אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אווטאר: שובו של הנוסע בזמן

יותר מעשור אחרי "טיטאניק", ג'יימס קמרון חוזר בכוונה מוצהרת לשנות לעד את פניו של הקולנוע. בראיון הוא מסביר כי סרטו "אווטאר" הוא אולי המתקדם והיקר ביותר שהופק אי פעם, אבל מטרתו, היא דווקא להחזיר את המדע הבדיוני לשורשים שלו

תגובות

אווטאר: טריילר ומועדי הקרנה"אווטאר": העתיד כבר כאן | פרויקט מיוחדהטכנולוגיה מאחורי אווטארסיגורני ויבר חוזרת לחללהפרופ' שהמציא את שפת הנאביהסרטים של ג'יימס קמרון

אחת עשרה שנים חלפו מאז שג'יימס קמרון עמד על הבמה בטקס פרסי האוסקר והכתיר את עצמו כמלך העולם. היו לו סיבות לא רעות לעשות זאת: "טיטאניק" שכתב וביים זכה ב-11 אוסקרים באותו ערב וגם הכניס 1.8 מיליארד דולר - יותר מכל סרט אחר בהיסטוריה. כעת חוזר הבמאי הקנדי מהחופשה הארוכה שיצא אליה ומגיש למעריציו הרבים את "אווטאר" - אפוס חדש, בתלת-ממד, שעל פי יוצרו אמור לשנות את המדיום הקולנועי לנצח ולהזכיר לאנשים שהקולנוע הוא קודם כל קתדרלה. לא פחות.

"אווטאר" הוא פנטסיית מדע בדיוני רומנטית שמתרחשת באמצע המאה הבאה. במרכזה ניצב ג'ייק סאלי (סם וורתינגטון), חייל מארינס משותק ברגליו שמגיע לכוכב הלכת פנדורה (שש שנות טיסה מכדור הארץ) כדי לקחת חלק במשימה צבאית-תאגידית רחבת היקף. המטרה: ריקון הכוכב מאחד המינרלים הטבעיים רבי הערך שלו. כדי להשיג את האוצר הנחשק, יהיה על החיילים להתגבר על בעלי החיים הפראיים והקטלניים שמתרוצצים במקום (ושדוהרים כולם על שש רגליים), וחשוב יותר, למצוא דרך לתקשר עם בני הנאבי - שבט הילידים בעל העור הכחול, המראה החתולי והקומה הגבוהה שחי בג'ונגלים האין-סופיים שמכסים את מרבית שטחה של פנדורה.

איך בדיוק הם יעשו זאת? ובכן, באמצע המאה ה-22, מתברר, קיימת טכנולוגיה שמסוגלת להקרין את תודעתו של אדם אחד אל תוך גופו של יצור חי אחר. הגוף הנשלט נקרא אווטאר (מונח הינדי במקורו, שאומץ בעולם משחקי המחשב והאינטרנט ככינוי לאלטר-אגו מקוון). התודעה ששולטת בו נקראת Avatar Driver. באמצעות טכנולוגיה ייחודית זאת מוקרנת יחידת מדענים, שאותה מנהיגה גרייס (סיגורני ויבר) ושעמה נמנה ג'ייק, אל תוך גופם של כמה מבני הנאבי, שיוצרו במעבדה. כך יצליחו להסתנן אל הג'ונגל ולנסות לשים את ידם על המינרל. אך הכל מסתבך כשג'ייק הולך לאיבוד ביער, פוגש בנסיכה נאבית (שמגלמת זואי סלדנה) ומתאהב בה ובתרבות שלה. בה בעת הוא מתחיל לפקפק בטיבה של המטרה שלשמה הוא ואחיו לנשק שוהים פנדורה. ומשם קצרה הדרך לעימות צבאי רב משתתפים.

בשיחה עם עיתונאים שהתקיימה בסוף השבוע שעבר בלונדון, יום לאחר הקרנת הבכורה העולמית החגיגית של הסרט, קמרון - שרכש לו מוניטין של אדם תובעני שלא פשוט לעבוד אתו, בלשון המעטה - נראה נינוח, מרוצה ומעט מותש. הקהל שנכח בבכורה ערב קודם לכן מחא כפיים בהתלהבות כשעלו כותרות הסיום. כבר באותו בוקר החלו לצוץ ברחבי הרשת ביקורות ראשונות על הסרט - שעלה לאקרנים אתמול בישראל ובאירופה ויעלה היום בארצות הברית; רובן המכריע היו חיוביות. המבקר האמריקאי רוג'ר איברט, למשל, כתב שהסרט הזכיר לו את ההלם החיובי שחווה כשצפה ב"מלחמת הכוכבים" בפעם הראשונה. בעיתון הבידור "וראייטי" נכתב שזהו סרט המשיב את הקסם לקולנוע.

חלון למציאות אחרת

את התסריט של "אווטאר" כתב קמרון כבר ב-1995, אבל הטכנולוגיה שנדרשה כדי להביאו אל המסך כפי שרצה עוד לא היתה קיימת. "רק כשראיתי את הדמות של גולום ב'שר הטבעות'", הוא אומר, "הבנתי שאנחנו הולכים ומתקרבים ליום שבו החזון שלי יהיה אפשרי". מאז "טיטאניק" הוא יצר רק שני סרטים, שניהם סרטי תעודה שחקרו את מעמקי האוקיינוס (מה שהשתלב היטב בתחביבו, צלילה). תוך כדי כך עסק בפיתוח הטכנולוגיה המשוכללת ששימשה אותו בסופו של דבר ב"אווטאר". העבודה על הסרט עצמו נמשכה ארבע שנים וחצי.

את ההשראה לסיפור האנטי-אימפריאליסטי שאב קמרון מסיפורי וסרטי המדע הבדיוני שגמע בילדותו (הסרט שגרם לו לרצות לעשות קולנוע היה "2001: אודיסאה בחלל" של סטנלי קובריק), ובמיוחד מסדרת ספריו של אדגר רייס בורוז (מחבר "טרזן"), "עלילות ג'ון קרטר על המאדים". "לסיפורי המדע הבדיוני שעליהם גדלתי תמיד היה מסר", אומר קמרון, בן 55, "ובדרך כלל הם ניסו להזהיר אותנו מפני משהו. וככל שאני אוהב את 'מלחמת הכוכבים' ואת כל סרטי המדע הבדיוני וההרפתקאות שבאו בעקבותיו, אפשר לאתר את הרגע בהיסטוריה שבו הז'אנר נהפך לפנטסיה אסקפיסטית טהורה ואיבד את הצורך ואת הרצון להעביר מסר. אני בהחלט חושב ש'אווטאר' הוא ניסיון להחזיר את המדע הבדיוני לשורשים שלו".

מתוך "אוואטר". שפה חדשה

קמרון - שביטל את בקשתו לאזרחות אמריקאית לאחר שג'ורג' ו' בוש נבחר לכהונה שנייה - לא רק מציג ב"אווטאר" סדר-יום אקולוגי ברור אלא גם משלב בו התייחסויות ישירות למלחמת וייטנאם, למתקפת 11 בספטמבר 2001 ולמערכה הצבאית האמריקאית בעיראק ובאפגניסטאן. "ההתייחסויות האלה קשורות לאחת התמות המרכזיות של הסרט: החשיבות שבהתבוננות בתרבויות שונות מבפנים, דרך העיניים של הצד השני", הוא אומר. "המסורת הקולוניאליסטית זרעה הרס בילידים, בתרבויות שלהם ובעולם הטבעי שלהם, והיום אנחנו ממשיכים להתרחב בצורה הזאת".

לכן גם התייחסת למלחמה בטרור?

"בהחלט. אנשים צריכים לשאול שאלות ולהבין למה הדברים במדינה שלהם קורים כפי שהם קורים. הם צריכים לגבש דעה. בסופו של דבר, אני מאמין שכל אחד צריך לקבל את ההחלטות של עצמו. וזה בדיוק מה שג'ייק צריך לעשות בסרט".

עם זאת, מוסיף קמרון, הוא מעוניין לעורר בקהל רגשות, לא מחשבה: "זהו בהחלט לא סרט אינטלקטואלי, אני לא עוסק כאן בהעברת מידע בצורת גרפים ועוגות. במובן הזה 'אווטאר' הוא בדיוק ההיפך מ'אמת מטרידה' (הסרט של אל גור על התחממות כדור הארץ, י"ק). אני רוצה שהצופים יתאהבו במקום הקסום הזה שנקרא פנדורה, ואני רוצה שהם ירגישו משהו כשהמקום הזה עומד פתאום בסכנה קיומית".

כדי ליצור חיבור רגשי בין הצופים לבין יערות הגשם הממוחשבים ובעלי החיים שמאכלסים אותם, הושקע מאמץ עילאי בבריאת עולם חייזרי משכנע ומרהיב ככל האפשר. קמרון הפרפקציוניסט שילב בו אלמנטים תת-ימיים רבים, וכל פרט ופרט הובא בחשבון בעיצוב העולם והדמויות שלו. החל בצורתו של העץ הענקי שמסמל את המרכז הרוחני של בני הנאבי וכלה בדרך שבה כל טיפת מים משתקפת בעליו; החל בדרך שבה חיות הטרף המכונפות נראות, זזות ומתעופפות, וכלה בצבע ובטקסטורה של שערות הנחיריים שלהן.

תשומת לב ניכרת יוחדה לדמויותיהם הממוחשבות של בני הנאבי עצמם, כדי שהבעותיהם ותנועותיהם יהיו אנושיות ואמינות ככל האפשר. אין ספק שהתוצאה מרשימה ביותר ואיננה דומה לשום דבר שנראה עד כה על בד הקולנוע. "עד היום כל יוצר שעשה סרט בתלת-ממד רצה להזכיר לך כל הזמן שאתה צופה בסרט תלת-ממד", אומר קמרון, "אז הוא זרק עליך דברים וגרם לדברים לפלוש או לרחף אל תוך המרחב של הקהל. אבל אני נקטתי כאן גישה אחרת, בוגרת יותר; כי אם אני כל הזמן אזכיר לצופים שהם רואים סרט תלת-ממדי, אז הם כל הזמן יהיו מודעים לכך שהם יושבים באולם קולנוע. ולא רציתי שהקהל יבלה שעתיים וחצי בקולנוע. רציתי שהקהל יבלה בפנדורה. לכן התייחסנו לתלת-ממד כאל חלון - כפורטל אל תוך מציאות אחרת - והחלון הזה יושב במרחק נוח ממך ולא מציק לך, בתקווה שבשלב מסוים תשכח שהוא שם.

"אני רואה בתלת-ממד חלק טבעי מאמנות הקולנוע", הוא מוסיף. "כמו שסאונד דיגיטלי משפר את הדרך שבה אתה שומע את הסרט, כך התלת-ממד יכול להעצים את החוויה הקולנועית. אבל זה עדיין קולנוע. ואני בהחלט לא חושב שצריך לכתוב מחדש את החוקים האסתטיים שמנחים איך לעשות סרט רק מפני שמצלמים אותו בתלת-ממד".

עם זאת, לצופים ב"אווטאר" ממליץ קמרון שלא לוותר על המשקפיים המתאימים: "אין ספק שלצפות בסרט הזה בפורמט רגיל מספק לצופה חוויה מופחתת", הוא אומר. בכלל, הוא התאהב בתלת-ממד עד כדי כך שהוא מצהיר כי מעתה והלאה יצלם כך את כל סרטיו. והוא בהחלט ישמח אם יוצרים נוספים ילכו בעקבותיו. "כולי תקווה", הוא אומר, "שהתלת-ממד ייצא מגיל ההתבגרות שבו הוא שרוי וייהפך לחלק בלתי נפרד מהמדיום שלנו. אני מחכה ליום שיוצרים רציניים יעשו בו שימוש. עכשיו נראה אם יהיה מי שייענה לאתגר".

תוכניות לסרטי המשך

קידום של חידושים טכנולוגיים והעלאת הרף הם עניין שבשגרה לקמרון. סרטיו התאפיינו תמיד באפקטים פורצי דרך, היו יקרים במיוחד ובסופו של דבר גם היו להשקעה נבונה. "שליחות קטלנית 2: יום הדין", לדוגמה, היה הסרט הראשון שתקציבו עלה על 100 מיליון הדולר (הכנסותיו הסתכמו ב-520 מיליון). "טיטאניק" היה הסרט הראשון שהושקעו בו יותר מ-200 מיליון דולר. אבל בקריירה שמורכבת כמעט כולה משוברי קופות גדולים ושאפתניים מבחינה טכנולוגית, "אווטאר" - הסרט היקר ביותר בהיסטוריה, שתקציבו נע בין 300 ל-400 מיליון דולר, לפי הערכות שונות - הוא ללא ספק הגדול והשאפתני מכולם.

ויבר וקמרון בעת צילומי "אוואטר". יש לו כבר תוכניות להמשך

מעריצי סרטיו המוקדמים של קמרון ישמחו למצוא ב"אווטאר" אלמנטים רבים שנלקחו היישר מ"שובו של הנוסע השמיני". גם כאן יש חיילי מארינס שנשלחים למשימה מסוכנת על כוכב לכת נידח (ביניהם, כמובן, טייסת מסוקים קשוחה במשקפי שמש והרבה הווי צבאי מאצ'ואיסטי), גם כאן יש כמות מפחידה של מכונות מלחמה משוכללות (לרבות החליפות המכניות המפורסמות, שזוכות לשדרוג משמעותי), וגם כאן הנבל הוא תאגיד מרושע שרק רוצה לעשות כסף. את התמונה משלימה סיגורני ויבר, ששבה לשתף פעולה עם קמרון 23 שנה אחרי שגילמה את ריפלי קוטלת החייזרים בסרט המצוין ההוא.

המעריצים של "טיטאניק", לעומת זאת, ודאי ייהנו מסיפור האהבה הגדול מהחיים ועתיר הקלישאות שבלב הסרט, יתענגו על הדיאלוגים הפשטניים והכתובים רע, וימחו דמעה כששיר הנושא האיום והנורא של ליאונה לואיס (שנכנסת לנעליה של סלין דיון) יתנגן על רקע כותרות הסיום.

ומה בנוגע לקהל החדש והצעיר שעוד לא התוודע ליצירתו של קמרון? ובכן, גם פלח צופים זה לא צפוי להרגיש מקופח. שכן לפני כל דבר אחר, "אווטאר" - שהולך ונהפך לסרט של דיסני ככל שהוא נמשך - הוא סרט שמיועד לילדים, ולא מן הנמנע שהם גם ייהפכו למעריצים הנלהבים והקולניים ביותר של הסרט בכלל ושל בני הנאבי הכחולים בפרט.

לקמרון מצדו כבר יש תוכניות לסרטי המשך. "כשבאתי לפוקס לפני ארבע שנים וחצי", הוא מספר, "אמרתי להם שאנחנו הולכים להמציא עולם - כלומר להמציא כל עץ, כל אבן, כל יצור, כל שריר של כל יצור וכל שריר פנים של כל דמות, ואת הכל צריך להמציא מאפס באמצעות אמנים, מעצבים ואנשי מחשב. הם מיד הבינו שמדובר בפרויקט ענק ודי מטורף שיעלה מיליונים רבים. לכן רק הגיוני לראות בסרט התחלה פוטנציאלית של סאגה שתימשך כמה סרטים. אז יש לי כבר כל הסיפור בראש, אבל עוד לא כתבתי את התסריטים. צריך קודם לראות אם הסרט הזה יצליח".

על האפשרות ש"אווטאר" יזמן לו ביקור נוסף בדוכן הזוכים בטקס האוסקר הוא לא מוכן לדבר: "אני עדיין לא רוצה לחשוב על זה". עם זאת, כשהוא נשאל על האפשרות שימצא את עצמו מועמד לצד קתרין ביגלו, הבמאית של סרט המלחמה עטור השבחים "The Hurt Locker" שהיא גם אחת מארבע נשותיו לשעבר, קמרון מחייך: "קתרין שלחה לי את התסריט של 'The Hurt Locker' כשקיבלה אותו כי היא התלבטה וחשבה לעשות סרט אחר. אמרתי לה 'לא, לא. את הולכת לעשות את הסרט הזה. זה תסריט פשוט אדיר'. מזל שהיא הקשיבה לי".

*#