אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיקה שרון לא סוגרת חשבון

השפית מיקה שרון סוגרת את הביסטרו התל-אביבי "ליברה", אבל לא עוצרת לנוח. בין הפרויקטים העתידיים שלה: הפעלת חלל לסדנאות בישול בשוק האיכרים בנמל תל אביב

תגובות

כמה מידות של יזמות נשית ירדו לעולם, בוודאי בתחום הבישול בישראל - והשפית והמסעדנית מיקה שרון קיבלה חלק נכבד מהן. בימים אלה היא מסיימת תחנה נוספת בקריירה שלה: מוכרת את ביסטרו "ליברה" בתל אביב לבעלים של רשת ההמבורגרים "אגאדיר". השיחה עמה מתנהלת ב"ליברה", שם היא סוגרת חשבונות אחרונים מול מגש של ארוחת בוקר בריאותית אבל במידה - שאר ירקות ולצדם ערימה נאה של פיסות בייקון.

לוח הזמנים של המסעדנית, הפעילה זה שני עשורים, עמוס, כולל בישול כשתי ארוחות בחודש בחו"ל, במסיבה פרטית של מדונה ובאירועים נוצצים אחרים.

שרון: "אני טיפוס שכל הזמן צריך לשנות. היו לי מסעדות ששרדו שנים, עכשיו קורצים לי תחומים אחרים. ייתכן שעוד אפתח מקום חדש, אבל אחרי שנים של ישיבה במקום אחד אני מרגישה צורך להסתובב קצת. אולי בעוד כמה שנים אחליט שוב שמסעדה היא מה שאני צריכה. בינתיים אני ממשיכה הלאה. אני מרוצה מתחום ההפקות, שבו לא צריך להכשיר צוות קבוע באופן מחייב כמו במסעדה משלי".

שרון, בת 43, גדלה בתל אביב ועברה לניו יורק, שם גם נולדה בתה תאיר. כשבתה היתה בת שנה וחצי, החלה ללמוד במוסד הקולינרי הצרפתי בארה"ב. עד 1997 עבדה במסעדות הניו-יורקיות "טרייבקה גריל", "נובו" של רוברט דה נירו ואף פתחה את מסעדת "מיקה" - שזכתה לביקורות טובות. כאשר היזם הישראלי ערן וייזר (כיום הבעלים של רשת "דומו") הציע לה להעביר את "מיקה" לתל אביב, היא נענתה בחיוב.

שרון היא חסידה של בישול בריאותי, בין השאר בעקבות מחלת הסרטן שבתה התמודדה אתה בילדותה. היא דוגלת בבישול עתיר ירקות, אבל אינה נוהגת להטיף ותמיד תעדיף נתח טונה צרובה על פני סיר קינואה או אורז מלא. לצד מסעדת "מיקה" פתחה עם וייזר את "אודיאון", גם היא בתל אביב. בהמשך עזבה את שתי המסעדות והתמקדה ב"ליברה", ששרדה שש שנים. שתי המסעדות המשיכו לפעול בלעדיה, לא תמיד בידיעת הלקוחות - סיכון מסוים לשפית שתדמיתה חשובה לה.

"אני גאה לומר ש'ליברה' שינתה כאן משהו", היא אומרת. "תמיד ראיתי את היופי של רחוב בן יהודה, ורציתי מסעדה שכונתית לתושבי האזור, שבעלת הבית שלה תכיר את הסועדים ותדע מה הם אוהבים. היום אני מסתכלת סביב ורואה שיצרתי מתחם של מסעדות: ‘שילה', ‘מל ומישל', ‘אדורה'. זה יופי".

בשנים האחרונות שרון מפיקה אירועים - ותמיד טורחת על הסירים במקום האירוע, גם אם מדובר ביום כיף של ועד עובדים. זה אינו מובן מאליו בקרב שפים במעמדה. אפילו במרחץ הזיעה "טעם העיר" אפשר לראות אותה מבשלת לכל אורך היריד. חלק מהאירועים הללו - סעודות או סדנאות - מתקיימים אצל הקהילה היהודית בארצות הברית. למשל, בבית פרטי בהמפטונס ערכה לאחרונה סדנת בישול כשר ומעודכן. "אני אוהבת מאוד ללמד", היא אומרת.

במקביל, היא עובדת על ספר בישול שני (אחרי "מיקה, תל אביב"); כותבת תוכנית בישול לטלוויזיה; והכי חשוב - שכרה מתחם בשוק האיכרים המקורה, שייפתח בנמל תל אביב באוקטובר. בשוק - יוזמה של מיכל אנסקי ושיר הלפרן - יהיו שתי קומות שיכללו מסעדות, חנויות לצורכי מטבח וחלל לסדנאות בישול שתפעיל שרון. "זה פרויקט שמרכז הרבה אהבות שלי", היא אומרת. "העולם עובר למגמה של ‘פרש גוד', אוכל טרי, מקומי, שקונים מחקלאי בדיוק לפי הצורך ומרכיבים תפריט על פיו. שוק איכרים לא חייב להיות יקר יותר מסופרמרקט".

באחרונה אפשר לראות את שרון בפרסומת לאבקת כביסה. "ראיתי שפים אחרים שעושים את זה ומעמדם לא נפגע", היא מסבירה. "אז אמרתי למה לא אני? זו הרי לא בושה. לא הייתי מפרסמת אבקת מרק. אבל אבקת כביסה זה סביר".

*#