אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשבילה סוסים עפים

ספרה החדש של עינת יקיר, "כמוני - כמוך", עוסק בחברות הנרקמת בין שני סוסים, אבל את העלילה המיועדת לילדים מקיפים שלל הקשרים מיתולוגיים וספרותיים מורכבים, מסיפורי בריאת העולם דרך אפלטון ונרקיס ועד השאיפה הקמאית לעוף

תגובות

מוני, סוס-הפוני, גיבור ספרה החדש של עינת יקיר "כמוני - כמוך", שאויר בידי הלה חבקין ויוצא לאור בהוצאת כתר, מתגורר "בארץ אחרת, שונה מכל שוני" ומאוהב בעצמו עד מעל הראש.

עולמו של הפוני בנוי בדיוק לפי מידותיו: "כיוון שהפונים מאוד נמוכים, במקום צמרות ראה רק שיחים, במקום עננים רדף פרפרים, טיפס על גבעות במקום על הרים". ואם למישהו נותר ספק כי מוני נמצא על הספקטרום הנרקיסיסטי, מופיעה בפתח הספר סצינה, שבה מתבונן הפוני בבבואתו הנשקפת מהאגם: "כמוני אין מוני, כמוני סוס-פוני", קובע הסוס בסיפוק.

החריזה הפשוטה, הכובשת, במחווה ברורה למקצב שאיפיין רבים מספרי ילדותנו, בהם אלה של לוין קיפניס למשל, וגם השפה העשירה והסגנון השירי - לא צריכים להטעות. יקיר - המוכרת בעיקר כסופרת למבוגרים וזכתה בפרס ראש הממשלה לספרות על ספרה "מרכז בעלי מלאכה" - מתארת גיבור מתוסבך, החי בבועה מסוגרת. הבעיות שייאלץ להתמודד עמן אינן מתמצות בגזר עיקש המסרב להיתלש מהאדמה; מוני הפוני יעבור משברים ותהליכי התבגרות מואצים.

תחילה בוראת יקיר עולם מושלם, שבו יכול הפוני לספק לעצמו חיזוקים חיוביים תמידיים. אך אשליית גן עדן מתנפצת עד מהרה, כשדמות זרה נכנסת לתמונה. סוס מעופף - אסף סוס-כנף שמו - מופיע בעולמו המוגן של הפוני. מוני, הנעדר כישורים חברתיים, מגיב בזעם נורא. הוא מגרש את הסוס הפלאי ומתענג לרגע על בדידותו המחודשת.

אלא שפריצת גבולות עולמו המוגן של הפוני יוצרת מפנה שאין ממנו חזרה. שאיפתו להידמות לסוס המעופף שפגש וחוש המידתיות שמתפתח בו, המאלץ אותו לבחון את המציאות סביבו בכלים שיפוטיים - מערערים את עולמו. מוני מבין פתאום שעולם זה, שהורכב באופן בלעדי ממנו ומעוד כמה פרפרים בלתי מזיקים, עקר למדי וחסר תוחלת. הוא מתחנן לפני הסוס המעופף שישוב לעולמו, אך לאחר שזה יורד מהרקיע אל האדמה השניים נהפכים לחברי נפש.

אשליית גן עדן

עלילת הפשט של הספר, העוקבת אחר חברות הנרקמת בין שני סוסים, מיועדת לפעוטות, אך אין זו יצירה שגרתית. יקיר הקיפה את השלד הבסיסי של הספר בהקשרים מיתולוגיים וספרותיים מורכבים. בין אלה מתבלטים שרידים לסיפורים על בריאת העולם כהפרדת הארץ מהרקיע; סיפור גן עדן, החיפוש אחר הדעת והגירוש; תפישת האידיאות של אפלטון; וגם סיפורי נרקיס, פריצת שערי השאול והשאיפה הקמאית לעוף.

חבקין, מאיירת מנוסה מאוד, מסייעת למקד את עיניהם של הפעוטים בעלילה המרכזית של הסיפור, אם כי בדומה לטקסט גם איורי האקוורל שלה מכילים לא פעם רמזים להקשרים הרוחביים שיקיר מכוונת אליהם.

איורים של הלה חבקין מתוך "כמוני - כמוך"

על כריכת הספר מופיע פוני חום בעל רעמה לבנה עבותה, כשהוא שרוע בשדה מוריק ובו פרחים אדומים מלבלבים. האיור משתתף במודע בבניית עולמו האידילי של מוני, כפי שהוא עצמו תופש אותו. תפישה זאת, השמה את הפרט במרכז ומניעה את העולם סביבו, תקבל חיזוק חזותי מהשימוש החוזר של חבקין (בעקבות יקיר) בתיאור גרמי השמים ובהם השמש, הירח והכוכבים. מוני המופיע על כריכת הספר מסמל לפיכך תפישת עולם גיאוצנטרית שיוחסה לקדמונים ולפיה ניצב כדור הארץ במרכז הקוסמוס.

את פני הקורא מקבל עוד לפני פתיחת הסיפור איור ובו שני עגורים באגם. איור זה משמש "מודל חברות", שלאורו תתפתח העלילה. בכפולת העמודים הראשונה מוצג עולמו של מוני: עד לאופק נראות גבעות מוריקות, פרפרים מתעופפים אנה ואנה ובקדמת הציור מופיע עץ עתיק, שצמרתו מלאת עלים רעננים. במחציתה השמאלית של כפולת העמודים ממוסגרת דמותו של הפוני, עומד על ארבע רגליו, פרח בפיו. חבקין מספרת בשיחה עמה, כי בכך ניסתה להדגיש את ניתוקו של מוני מהעולם המתקיים סביבו.

השפה העיצובית של "כמוני - כמוך" עוקבת אחר המודל הזה לכל אורך הספר: חוץ מיוצא דופן אחד כל האיורים בספר ממוסגרים, או שהם כוללים מסגרת פנימית המתמקדת בפרט מהתיאור הכללי. כבר בכפולה הבאה בספר משתרבבים אל הטקסט רמזים לעולם "שמעבר" להוויה שבה חי מוני ("אגם עגורים ריצד לא רחוק ומוני ראה שם פיסה של שמים"). האיור שומר עדיין על אשליית גן עדן ובדידותו המזהרת של מוני: שלושה סוסי-הפוני הנראים בכפולה זאת הם מוני, בתנוחות שונות. התיאור הממוסגר הוא אותו איור שנבחר לכריכת הספר - ספק אידילי ספק קיטשי - ובו נראה הפוני המוקף פרחים מלבלבים.

בהמשך העלילה פורץ אסף סוס-כנף לתמונה. תיאורו - גדול, צחור ושרירי, יפה תואר ובעל כנפיים פלאיות - עושה שימוש בשפה חזותית קלאסית, אידיאית. בציורים ששני הסוסים נראים יחד מקיפה אותם המסגרת המשרטטת את גבולות עולמו של מוני. מסגרת זו מדגישה כי הסוס המעופף מבקר בעולמו הפנימי של מוני. לאחר שאסף מושפל על ידי מוני ומגורש מעולמו, מציגה חבקין ציור ובו נראה הפוני ניצב על רגליו האחוריות ומביט אל על. בשמים נראה כדור שמש ענקי ועליו צלליתו של אסף המכונף. חבקין מודעת לחוסר הפרופורציות הצורם שבציור, שבו נראה הסוס המכונף ענק, במיוחד על רקע השמש האדירה שעליה הוא ניצב.

פיהוק הגחלילית

באמצע הספר לערך מופיעה אחת מנקודות השיא של העלילה: "הדשא פתאום לא נראה לו זהב, הפרח נבל והשיח נרקב, גבעה אפורה ואגם ערפל - בוכה סוס-הפוני ומיילל: מה מוני, כמוני - קטן ולא עף! ולמה אני לא אסף סוס-כנף?" הפער בין סיפור הילדים לבין העלילה המורכבת המקיפה אותו מתעצם בנקודה זאת. כי בעוד שהרובד הבסיסי של הסיפור נוגע למצבי הרוח של מוני, המקנא בחברו שיודע לעוף, ברובד העמוק יותר אנו מלווים גיבור המתוודע לזמניותם של החיים.

חבקין מציגה כאן איור מטלטל. מוני מוצג לראשונה כשהוא עומד מאחורי המסגרת ומביט אל תוך הציור. בתוך המסגרת נראים גבעות מצהיבות, פרחים נובלים, ענפים בשלכת. את מקומם של הפרפרים המרהיבים שמילאו את העמודים הקודמים תופס כאן העש המורבידי.

קבלת כללי העולם, ובהם מחזוריות הטבע והתמותה הבלתי נמנעת שבסופו של כל יצור חי, באה לידי ביטוי גם בעמודים הבאים. חבקין מתארת את השמש - זו שנראתה רק לפני כמה עמודים כ"שמש הבלתי מנוצחת" המיתולוגית - בממדים "אנושיים" בהרבה.

פריצת גבולות האני מאפשרת למוני להכיר דמויות נוספות ולהכניסן אל עולמו. רובד פסיכולוגי זה, נאמן ככל שיהיה לשלבי התפתחותו הנפשית של האדם, מאולץ משהו בהתפתחות העלילה. בעוקבם אחר הסיפור שומעים הילדים כי "שער המים נפתח ממצולות" וממנו יוצאת קבוצת סוסים לא מוכרים, לקול צחוקו המתגלגל של מוני. הסצינה האניגמטית הזאת מעמיסה גודש עודף על הסיפור המסובך דיו.

הספר נחתם בסצינה שבה מושב הסדר הקוסמי על כנו. המספרת הכל-יודעת משלבת את עולמו של הפוני בעולם המקיף אותו במשפט היפה הנועל את העלילה: "חולם האגם, עטוף בשמים, על סוס ועוד סוס מרקדים על המים".

חבקין מתמודדת יפה עם המורכבות העלילתית כשהיא משלבת תיאורים אניגמטיים עם כמה סוכריות חזותיות. הציור בכפולה האחרונה של הספר, היחיד שאינו מכיל מסגרת, מציג אגם חשוך המואר רק באורם של כוכבים ובתוכו צלליות של שני הסוסים. בקדמת הציור נראית שפת האגם וזו מוארת באור ממקור לא ידוע. חבקין בחרה להציג כך את שני העולמות הנדונים בסיפור: זה של מוני וזה המקיף אותו. הגחלילית המפהקת, המאירה את סביבתה במנורת לילה קטנה, מוסיפה לסצינה המסובכת הזאת גם ממד מחויך.

» לביקורות ספרים נוספות: לחצו כאן

כתבות שאולי פספסתם

*#