אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרק חלסקו: ג'יימס דין בתל אביב

חברים ציינו בתל אביב את יום השנה ה-76 להולדתו של הסופר הפולני הגולה וההולל מרק חלסקו, שחייו הגועשים הסתיימו בגיל 35

תגובות

קבוצה של כ-30 ישראלים יוצאי פולין, רובם מעבר לגיל 60, התכנסה ביום חמישי שעבר בקפה ביאליק בתל אביב כדי לציין את יום השנה ה-76 להולדתו של הסופר מרק חלסקו. אחרי ברכות שלום מנומסות קמו בני החבורה והדביקו מודעה על בניין סמוך, בפולנית ובעברית: "בבית זה, רח' אלנבי 54, שכן מלון ‘הניצחון', שבו התגורר בשנים 1958-1960 ידיד שלנו, הסופר הפולני הגולה, מרק חלסקו (4.1.1943-14.6.1969). כאן נכתבו סיפוריו ‘המומר מיפו', ‘אספר לכם על אסתר', ‘ביום מותו'. יהיה זכרו ברוך. קבוצת ידידים, תל אביב, 14.1.2010, יום הולדתו ה-76".

חלסקו, שהיה ילד קטן בזמן מלחמת העולם השנייה, גדל במערכת החינוך של פולין הקומוניסטית. בגיל צעיר נפלט ממערכת החינוך, למד לנהוג ושימש נהג משאיות תובלה באתרי בנייה. חוויותיו מאותם ימים נהפכו לבסיס לסיפורים על חייהם של צעירי פולין, בריאליזם חריף ובכוח תיאורי מרשים. סיפוריו הראשונים פורסמו בעיתונים ספרותיים וזכו להצלחה גדולה, גם כשראו אור בקובץ "צעד ראשון בעננים".

בד בבד טיפח חלסקו, שניחן בדמיון לשחקן הקולנוע האמריקאי ג'יימס דין, מיתוס של מורד פרוע, חובב אלכוהול ונשים. סיפורו "היום השמיני בשבוע" עובד לסרט, בכיכובה של השחקנית הגרמנייה סוניה זימן. בפגישתם הראשונה ביקש חלסקו, שלא דיבר גרמנית, שיתרגמו לה את המשפט "אני רוצה ללכת אתך למיטה", וזה גם מה שקרה.

בשנת 1958, אחרי ששני ספרים שלו נאסרו לפרסום בפולין (בין היתר בגלל משפט ששם בפי אחת הדמויות: "הפכתם את פולין למחנה ריכוז גדול, שבו לא צריך אפילו גדר תיל או כלבים, כי ממילא אין לאן לברוח") ניצל מילגה שקיבל ונסע לפאריס. שם מסר את ספריו להוצאת המהגרים הפולנית "קולטורה", ובראיונות עמו לא חסך ביקורת על המשטר. בפולין סרבו להאריך תוקף את דרכונו. הוא ביקש מקלט מדיני בגרמניה, אך המשיך לראות עצמו כסופר פולני. בצפייה שיחדשו את דרכונו הפולני בא לישראל, שבה חיו חבריו מפולין, וביניהם יורק פרס ואשתו הניה, שהיה להם תיאטרון בובות.

את בואו מימן העיתון "מעריב", שציפה שיפרסם אצלו את סיפוריו. הוא התאהב בישראל, אך התפרנס בדוחק כפועל בניין. על פי סיפוריו היה גם סרסור, וירד לתקופה מסוימת לאילת. במלון "הניצחון", תמורת לירה ללילה, ישן ובילה, לרוב שתוי. קובץ סיפוריו יצא גם בעברית, בתרגומו של בנימין טנא.

ב-1960 באה סוניה זימן בעקבותיו לישראל, מצאה אותו שתוי וחסר כל במלון "הניצחון" והציעה לו נישואים. הוא קיבל את ההצעה, נסע בעקבותיה לגרמניה אך סירב לגור בה וסוניה רכשה בשבילם בית בשווייץ.

בפולין הוא כבר הספיק לרכוש לעצמו מעמד של דמות פולחן, סופר צעיר ומרדן. לתקופה קצרה נסע להוליווד, לשם הביא אותו רומן פולנסקי. לאחר שלא הצליח להשתלב בתעשיית הקולנוע, עשה רשיון טיס והתפרנס כטייס. חיי הנישואים שלו היו סוערים, ובין היתר ניסה להתאבד פעמיים. את חוויותיו באותם ימים תיאר בספרו האוטוביוגרפי "יפים, בני עשרים", שם הוא מציע לחסרי כל דרך איך לשרוד באירופה: אישפוז, גמילה, מאסר.

הוא התגרש מזימן, אך השניים נשארו בקשר. ב-1969 הגיע לארץ לצילומי סרט על פי אחד מסיפוריו, שצולם באילת. שם חידש את יחסיו עם אשה שהכיר כשהיה זמן קצר בקיבוץ. זימן הגיעה במפתיע לאילת, התרחשה סצינת קנאה ובעקבותיה יצא חלסקו לגרמניה, מתוך כוונה לסיים את מחויבויותיו שם.

ב-14 ביוני 1969 נמצא חלסקו מת בדירת המפיק הגרמני שלו, כשלצדו בקבוק אלכוהול ריק ושתי אריזות של כדורי שינה. בכיסו נמצא כרטיס טיסה לישראל. הוא היה בן 35 בלבד. חלסקו נקבר בוורשה, בבית קברות קתולי, ולבקשת אמו נכתב על קברו "מרק חלסקו, סופר, חי חיים קצרים וכולם הפנו לו עורף". "כולם הפנו לו עורף" היה שם אחד מסיפוריו.

*#