אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חדשות האמנות: איוב בעירום מלא

ציור של איוב בעירום מלא במוזיאון עין חרוד, אנה וינטור מקבלת פורטרט חדש ועוד חדשות מעולם האמנות

תגובות

איוב בעירום מלא

ביום שישי תיפתח במשכן לאמנות בעין חרוד תערוכה של הצייר אלברט רובין, אחד משלושה תלמידי ציור מחוננים שבוריס שץ לקח עמו לפלשתינה לפתיחת בית הספר בצלאל ב-1906. בין הציורים בתערוכה יוצג "איוב", מאוסף מוזיאון תל אביב. הציור עבר בשבועות האחרונים רסטורציה על ידי ד"ר דורון לוריא, שאוצר את התערוכה עם גליה בר אור.

לוריא מספר כי בתחילת המאה הקודמת צייר רובין דמות גבר עירום כביום היוולדו. כעבור כ-30 שנה החליט לצייר מטלית לבנה על מבושי הגבר, התלוי על קיר ביתו, וזאת בשל נוכחות בתו הקטנה סילביה. לדברי לוריא, "בינתיים סילביה גדלה, עברה את גיל ה-70, ועכשיו כבר מותר לה לראות את איוב במלוא הדרו". על כן הוא הסיר את המטלית וחשף את הציור כפי שהיה במקור.

האזור שנחשף נראה מטושטש למדי, אך לדברי לוריא כך הוא צויר במקור. סילביה שיטרית, שמכרה את הציור למוזיאון, היתה אמביוולנטית לגבי ההסרה. "היא אמרה שהתוספת היא צנזורה מיותרת, אבל היא קצת נקשרה לזה", אמר לוריא.

הסרת צנזורה מציור היא עניין נפוץ, כמו למשל בציור "ונוס וקופידון" של ברונזינו, שהצנזורה שלו מהמאה ה-19 הוסרה בנשיונל גלרי בלונדון ב-1958. אלא שהפעם מדובר בצנזורה שהיתה פרי יוזמה של הצייר עצמו. לדברי לוריא, "היחס לצנזורות מאוחרות הוא שאם אפשר להוריד, אז מורידים. זה מקרה יוצא דופן, אבל אין ספק שהצורך שהוליד את הצנזורה לא היה קיים בנסיבות הולדת היצירה".

"איוב" של אלברט רובין לפני (משמאל) ואחרי רסטורציה

עוד מספר לוריא כי לפני ההסרה הקפידו לתעד את הציור, כדי שתהיה אפשרות לשחזר את המטלית אם יעלה צורך בכך. לדברי בר אור, ייתכן כי בתערוכה יוצג תיעוד של היצירה לפני הרסטורציה, וכך היא מופיעה גם בקטלוג התערוכה.

התערוכה מבקשת לחשוף את פועלו של האמן הנשכח, ולהתמודד עם דרכי הציור והסוגיות שאיפיינו את ציירי המחזור הראשון של בצלאל ועם האווירה שהשרה סביבו בוריס שץ.

הלסי מינור, יזם האינטרנט האמריקאי, זכה בשבוע שעבר במשפט נגד בית המכירות כריסטיס, כך מדווח ה"וול סטריט ג'ורנל". במאי 2008 פנה מינור לכריסטיס וביקש שימצאו קונה לקבוצת העבודות של ריצ'רד פרינס שברשותו, בהן "אחות בהוליווד מס' 4". במשפט נפסק כי כריסטיס חייבים לשלם למינור 8.57 מיליון דולר בגין הנזקים שנגרמו לו כאשר בית המכירות התעכב חמישה חודשים קודם שהשיב למינור עבודות שלא נמכרו.

בית המשפט נזף בכריסטיס על כך שמינור נמצא ברשימת ה"no-bid" שלהם (וגם של סותביס), משמע שהוא לא מורשה להירשם להתמודדות במכירות שלהם. לפי הדיווח, הוא צורף לרשימה בעיקר מפני שפתח במאבק המשפטי נגד כריסטיס. הסכום הגבוה שנפסק לטובתו נועד לפצות על הירידה בערך העבודות בזמן שעוכבו על ידי כריסטיס. לפני כמה שבועות מכר מינור 22 יצירות מהאוסף שלו בעבור 21.1 מיליון דולר בבית המכירות פיליפס דה פורי בניו יורק. "אחות בהוליווד מס' 4" נמכרה בעבור 6.5 מיליון דולר.

בתערוכה חדשה של אלכס כץ שמוצגת כעת בנשיונל פורטרט גלרי בלונדון מוצג לראשונה פורטרט של אנה וינטור, עורכת "ווג" האמריקאי. בתמונה מופיעה וינטור ללא משקפי השמש המפורסמים שלה על רקע צהוב. זו הפעם הראשונה שווינטור מדגמנת בעבור צייר, וכץ צייר אותה מתוך הסקיצות שעשה בנוכחותה.

אלכס כץ, "אנה וינטור", 2009 (© אלכס כץ, באדיבות גלריה טימותי טיילור)

לפי הודעת המוזיאון, כץ בחר לצייר אותה ללא המשקפיים לאחר שצפה בסרט "גיליון ספטמבר" ושם לב שיש לה "עיניים יפות". לדבריו, "לצייר את אנה היה כמו לירות בדג בחבית. לא היתה שום דרך שיכולתי להחמיץ את זה". בהודעה מצוטטת וינטור: "לא הייתי יכולה לחשוב על דרך טובה יותר להעביר את אחר הצהריים. דיברנו במשך שעתיים תוך כדי שהוא עבד, והייתי מרוצה לראות שהוא השתמש בהרבה צבעים, כמו שאני אוהבת".

במרכז תערוכת הפורטרטים של כץ תעמוד סדרה של דיוקנאות של האינטליגנציה הניו-יורקית במסיבת קוקטייל, "One Flight Up" מ-1968. הדיוקנאות הוצבו בחלל כך שנוצרת אווירה של מסיבה. בחדר השני מוצגים פורטרטים של המשפחה והחברים של כץ, כולל דיוקן של אדה, אשתו והמוזה שלו לאורך שנים.

מרכז האמנות החדש של האקדמיה בצלאל, "ת.ד בצלאל יפו 23", ייפתח ב-17 בחודש. הוא יכלול חלל תצוגה עצום המשתרע על פני 500 מ"ר בקומה העליונה של בניין הדואר המרכזי בירושלים, שם מתקיימים גם לימודי החוץ והמכינה של האקדמיה. למנהליו האמנותיים של החלל התמנו שלושה אמנים צעירים בוגרי בצלאל: שגית מזמר, יעל רוכמן וסימון קרנץ.

החלל החדש של בצלאל בירושלים

כפי שדווח כאן בעבר, החלל ישמש גלריה לפרויקטים ניסיוניים ולשיתופי פעולה בין יוצרים מתחומים שונים, וכן להצגה של תערוכות של אמנים מהארץ ומחו"ל. לצד חלל התצוגה מתוכננות הרצאות לקהל הרחב וסדנאות לאמנים. הפרויקט שיפתח את החלל הוא "בלסטיק" וישתתפו בו אמנים שפועלים גם בתחום המוסיקה, או כאלה שמשלבים ביצירתם מוסיקה ואמנות חזותית. בתערוכה יוצגו שישה מיצבי סאונד. בערב הפתיחה ינגנו הרכבי האמנים במשך שעות רבות. בין המשתתפים: אבי סבח, מאיה דוניץ ופסח סלבוסקי.

במכירת אמנות עכשווית של סותביס שתתקיים מחר בפאריס יוצע למכירה הפורטרט העצמי הזה של אביגדור אריכא. הציור מ-1991 עשוי בפסטל על נייר ומוערך ב-7,000-9,000 יורו. בין הפריטים הבולטים שיהיו במכירה: "JOY" של ז'אן מישל בסקיאט, שמוערך ב-700-900 אלף יורו, ו"Hiver" של מריה הלנה ויירה דה סילבה, שמוערך ב-600-800 אלף יורו.

                     ערן רשף, "צידנית", 2008

הצייר ערן רשף הוא הזוכה ב"פרס על שם חיים שיף לאמנות פיגורטיבית, ריאליסטית" לשנת 2010. הפרס יוענק זו השנה השלישית, בטקס שיתקיים ב-24 בחודש במוזיאון תל אביב לאמנות. חיים שיף היה מלונאי ואספן של אמנות ישראלית, בעיקר פיגורטיבית. בנו, דובי שיף, החליט להנציח את זכרו בהענקת פרס לצייר בולט בתחום. בשנים הקודמות זכו בו אמנון דוד ער ומאיה זר, שתערוכתה תיפתח בקרוב במוזיאון.

רשף יקבל 10,000 דולר ויציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות בשנה הבאה. 96 אמנים הגישו את מועמדותם לפרס. ועדת השופטים כללה את דובי שיף, אספן האמנות דורון סבג, האוצרת ורדה שטיינלאוף ופרופ' מרדכי עומר. בנימוקים לפרס נאמר: "ציוריו של רשף מבקשים מן המתבונן בהם מבט נוסף, במבט שהוי מבחינים במשהו אחר, החורג אל מעבר להישג טכני שבמעשה הייצוג המדויק. ציורים אלו טעונים במשמעויות כפולות ואמביוולנטיות. המורכבות הגדולה שלהם מבוססת על אפקטים מחמירים, קפדניים, קשים ולפעמים אף נשגבים".

רשף נולד ב-1964 בתל אביב. הוא למד במכון אבני ובפרסונס, ניו יורק, והוא בוגר תואר שני מברוקלין קולג'. הוא הציג בתערוכות קבוצתיות בארצות הברית ובישראל, ותערוכות יחיד בגלריה גולקונדה בתל אביב.

אחד מדיוקנאות הנשים האחרונים שיצר גוסטב קלימט יעמוד למכירה במכירת האמנות האימפרסיוניסטית והמודרנית של כריסטיס ב-23 בחודש, וזאת לאחר שמוזיאון אוסטרי החזיר את הציור למשפחה שממנה הוחרם במלחמת העולם השנייה.

             גוסטב קלימט, "Frauenbildnis" (Portrait of Ria Munk III)

"Frauenbildnis (Portrait of Ria Munk III) " מוערך ב-14-18 מיליון ליש"ט, והוא השלישי והאחרון בסדרת הפורטרטים של ריא, שהזמינה אמה אראנקה מונק, לאחר שזו התאבדה בגיל 24. הציור נשדד ממונק על ידי הנאצים אחרי שגורשה למחנה ריכוז, ולאחר מלחמת העולם השנייה הגיע לאוסף של מוזיאון בלינץ מידיו של סוחר אמנות. מונק נספתה בשואה ולפני כשנה הוחלט בעיריית לינץ להשיב את הציור ליורשיה.

*#