אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקור נדיר וכנראה אחרון בביתו של זאב רכטר

רכטר תיכנן אותו כשכבר היה אדריכל מנוסה ובעל טעם וסגנון מגובש. במידה רבה הוא מבטא את השקפתו של רכטר על פרטיות וציבוריות בתוך בית המגורים ומעניק הצצה נדירה לחייו האישיים

תגובות

שלישיית הווילות בפינת הרחובות ויסוצקי ושרת בצפון הישן של תל אביב מרכיבות שמורת טבע מיוחדת במינה; ריכוז נדיר של בתים פרטיים בתוך מרקם עירוני צפוף, שלושתם עשויים מלבני סיליקט בהירות. אחד מהם תוכנן בשנות ה-50 על ידי האדריכל זאב רכטר, ממבשרי המודרניזם בישראל, והשניים האחרים בשנות ה-70, על ידי בנו יעקב.

הבית הפינתי, שניצב על מצוק מלאכותי מכורכר, היה ביתו הפרטי של זאב רכטר בשנתיים האחרונות לחייו עד למותו בחורף 1960. הוא תיכנן אותו כשכבר היה אדריכל מנוסה ובעל טעם וסגנון מגובש. במידה רבה הוא מבטא את השקפתו של רכטר על פרטיות וציבוריות בתוך בית המגורים ומעניק הצצה נדירה לחייו האישיים. "זאת תמצית יצירה של אדם", כפי שמעידה הבת טוטי בסרט שמוקרן בתערוכה לזכרו של רכטר, שמוצגת בימים אלה בגלריה החללית בירקון 70 בתל אביב.

במקור היה הבית בן קומה אחת ובעל תוכנית סדורה של קורות בטון אורכיות חשופות כלפי פנים וחוץ. סביבן התארגן הסידור של חללי הפנים. רכטר לא השתמש בקירות קבועים, אלא במחיצות קלות שנהפכו באופן מתוחכם לספריה או פינת עבודה, ולעולם לא נגעו בקורות עצמן. הוא ביקש לשמר כך את רעיון "התוכנית החופשית" של האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, להעניק תחושה של חלל גדול, ולאפשר לדיירים העתידיים גמישות מירבית בתכנון הבית. הרצפה היתה עבודת אמן של אבן פראית מלוטשת. מודרניזם ישראלי במיטבו שהיה יכול בוודאי לככב במגזינים בינלאומיים של אותה התקופה.

פנים בית זאב רכטר, אז (ארכיון משרד "רכטר אדריכלים")

לאחר מותו של רכטר המשיכה אשתו פולה להתגורר במקום. באמצע שנות ה-60 עברו לשם ביתה ובעלה, ובנו מפלס נוסף (בתכנונו של יעקב רכטר) שהיה עצמאי לחלוטין. עם השנים המשיכה צורתו המקורית של הבית להתמוסס ולבסוף נבנה גם אגף שלישי במספר, זר במהותו, בחלקו הצפוני של המגרש.

לא שימור רגיל

עם המצב הזה, של בית מופשט מרעיונותיו המקוריים ומנותק מכל חלקיו, התבקש להתמודד האדריכל פיצו קדם. קדם נודע בתור אדריכל צמרת של וילות ובתים פרטיים בכפר שמריהו וסביון, אולם במקרה הזה ביקשו ממנו הבעלים החדשים לעסוק ראשית בשימור, אף שאין כל הכרה רשמית מחייבת באיכויותיו של הבית. "בלונדון, על בית מהסוג הזה כבר מזמן היה נתלה שלט כחול והיו הופכים אותו למוזיאון לזכרו של האדריכל", הוא אומר.

ראשית טיפל קדם במצבו הרעוע של הבניין. קירות הסיליקט המקוריים הוחלפו בקירות בטון ואילו הלבנים עצמן נחתכו כל אחת לחמש חתיכות כדי לשמש כחיפוי. לאחר מכן קדם פער פתח גדול בחלל הכניסה לבית, על מנת להקים גרם מדרגות פנימי וליצור קשר במבט ובשימוש בין שני המפלסים. בחלל הכפול החדש נתלתה על הקיר ספרייה ענקית, אף היא בקווים מודרניסטיים נקיים תואמים. במפלס השני הוחבאו חדרי המגורים מאחורי מחיצה לבנה ארוכה, ברוחו של רכטר, כך שידגישו את קורות הבטון המקוריות. המעטפת החיצונית נותרה אף היא ללא כל שינוי וכך גם המראה האיקוני של הבית במבט מלמטה מן הרחוב.

פנים בית זאב רכטר היום

לאורך כל הסיור בבית עולה שוב ושוב שאלת השימור. אין ספק שקדם התייחס ברצינות ובכבוד רב לאדרכילות של רכטר, אולם את המבנה המקורי של הבית, זה עם הקומה היחידה והפרופורציות הצנועות, הוא לא ביקש להשיב. "אין ספק שלא מדובר בשימור רגיל", הוא מודה. "בדרך כלל משמרים את החזית ואת החומריות, אבל אני רציתי לשמר את הרעיון של התוכנית ואת השפה העיצובית. זה בית עם המון איפוק, חללים אנושיים ותקרות נמוכות, איכויות שקשה מאוד היום לאדריכל להשיג. אמרתי לבעלים שבחיים לא היינו מגיעים לתוצאה הזאת אם היינו מתחילים עם מגרש ריק".

התלבטות אחרת היתה כיצד להתייחס לפיר המעלית הכעור שהוקם בשנות ה-80 בקדמת הבית. בשל אילוצים טכניים הוחלט לבסוף להשאירו ובתוכו יבנה קיר טיפוס פרטי לטובת הבעלים, זוג העוסק במקצועות חופשיים שלהם שלושה ילדים.

קדם מעיד כי במקרה הזה המודעות האדריכלית הגבוהה של בעלי הבית תרמה משמעותית לתוצאה הסופית. "הנייר סובל הכל. כשאנשים מגיעים אלי למשרד הם רוצים להגשים את הפנטסיה שלהם. הם אומרים ‘בוא נעשה גדול' כי בונים רק פעם אחת. הבית הזה קודם כל מייצג תקופה אנושית".

זה בית קטן וצנוע יחסית, בדרך כלל הבתים שלך רק מתחילים ב-500 מ"ר.

"אני חושב שבית בגודל של 300 מ"ר זה די והותר. אולי לפעמים מתבלבלים לנו המינוחים. זה כל מה שצריך".

*#