה דמות השחקנית הבשלה מ"בנות הזהב" ל"סקס והעיר הגדולה"

תגובות

בסוף השבוע מתה השחקנית רו מקלנהאן, שזכורה בעיקר כמי שגילמה את אחת מנשות "בנות הזהב". היא מתה משבץ מוחי, בת 76 במותה. מקלנהאן החלה את הקריירה הטלוויזיונית שלה בסדרה "מוד" מ-1972, שבה שיחקה לצד ביאטריס ארתור, שהיתה גם חברתה לסדרה "בנות הזהב" ומתה בשנה שעברה. שנה קודם לכן מתה אסטל גטי, שגילמה את אמה של ארתור, אף שהיתה צעירה בשנה וחצי מבתה בסדרה.

בטי וייט היא היחידה מבין הרביעייה המקורית שחיה ובועטת, והיא בת 88. וייט היא אנומליה בהוליווד. בגילה היא לא רק עושה מחוות טקסיות בהוליווד, אלא גם היתה מנחה אורחת בתוכנית ההומור "סטרדיי נייט לייב" ומצטלמת כעת לסדרה חדשה, "חם בקליבלנד". עם היוודע דבר מותה של חברתה ל"בנות הזהב", אמרה באתר הצילומים: "כואב לי יותר משדימיינתי שיכאב, אם זה אפשרי בכלל".

מקלנהאן זכתה בפרס אמי ב-1987 על תפקידה בתוכנית. בראיון לסוכנות אי-פי אמרה אז כי התפקיד שגילמה ב"בנות הזהב", בלאנש דברו, "הוא כנראה הדבר הקרוב ביותר לבלאנש דובואה מ'חשמלית ושמה תשוקה' שאי פעם גילמתי. לדעתי, השם של הדמות לקוח מהמחזה הזה, אף על פי שאינה שתיינית וגם לא משוגעת".

מה שכן, הדמות היתה מינית באופן יוצא דופן יחסית לגילה (בתחילת הסדרה השחקנית היתה בת 51), שנחשב במושגים טלוויזיוניים למופלג. עם זאת, קשה להגדיר אותה כפורצת דרך, כי המיניות שלה נתפשה כפן הקומי של הדמות. הנשים בסדרה, ששודרה ב-1985-1992, היו גמלאיות שחיו יחד בדירה, המזכירה דיור מוגן, במיאמי שבפלורידה, בירת זקני ארצות הברית.

 "בנות הזהב". במרכז למעלה: רו מקלנהאן (תצלום: אי-פי)

קשה לתפוש זאת, אבל מקלנאהן היפה, הצעירה מבין שחקניות "בנות הזהב", היתה אז צעירה מכפי גילה של קים קטראל היום בסרט "סקס והעיר הגדולה 2". קטראל, המבוגרת בין ארבע נשות העיר ניו יורק, מגלמת גם את סמנתה המשוחררת ביותר מבחינה מינית, שניהלה במשך שנים קשר עם חבר צעיר ממנה בהרבה והיחידה שמסרבת להתיישב. יגידו מה שיגידו על סדרת הטלוויזיה הממכרת של HBO - שבעקבותיה צמחו הסרטים הבעייתיים - הסדרה שינתה את היחס לנשים בשלות בטלוויזיה.

להילחם באפליה

לשם השוואה: לנשים ב"בנות הזהב" היה שיער שיבה ושלל חליפות משי בשלל צבעים פסטליים. הן היו עסוקות באירועי צדקה במרכז הקהילתי, בלימוד ילדי בית ספר ובשיחות על נושאים כמו, האם עוזרת הבית השחורה יכולה להטיל עלייך כישופי וודו. נשות "סקס והעיר הגדולה" היו בעלות שיער צבוע (בעיקר לבלונד), בגדים אופנתיים וגוף חטוב, ששימש אותן לשלל פעילויות. הן היו עיתונאית, עורכת דין, בעלת גלריה ואשת יחסי ציבור.

הסדרה, שעלתה שש שנים בלבד אחרי שהקודמת ירדה, הציגה נשים באמצע שנות ה-30 לחייהן - בשיאן. גם 12 שנה אחר כך, כשהסיאוב השתלט עליהן (בעצם על יוצרן), הן עדיין נתפשות כנשים נחשקות. המרחק בינן לבין הבית בפלורידה גדול יותר מהמרחק בין ניו יורק לאבו דאבי. אף שיש מי שחושבים שהקריקטורה שמוצגת ב"בנות הזהב" עדיפה על "סקס והעיר", שמעמידה פני ריאליסטית.

"סקס והעיר הגדולה" 2. הסדרה שינתה את היחס

רבים רואים ב"בנות הזהב" (סדרה של סוזן האריס, היוצרת המחוננת של "בועות"), שהעזה לגולל סיפור של ארבע נשים מבוגרות, גרסה ראשונית ל"סקס והעיר". בשני המקרים מדובר בקומדיה בת חצי שעה על ארבע נשים גיבורות, לא צעירות, המדברות על גברים ומהללות את החברות שלהן. בין הדמויות היו הקבלות ברורות - כמו בין אלה של קטראל ושל מקלנאהן (שהיתה נשואה שש פעמים ואף כתבה את הספר "חמשת הבעלים הראשונים שלי וכל אלה שהצליחו להימלט"); בין הדמויות של בטי וייט לשרלוט של קריסטין דייוויס; ובין הדמויות של סינתיה ניקסון ובי ארתור ושל שרה ג'סיקה פארקר ואסטל גטי.

בחייה מקלהאן נרתעה מההשוואה - "שלא תעזו להשוות בין שתי הסדרות, אנחנו היינו הרבה יותר מצחיקות", אמרה פעם לעיתון רכילות - וכינתה את הכתיבה של "סקס והעיר" "זולה". עם זאת, עמיתתה בי ארתור השתתפה בפארודיה על "סקס והעיר", בתפקיד קארי דווקא:

סדרה אחרת שעמדה על כתפיה הכפופות של "בנות הזהב" היא "עקרות בית נואשות", שנחשבת גם למעין המשך ל"סקס והעיר הגדולה". מארק צ'רי, יוצר "עקרות בית", היה מתסריטאי "בנות הזהב", חלק מחבורה של גברים בשנות ה-20 לחייהם. לצדו החלו את דרכם היוצרים כריסטופר לויד - אז בן 24 ובהמשך יוצר "פרייז'ר" ומיוצרי "משפחה מודרנית"; ומיטש הורביץ, בן 26, שבהמשך יצר את "משפחה בהפרעה". שלושת אלה כתבו אחר כך את "ארמון הזהב", סדרת המשך של "בנות הזהב" על מעלליהן של שלוש מארבע הנשים מהסדרה המקורית. הסדרה בוטלה אחרי עונה אחת.

צ'רי הסביר את סוד ההצלחה של "בנות הזהב" באימרה: "חפשו את האנשים שהכי סובלים מאפליה, ומיצאו תוכנית שהם יאהבו וגם תאפשר לאחרים להתחבר אליה". תפישה זו, הוא אומר, היא שהנחתה אותו גם ב"עקרות בית נואשות" וגם עזרה לקבוצה זו להילחם באפליה. "אילו היו קוראים לסדרה ‘ויסטריה ליין' לא היינו זוכים לאחוזי צפייה גבוהים, אבל כאשר קראנו לזה ‘עקרות בית נואשות', הרבה מאוד נשים אמרו ‘מישהו כותב משהו שעשוי להיות קשור לאופן שבו אני מרגישה'". בעקבות "סקס והעיר" באה שורה ארוכה של נשים שהתקרבו לגיל של "בנות הזהב", כולן בנות 40 פלוס ואפילו 50 (כאמור סביבת הגיל של נשות הסדרה הוותיקה ההיא), וכל אחת נחשקת יותר מקודמתה - כל נשות "עקרות בית נואשות", קיירה סדג'וויק ב"מפענחת", מרי לואיז פארקר ב"העשב של השכן" והתר לוקליר ב"מלרוז פלייס". צ'רי אמר שבלאנש דברו היתה הדמות שהכי אהב לכתוב לה טקסטים. "אם זו היתה שחקנית פחות טובה", אמר, "היהירות שלה והתיאבון המיני היו דוחים. אבל בזכות רו, הדמות נהפכה לאחת האהובות בהיסטוריה של הטלוויזיה".

*#