אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיגורני ויבר חוזרת לחלל

יותר מ-20 שנה אחרי "שובו של הנוסע השמיני", סיגורני ויבר שוב עובדת עם ג'יימס קמרון, בתפקיד שירגש את אלה שמתגעגעים לריפלי האגדית. באחד מגלגולי הדמות שלה ב"אווטאר" היא צעירה, כחולה, 2.70 מטרים ומעוטרת בזנב

תגובות

"אווטאר": העתיד כבר כאן | פרויקט מיוחד"אווטאר": העתיד כבר כאןהטכנולוגיה מאחורי אוואטרהפרופ' שהמציא את שפת הנאביהסרטים של ג'יימס קמרון

אחד הדברים הראשונים שעולים במחשבה לשמע השם סיגורני ויבר, מלבד שכלה והאלגנטיות האצילית שלה, הוא גובהה. די להיזכר בסצינה מתוך הסרט "ידוע לשמצה" מ-2006 שבה היא רוקדת עם טובי ג'ונס המגלם את טרומן קפוטה; ראשו מגיע בערך לגובה הטבור שלה.

אבל מה שמרשים אצל ויבר אינו גובהה כשלעצמו, אלא עד כמה היא נושאת אותו בנוחות ואף בגאווה. בפגישה עמה היא לובשת שמלת ערב שחורה ונועלת נעלי עקב, כמו אומרת לעולם: "אם יש לך בעיה עם הגובה שלי, זו בעיה שלך!"

האם גובהה היה יתרון או חיסרון בקריירה שלה? "הגובה שלי הוא הגורם שמנע ממני באופן מוחלט לעבוד עם במאים קונוונציונליים", היא משיבה.

האומנם שום במאי קונוונציונלי לא היה מוכן לעבוד אתה, אף לא אחד?

היא מחייכת לאישור ומוסיפה: "ולא קיבלתי תפקידים בסרטי אהבה קונוונציונליים בגלל הגובה שלי".

זה לא מכעיס אותה?

"אני מרוצה מאוד מההזדמנויות שנפלו בחלקי", היא עונה, ומוסיפה בקול רך, סקסי באופן תיאטרלי: "אולי אעשה רק סיפורי אהבה מהיום והלאה".

היתרון באפליה בוטה כזאת הוא שהבמאים שכן עבדו אתה, לדבריה, כולם "גברים פראיים. ואני אסירת תודה על כך". היא מונה את רידלי סקוט שביים את "הנוסע השמיני", את פיטר וייר, במאי "שנה בצל הסכנה", את אנג לי בסרטו "סופת הקרח" וגם את ג'יימס קמרון, שאתו שבה לעבוד לא מכבר לאחר הפסקה של יותר מ-20 שנה.

שוב מכסחת חייזרים

ויבר מגלמת ב"אווטאר" את דמותה של מדענית ושמה גרייס, העוסקת במחקר וניצול של בני אדם בכוכב המרוחק פנדורה. בשלב מוקדם בסרט היא מתעמתת עם חייל מארינס לשעבר, שהיא מתעבת. באחת הסצינות היא מכינה את הקרקע להפיכתו לאווטאר - בן כלאיים שנוצר משילוב החומר הגנטי שלו עם זה של ילידי הכוכב. "תירגע, תן למוח שלך להתרוקן", היא אומרת לו, ואז מוסיפה בנונשלנטיות מצמיתה: "לא יהיה לך קשה לעשות את זה".

זו שורת מחץ קלאסית של ויבר, הנמסרת בבוז מבעד לשפתיה הדקיקות, המכווצות מעט, ונעשית קטלנית עוד יותר כשהיא מלווה בנפנוף שערה שנצבע בגון אדום מזעזע. קשה שלא לצפות שסם וורתינגטון, בתפקיד החייל, יצטנף לכדור ויתחיל לבכות כמו תינוק.

בשביל רבים מחובבי הקולנוע ומעריצי המדע הבדיוני, הסצינה הזאת ב"אווטאר" תהיה בבחינת חזרה הביתה. זאת ויבר שהם מכירים ואוהבים: דוקרנית, מחוספסת, אינטליגנטית, כזו שמסוגלת לתקוף את החייזר המסוכן ביותר ביקום ולשרוד כדי לעשות את הסרט הבא בסדרה. ויבר שב-1979 נהפכה מאלמונית לכוכבת-על בתפקיד מפקדת המעבורת חסרת הניסיון אך רבת התושייה אלן ריפלי.

"מרוצה מההזדמנויות שנפלו בחלקי"

אך באורח אירוני, הזיהוי של ויבר ככוכבת סרטי "הנוסע השמיני" כמעט שמנע ממנה לקבל את התפקיד של גרייס. קמרון והמפיק ג'ון לנדאו היו נחושים בדעתם להימנע מכל הקבלה בין "אוואטר" לבין "שובו של הנוסע השמיני", הסרט השני בסדרה, שקמרון וויבר עשו יחד ב-1986. לנדאו אמר שבתחילה נפסלה ויבר מתוך רשימת הליהוק מסיבה זו. בטיוטות הראשונות של התסריט הופיעה מדענית ושמה גרייס ריפלי, במקרה, אך הם שינו מיד את שמה של הדמות לגרייס אוגוסטין.

אלא שבסופו של דבר ויתרו יוצרי הסרט על פקפוקיהם ונתנו לוויבר את התפקיד. לא שהיא לא הזדהתה עם חרדותיהם - תשוקתה להתרחק ככל האפשר מ"הנוסע השמיני" מסבירה את השיער האדום-מזעזע: "לא רציתי שמישהו יחשוב על ריפלי בעולם החדש הזה, אז החלטתי על השיער הג'ינג'י. נראה לי שזה מתאים לגרייס, שהיא יפהפייה טבעית, אבל לא משקיעה בטיפוח. אז יש לה שיער אדום לא מטופח, כביטוי לאנרגיה שלה".

הרצון להימנע מהחיבור ל"הנוסע השמיני" מובן למדי, בייחוד מצד ויבר, שנאלצה לשאת במשך שנים את המעמסה של ארבעת הסרטים האלה. אף שעבודתה מאז היתה מגוונת למדי - ב"מכסחי השדים", "העלמה והמוות", "סופת הקרח" - שמה עדיין מעורר בזיכרון מיד את דמותה של ריפלי.

פורצת דרך

הסיבה לכך היא מן הסתם שסרטי "הנוסע השמיני" היו מהפכניים, בין השאר באופן שתיארו נשים. לפני כן שחקניות קולנוע נידונו לרוב לגלם את הקורבן, מכווצות באפילה מפחד טורפיהן הגברים. ואז באה ריפלי הקרה כקרח, שירקה את שורות המחץ שלה וגררה את הוליווד לעידן חדש. למשל הרגע ההוא בסוף "הנוסע השמיני", כשספינת החלל נוסטרומו מתפוצצת בכדור אש ענק והיא אומרת "!I got you, you son of a bitch" ("תפסתי אותך, יה בן זונה!"). או רגע אחר, ב"הנוסע השמיני 4: התחייה", שבו היא זורקת כבדרך אגב כדורסל לאחור, מעל לראשה, מעיפה אותו לגובה שישה מטרים, והוא נוחת בקלות אל תוך הסל (כן, היא באמת עשתה את זה).

ויבר בתפקיד ריפלי לא רק פרצה את תקרת הזכוכית של הוליווד, אלא ניפצה אותה להמוני רסיסים, וכך פילסה את הדרך לדורות הבאים של שחקניות. וינונה ריידר, שכיכבה לצדה בסרט הרביעי בסדרה, אמרה: "סיגורני היא זאת שהראתה לנו שאפשר לעשות את זה בגדול".

האם ויבר היתה מודעת למשמעות של מה שעשתה בזמן צילומי "הנוסע השמיני"? "הייתי מודעת יותר מהמפיקים לכך שאנחנו אומרים כאן אמירה פמיניסטית", היא משיבה. ועם זאת, במשך רוב זמן הצילומים היא התמקדה בהישרדות ולא ברעיונות מחוכמים על תפקיד הנשים בקולנוע. זה היה התפקיד הקולנועי הגדול הראשון שקיבלה, והיא למדה תוך כדי עבודה. "לא ידעתי מה אני עושה בכלל. ואני חושבת שזה הועיל לריפלי, כי הסוד שלה היה שגם היא לא יודעת מה היא עושה. אסור היה לה להרשות שאחרים יראו שהיא בכלל לא בטוחה שהיא מקבלת את ההחלטות הנכונות". וזה תיאור מדויק למדי, לדברי ויבר, של האופן שבו היא עצמה התמודדה. "אני זוכרת את השבוע הראשון, רידלי (סקוט) אמר: 'את מוכנה בבקשה לא להסתכל למצלמה?' אמרתי: 'אני מנסה לא להסתכל, אבל אתה כל הזמן שם אותה בדיוק מולי'. כמובן!"

יש עוד סיבה לכך שוויבר לא עסקה במשמעויות נשגבות, והיא שבעצם היא לא היתה מעוניינת במיוחד לעבוד בסרט הזה. באותה תקופה שאפה ללכת בעקבות אמה, השחקנית האנגלייה אליזבת אינגליס, ולשחק בתיאטרון. כשרידלי סקוט קטף אותה מהבמה באוף-אוף ברודוויי והציב מצלמה מול פרצופה, היא התנחמה במחשבה שזה ימלא לה את הזמן עד שתתחיל לעבוד בתיאטרון רפרטוארי. "חשבתי, אם אני נאלצת לעשות סרט, אז זה סרט לא רע לעשות".

במשך הזמן היא למדה לאהוב את הקולנוע, בעזרתו של הסוכן שלה, סם כהן המנוח. "הוא האמין בכל לבו שהקולנוע הוא אמנות, ואני חיפשתי את ההרגשה הזאת הרבה זמן". גם התגמול סייע: תמורת תפקידה ב"הנוסע השמיני" שילמו לה 30 אלף דולר; ב"הנוסע השמיני 4: התחייה" גדל שכרה ל-11 מיליון דולר.

עכשיו היא בת 60 ומוצאת את עצמה עובדת שוב עם קמרון, חוויה שלדבריה היתה קלה למדי: "אנחנו כמו זוג נשוי הרבה שנים. אני פרפקציוניסטית, ואני אוהבת לעבוד עם ג'ים כי אני יודעת שהוא יישאר על הסט עוד יותר מאוחר ממני. הוא עבד על כל תמונה, החזיק את המצלמה לפעמים הפוך, תלוי על רגל אחת".

בסרט מופיעה ויבר גם כגרייס בצורתה האנושית וגם כאווטאר של גרייס, שנוצר באמצעות מניפולציה דיגיטלית. על פי העלילה, האווטאר של גרייס נוצר כ-20 שנה לפני תחילת הסרט, כך שעל המסך נראית דמותה של ויבר שעוותה כך שתיראה צעירה בשני עשורים. השחקנית זכתה איפוא לראות את השנים כמו מתקלפות מעליה. "זה היה נפלא, אבל גם מפחיד", היא אומרת. "היא נראית בדיוק כמוני, וזה היה הלם. לא זו בלבד שאני נראית צעירה בהרבה שנים, אלא אני גם בגובה 2.70 מטרים, וכחולה. עם זנב".

*#