כאן יוקמו סביוני יסקי - תרבות - הארץ

כאן יוקמו סביוני יסקי

שיכוני הענק שתיכננו יסקי ואלכסנדרוני בקריית גת נקברו תחת שכבות רבות של הזנחה. האם עוד יש סיכוי להצילם?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה

את המאבק האחרון על ביתם מנהלים יפה ויהודה יפרח באמצעים מצומצמים ובידיים כמעט קשורות. בני הזוג, לצדן של 15 משפחות נוספות, הם אחרוני הדיירים בבתי יסקי בקריית גת, המיועדים להריסה במסגרת פרויקט פינוי בינוי. הם מתגוררים שם כבר 25 שנה ומגדלים שתי בנות. כשרכשו את הדירה נחשבו הבניינים למקום מגורים הגון, אבל עם השנים מצבם התחזוקתי הידרדר. כיום הכל שבור ומקולקל, קומות העמודים מלאות בכתובת גרפיטי וכבלים חלודים, הדירות אפופות רטיבות וחדרי המדרגות מטונפים.

"המצב של הבניין מזעזע, אפילו בהמות לא יכולות לחיות פה", מספרת יפה יפרח. "כל מה שאני אספר יתגמד לעומת המציאות. אני לא יוצאת מהבית אחרי 17:00 בגלל הנרקומנים שמסתובבים פה. הילדות שלי לא יודעות מה זה לשחק בחוץ". סכומי פינוי שנעים בין 240 ל-300 אלף שקל הוצעו לדיירי הבניינים, אבל לטענתה, זה לא מספיק אפילו לקרוואן.

הדחייה שחשים הדיירים כלפי "בתי יסקי" מוצדקת: מעבר למצבם התחזוקתי, גם הדימוי הציבורי שלהם הידרדר והם נחשבים כיום ל"סלאמס" בעיר שבעצמה נמצאת מתחת לחציון בדירוג הכלכלי-חברתי הארצי. אבל מתחת למסתורי הכביסה המכוערים, שהודבקו למבנים במסגרת פרויקט שיקום השכונות בשנות ה-80, מסתתרת אדריכלות מודרניסטית נאה.

בתי יסקי היום ובשנות ה-60 (למטה). מסתורי הכביסה הודבקו בשנות ה-80

ארבעת הבניינים המאורכים, שתיכננו אברהם יסקי ושותפו אמנון אלכסנדרוני ב-1960, יועדו לעולים חדשים ומכילים 228 דירות קטנות של שניים ושלושה חדרים. הבלוקים היו מעין סדרת המשך בצורה ובתוכן להוסטל ע"ש אלטשול שתיכננו השניים בבאר שבע, מרכז הקליטה הראשון בישראל. בשני הפרויקטים האלה ניתן להבחין ברוחו של האדריכל הצרפתי-שוויצרי לה קורבוזיה, אבי האדריכלות המודרנית. יסקי ואלכסנדרוני הושפעו עמוקות מעיקרון בלוק המגורים שפיתח באירופה (דוגמת אוניטה ד'אביטסיון, "יחידת המגורים" במרסיי) שכלל פונקציונליזם חריף, שימוש בבטון חשוף, העמדה על עמודים והצבה חופשית במרחב. גם אם המקרה הקריית-גתי היה דל באמצעים ובמורכבות, הוא העניק פרשנות מקומית מעניינת ללה קורבוזיה.

פארק צמרת כתחליף

האדריכלות של יסקי ואלכסנדרוני, שנקברה תחת שכבות של הזנחה, נהפכה ברבות השנים למרכיב פופולרי במצעי הבחירות של הפוליטיקאים המקומיים. כבר 20 שנה הם מבטיחים להרוס את המבנים ולשחרר את העיר מתדמיתם הלא נוחה. אחרי שפרויקט שיקום השכונות התברר כבזבוז לא מושכל של כספי ציבור החלו לדבר שם על פינוי בינוי, תהליך יזמי-אדריכלי שערכיו ותוצאותיו שנויים במחלוקת. הדיירים שיכלו נטשו את המתחם, ולזכאי משרד השיכון ועמידר הוענק דיור חלופי.

תצלום: משה פרידן, אוסף התצלומים הלאומי

לפני שנתיים הכריזו משרד השיכון, חברת עמידר ומינהל מקרקעי ישראל על תוכנית חדשה למתחם, שבמסגרתה הוא יהרס כליל ובמקומו תיבנה שכונה של 19 מגדלי מגורים בגובה של 14-26 קומות עם פארק ירוק ושטחי מסחר. מעין יבוא של מודל "פארק צמרת" התל-אביבי לקריית גת (גם שם, אגב, תיכנן משרדו של יסקי כמה מגדלים). על פי התוכנית, שטח הדירות הממוצע יעמוד על 120 מ"ר, רחוק מאוד מדירות השיכון המצומצמות של שנות ה-60 שגודלן נע בין 38 ל-48 מ"ר. מעניין אם ימצאו לפרויקט החדש שם עדכני ומושך כמו "סביוני יסקי".

דיון ציבורי רחב

מנכ"ל עמידר יעקב ברוש אומר כי סכומי הפינוי שהוצעו לדיירים גבוהים ב-25% ממחירים של דירות דומות באזור ואין סיבה להתעקשות של הדיירים הנותרים. "הכוונה שלנו היא לפנות את אחרוני הדיירים עד סוף השנה, להרוס את הבניינים, לנקות את השטח ולהחזיר אותו למינהל מקרקעי ישראל. יש תוכניות להקים שם שכונה חדשה, ירוקה, יפה ואיכותית באזור שהוא ממש במרכז העיר". ברוש מוסיף כי מי שלא יתפנה מרצון יפונה לבסוף בצו בית משפט.

הסוגיה שמעלים בתי יסקי בקריית גת רחבה ובעייתית הרבה יותר מאשר עוד אייקון מודרניסטי המצוי בסכנת הכחדה. האם צריך בכלל לשקול שימור או שיפוץ של בניין שמעל בתפקידו, או שיש להרוס אותו לאלתר? העיכובים בהוצאה לפועל של תוכנית הפינוי מאפשר לרשויות, ואולי גם לקהילה האדריכלית, לבחון מחדש את התוכנית ולהשמיע את דעתן.

ובשעה שבישראל מזדרזים להרוס את השיכונים, בבריטניה מעוררים בניינים מודרניסטיים מסוג זה דיון ציבורי שחורג בהרבה מענייני אדריכלות ותכנון, ונוגע בסוגיות עקרוניות הנוגעות למעמד הפועלים ולכלכלה הבריטית. בתי יסקי חסרים אמנם את האיכויות הנפלאות של "גני רובין הוד" בלונדון או את העוצמה של "פארק היל" בשפילד. אבל עם שיפוץ נכון, ואולי במחיר הריסת בלוק אחד או שניים, ייתכן שניתן להשיג בהם את הציפוף הרצוי וכך לשמר אייקון משמעותי במורשת האדריכלית של העיר.

מצד שני, מצבם הרעוע משקף את הבעייתיות של השיכונים הציבוריים משנות ה-50 וה-60. השילוב של אוכלוסייה חלשה ואדריכלות בקנה מידה לא אנושי מוביל במקרים רבים לאזורים מוזנחים ומוכי פשע, וזאת מבלי לדבר על פגיעותם של המבנים הללו לרעידות אדמה, למשל. מעיריית קריית גת לא התקבלה תשובה על התקדמות פרויקט פינוי בינוי, ולא על קיומן של חלופות אחרות להריסת המתחם.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ