אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הספה של אופרה: רגעים שנזכור לנצח

ממייקל ג'קסון ועד טום קרוז: רגעים בלתי נשכחים בתוכניתה של וינפרי

תגובות

• 1986: ראיון אחרון עם הפסנתרן והבדרן ליברצ'ה, שקידם את מנחת תוכנית האירוח החדשה. שישה שבועות אחר כך הוא מת מסיבוכים הקשורים לאיידס.

• 1988: לאחר שצמה במשך כמעט ארבעה חודשים, הופיעה וינפרי בתוכנית לבושה בג'ינס מעצבים צמוד, כשהיא סוחבת אחריה עגלה עם 30 ק"ג של שומן (כמספר הקילוגרמים שהשילה). שבוע אחר כך, כששבה לאכול, היא עלתה חמישה ק"ג.

• 1993: ראיון נדיר עם מייקל ג'קסון שבו הוא מזמין את הקהל לפארק השעשועים שלו, "ארץ לעולם לא". באותה תוכנית, שרשמה אז שיא של צפייה של כל הזמנים, סיפר ג'קסון כי הוא סובל ממחלת עור נדירה שגורמת לו להלבין. אחרי מותו של ג'קסון התנערה וינפרי מהקשר עמו.

• 2005: בתוכנית הראשונה של העונה ה-19 סיפרה וינפרי ל-300 הצופות בקהל כי באחת הקופסאות שכל אחת ואחת קיבלה יש מפתח למכונית חדשה, שתוענק לה כמתנה. במהרה פתחו הסקרניות את הקופסאות וגילו כי לכל אחת ואחת יש מפתח בקופסה. "את זכית במכונית", "את זכית במכונית", אמרה המנחה שוב ושוב.

וינפרי מחלקת מכוניות לצופות בתוכניתה ב-2005 (תצלום: אי-פי)

• 2005: טום קרוז, אחרי שהוא קוטל בראיון אתה את הצורך בפסיכיאטריה, מוכיח כי אולי הקדים להשמיץ את התחום: הוא נעמד על ספת האירוח ומתחיל לקפוץ עליה כדי להפגין את אהבתו לאהובתו הצעירה, השחקנית קייטי הולמס.

• 2005: הרבה לפני שערוריית המין של דייוויד לטרמן, אך כנראה ממש במקביל למעלליו המיניים, העז מנחה תוכנית הלילה להרגיז את האשה החזקה בתעשיית הטלוויזיה ועוד בטקס האוסקר. באחת הבדיחות שהשמיע כשהנחה את הטקס ב-1995, ושנענו בשתיקה רועמת מצד הקהל, הוא לעג לשמות ההוליוודיים "אומה, אופרה" (תורמן ווינפרי). אופרה נעלבה. השנים שבהם לעג לבן טיפוחיה ד"ר פיל לא ריככו את לבה. עשור אחר כך היא הסכימה להתפייס בתוכניתו כשהיא מקדמת באותה הזדמנות את המחזמר שהפיקה, "הצבע ארגמן".

• 2006: ג'יימס פריי, מחבר הספר "מיליון רסיסים קטנים", מועלה למוקד אחרי שנודע כי הספר שלו, שאמור היה להיות אוטוביוגרפי, עסק בגמילה שלו מסמים קשים ונבחר למועדון הקריאה של אופרה, היה בדיוני. בתוכנית שאליה הוזמן דרשה אופרה לדעת אם הוא עבר שני טיפולי שורש או טיפול אחד. "זאת לא אמורה להיות שאלה קשה מדי", היא גערה בו והוא החוויר מבושה.

2009: ויטני יוסטון מצטרדת אחרי ראיון בתוכניתה של וינפרי. "מרוב שדיברתי עם אופרה, איבדתי את קולי", סיפרה למחרת בתוכנית אחרת.

אחרי שבתחילת החודש שעבר הפסידה במאבק על הזכות לארח את המשחקים האולימפיים ב-2016, נראה כי העיר שיקגו - השלישית בגודלה בארצות הברית - עומדת לרשום עוד תבוסה. והיא עלולה להיות צורבת לא פחות. ירידת תוכנית האירוח של אופרה וינפרי, המצולמת באולפני הארפו בעיר, תפגע, על פי הערכות, בהכנסות של בעלי עסק רבים.

"התוכנית של אופרה מספקת תעסוקה לנהגי לימוזינות, בתי מלון, מוכרי פרחים ועוד", אמר בסוף השבוע לאי-פי ג'ואל ניקסון, בעלי מסעדה סמוכה לאולפנים. "גם כאשר התוכנית לא מצולמת יש כאן המולה מסביב. אנשים באים לראות את המקום, לצלם אותו".

במשך שנים רבות סבלה העיר מתדמית שלילית בגלל שיעור הפשיעה הגבוה בה. בשני העשורים האחרונים השתפר מאוד מעמדה בעיני האמריקאים ורבים זוקפים זאת גם לזכות התוכנית של וינפרי, ששידורה החל ב-1986. הם רואים בה כעת חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית, בדיוק כמו האגמים והמוזיאונים סביב. כעת, עם המעבר הצפוי של וינפרי ללוס אנג'לס, שם יפעל הערוץ החדש שהקימה OWN, מודאגים בשיקגו שמא התדמית של העיר תיסדק שוב.

               וינפרי בג'ינס צמוד ב-1988, אחרי דיאטה ממושכת (תצלום: אי-פי)

מוזר ככל שזה עשוי להישמע, ייתכן שיש צדק בדבריהם. וינפרי, זו שאמרה לא פעם לקהל בתוכניתה "נכון שזאת העיר הכי נפלאה בעולם?", תתקרב יותר להוליווד ותשאיר את תושבי שיקגו עם החלומות והזיכרונות. הצעד שלה אולי נועד לשדר להם כי זאת העיר הכי נפלאה בעולם, אבל יש נפלאות ממנה.

בזמן שברק אובמה, שנולד אמנם בהוואי אבל למד בשיקגו ומזוהה גם הוא עם המרכז התרבותי והכלכלי של מדינת אילינוי, הציג את עצמו כמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית, וינפרי היתה בין הראשונים שעמדו לצדו. היא הביעה בו תמיכה פומבית גם כאשר ספגה אש על מעורבותה הפוליטית והרגיזה צופות אדוקות, שהיו מעדיפות לראות את הילארי קלינטון בבית הלבן.

מעניין כיצד יגיב אובמה כעת על עזיבתה המתוכננת של וינפרי את העיר. האם הנשיא, שנסע במיוחד בחודש שעבר עם אשתו מישל עד לקופנהאגן כדי לקדם את המועמדות של שיקגו לאירוח המשחקים האולימפיים ונחל מפח נפש, יוכל להרשות לעצמו עוד מפלה? אולי דווקא עכשיו, למוד ניסיון, הוא יבחר שלא לומר דבר. איתמר זהר

באחד מסרטי "החבובות" מתגלה על המסך אלוהים בכבודו ובעצמו. נכון יותר, בכבודה ובעצמה: אלוהים, מתברר, הוא אשה. ולא רק אשה. אשה שחורה. ולא רק אשה שחורה, אלא אחת ששם משפחתה גולדברג. וופי גולדברג.

אבל עם כל הכבוד לוופי גולדברג וליוצרי החבובות, אלוהים של המסך הקטן האמריקאי ב-23 השנים האחרונות היתה אשה שחורה אחרת. וחוץ מזה שהיא אשה, ושחורה, היא גם היתה שמנה. לפחות שניים מאלה חטאים שאין עליהם כפרה בוודאי לא בטלוויזיה.

על החטא הנורא האחרון וינפרי אמנם כיפרה עם השנים בדיאטות אין-ספור, שגם זכו לא פעם לחשיפה בתוכניותיה. עוד לפני כן שיחקה (לצד וופי גולדברג) בסרט "הצבע ארגמן", שביים סטיבן ספילברג על פי ספרה של הסופרת האפרו-אמריקאית הפמיניסטית הגדולה אליס ווקר, המגולל את סיפור חייה הקשה של אשה שחורה במחצית הראשונה של המאה ה-20. הן השתתפותה בסרט החשוב הזה והן ההצלחה המסחררת שנחלה תוכנית הטלוויזיה שלה הפכו את וינפרי לאחת הדמויות ששינו את מעמדה של האשה השחורה בארצות הברית. עמדתה כיום כאשה העשירה ביותר בעולם הבידור, כפי שקבע המגזין "פורבס", ממחישה, במונחים אמריקאיים לעילא, את הדרך העצומה שעברה תדמית האשה השחורה באמריקה, שרק לפני כמה עשרות שנים גולמה בדמותה של האומנת הכנועה והשמחה בעבדותה, ב"חלף עם הרוח".

במחקרה רב ההשפעה "אופרה וינפרי וזוהרו של הסבל" מסבירה הסוציולוגית פרופ' אוה אילוז מהאוניברסיטה העברית כי וינפרי בנתה את עצמה כ"איקונה אוטוביוגרפית": כאשה שהתגברה - מול מצלמות הטלוויזיה - על הבעיות הקשות שהן מנת חלקן של נשים רבות כל כך בימינו: דימוי עצמי נמוך, בעיות אכילה, התעללות מינית, קשרים רומנטיים כושלים. הסלבריטאות שלה נבנתה על הצבת מראה מול עולם ההצלחה הגברי: מראה הפוכה, שמשקפת את המחיר שנשים משלמות על תבניות ההצלחה הגבריות. מכאן חתרנותה, מכאן גם הצלחתה והשפעתה הגדולה על נשים. צפי סער

הכרזתה של אופרה וינפרי על סיום הגשת תוכניתה בתום 25 שנה על המסך השתלבה השנה עם עוד אירועים, שכולם יחד מבשרים על שינויים משמעותיים בהרגלי הצפייה. הנה חמישה מהם:

1. הריאליטי טרף את המציאות: וינפרי אמנם יכולה להביא לתוכניתה אורחת שתספר בפרטי פרטים מה הרגישה כאשר נודע לה שבתה מתה מפני שהיא שכחה אותה ישנה במכונית. אבל למה להסתפק בכך אם אפשר לראות בריאליטי "עקרות בית אמיתיות" את הריב, הבכי ואת ההתמוטטות הנפשית מאירוע שכזה, או דומה לו. לפי אתר הטלוויזיה "זאפ טו איט", למרות הפרסים, הביקורות המהללות והחשיפה התקשורתית שקיבלה "מד מן", בפרק סיום העונה שלה צפו 2.3 מיליון צופים בממוצע, ואילו בפרק מיוחד של תוכנית הריאליטי "קורטני וקלואי כובשות את מיאמי" צפו 3.2 מיליון.

2. נפילת הלייט-נייט: ג'יי לנו קיבל רצועה לילית כאשר רשת אן-בי-סי הפקירה את הפריים טיים שלה בידי אדם אחד, שבינתיים אינו משמש גלגל הצלה; קונאן אובריאן שוקע בכיסא שפינה ג'יי לנו; ושערוריית המין של דייוויד לטרמן, שאותה הוא חשף בשידור, עלולה להכתים את הקריירה של אחת מאושיות הטלוויזיה האמריקאית.

3. שחזורי הסדרות: "מלרוז פלייס", "90210", "הוואי חמש אפס", "דאלאס" - האם כל השחזורים השנה של סדרות טלוויזיה מן העבר מלמדים שפשוט נגמרו כל הרעיונות לסדרות חדשות?

4. כבר לא HBO: הערוץ שהביא לשינוי המשמעותי ביותר בטלוויזיה האמריקאית, והעלה בו יצירות שמתחרות בקולנוע ("הסמויה"), כבר אינו מוביל בתחום הסדרות. "מד מן" ו"שובר שורות" הופקו על ידי ערוץ הכבלים אי-אם-סי ו"קליפורניקיישן", "האחות ג'קי", "העשב של השכן" ו"דקסטר" הם תוכניות של ערוץ שואוטיים.

5. "גיידינג לייט": וזו כבר אופרה אחרת - אופרת הסבון הוותיקה, ששודרה כל יום במשך 57 שנה, עוד מתקופת הרדיו (ואם מצרפים את ימי הרדיו, אז תקופתה מסתכמת ב-72 שנה), ירדה בספטמבר השנה. סופה של תקופה.

רותה קופפר

כתבות שאולי פספסתם

*#