אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיכאל דרוקס כופר במופשט

ארבעה עשורים אחרי שהתפרסם בזכות מנהגו להתערטל בפומבי, מיכאל דרוקס כופר במושג מופשט

תגובות

מיכאל דרוקס בא לישראל מלונדון לרגל התערוכה החדשה, "דברים פרק א', תמונות פרק ב'", שנפתחה לפני כשבועיים בגלריה יאיר בתל אביב. אף שהוא חי בלונדון כבר כמעט 40 שנה, דרוקס הקפיד להציג לעתים תכופות בישראל. הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות חשובות כגון "מושג+אינפורמציה" (1971), "אירוע תל חי" (1983), "80 שנות פיסול בישראל" (1984), "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית" (1986), "90-70-90 התפתחויות בצילום הישראלי ב-20 השנים האחרונות" (1994) ועוד.

התערוכה מורכבת מ-12 עבודות וטקסט בשם "הרחבת גבולות האמנות", ולצדה מתפרסם ספר אמן חדש שנושא את שם התערוכה. זו תערוכה קטנה וצנועה, הכוללת עבודות משלוש השנים האחרונות. הספר, הכולל תמונות בצד טקסטים, עוצב ונערך על ידי המעצב הוותיק מיכאל גורדון.

בשיחה עם דרוקס, בן 69, ניכר שיצירתו חשובה לו יותר מאי פעם. הוא מסביר כי אחת הסיבות לכך היא "המקום". הוא חוזר לצעירותו, לימיו בפנימייה הדתית כפר בתיה ברעננה. כשהוא ניגש לצייר, הוא אומר בהתייחס לתערוכתו החדשה, מבטו מופנה למקורותיה של התרבות היהודית. "גדלתי בארץ, קיבלתי חינוך דתי, וגם אם אני לא אדם דתי, התנ"ך הוא חלק מהנכס התרבותי שלי וגם אותי גידלו על מושג הבריאה", הוא אומר. "מה זה העניין הזה של בריאה? מה ההבדל בין בריאה ליצירה? באנגלית אין הבדל, אבל בעברית יש". הבדל זה הוא המפתח להבנת המוטיווציה המניעה אותו כיום: "הטיעון שלי הוא שהרצון הבסיסי של אמן הוא לברוא יש מאין, ולא ליצור".

                      מיכאל דרוקס, ללא שם, מהתערוכה בגלריה יאיר בתל אביב

מחשבות אלה של דרוקס נרמזות גם בספר ומשאירות את הקורא תמה ומבולבל: בעמוד השני בספר בולטת כתובת פיקטיבית של אתר אינטרנט, המופיעה כשהיא לבדה על גבי הדף הלבן: Yeshmeain@hamakom.com. בעמודים אחרים מופיעים פרגמנטים טקסטואליים כמו "בטרם כל יציר נברא", "תמונה דתית", "המקום ירחם על בורא מקומות" ועוד.

דרוקס מסביר את פועלו של האל בעבודת הבריאה: "הוא ברא באמירה ולא ברעיון. הוא אמר 'ויהי אור' - והיה אור. ולבסוף כתוב 'וירא כי טוב'; כמו אמן, הוא חתם".

דרוקס החל ליצור בתחילת שנות ה-60 ופרץ לתודעה הציבורית לקראת אמצע אותו עשור. הוא היה בין הראשונים בארץ להשתמש בווידיאו ובטלוויזיה כאובייקטים וכמצעים ולפיכך רוב עבודותיו היו חדשניות. כבר אז הוא היה ער להשתלטות המדיה ואפשר לפרש את עבודתו גם כמעין מחאה נגד ה"אורח" החדש שהתמקם בסלוני הבתים בשנים שבאו לאחר מכן - מכשיר הטלוויזיה.

כמו כן, הוא היה מתערטל תדיר, מגיב לגופו שלו ולתנועתו במרחב, והיה קשוב לאפקט שהצליח ליצור בזכות זאת בשדה האמנות. הוא שלט בעבודות קולאז', והמקוריות שלו התבטאה במצעים השונים לעבודותיו. אלה לא רק שימשו לו כרקע אלא גם כ"רדי מייד", על כל המשמעויות הטמונות בו והארכיטקטורה שהוא מאפשר, כמו ה"בורדות" (גזרות תפירה) - המפות הטופוגרפיות שדרכן מיפה לא פעם את חייו.

דרוקס גם בלט באמנות בעלת ממד פרובוקטיבי או מתריס; למשל, בעבודה "הסתרות, זיופים", שנעשתה ב-1974, שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובה הוא הציג על מסך הטלוויזיה את תמונותיהם של משה דיין, גולדה מאיר והנרי פורד, והוא עצמו התעמת אתם בעזרת גופו: הוא איגרף את דיין, ניענע את איבר מינו מול פורד וכדומה. באחד הראיונות טען דרוקס: "בלי גוף לא הייתי. כשאני רוצה להגיד אני, אני מציג את הגוף". עוד הוסיף: "לקחתי את העירום למקום הכי קיצוני: שמתי זין על המנהיג. זו תגובה פוליטית - ביטוי של התנגדות של אדם מול החברה". דרוקס, שתמיד השתייך לאמנים שעובדים עם מה שיש, השתמש בגופו כחלק מגישה זו: "זה היה הכי מיידי, הכי זול, פשוט, קרוב".

המעבר של דרוקס מעבודותיו עד שנות ה-80 לציור הוא אולי אינו כה חד, אך הוא נבע מתחושה שאין לו לאן להתפתח יותר בתחום האמנות המושגית. חרה לו שבשדה האמנות ניסו לקבע אותו לתבנית מסוימת, בלי אפשרות לחרוג ממנה. הוא החל לצייר גם בעקבות נסיבות החיים האישיות שלו: "היתה מוטיווציה, קרה משהו. זה קרה לאחר שנה של שתיקה, שבה לא יכולתי לעשות כלום". במשך שנה הוא לא היה מסוגל לעבוד ובתום השנה נישואיו התפרקו ואביו נפטר. הוא הגיב באופן מאד ריגשי לשני האירועים וחלק מכך בא לידי ביטוי ברישומים. "אולי בגלל המשבר הגבתי חזק מדי ומשם הפסקתי להגיב", הוא אומר.

מאותו זמן דרוקס לא היה מסוגל לצלם, לא בווידיאו ולא בסטילס. "ציור זו פעולה אחד לאחד, יכול להיות שהרגשתי שאני צריך לעמוד מול עצמי ומול הסביבה. וכל אמנות היא תרפויטית", הוא אומר.

היום הוא כבר אינו נזקק לאמנות לצרכים תרפויטיים, והציור משמש בשבילו אתגר יום-יומי. האם בעצם העיסוק בציור המופשט הוא מנסה לנהל דיאלוג עם הציור המופשט שרווח כל כך בישראל בתקופה שהוא יצר בארץ? דרוקס דוחה על הסף את ההגדרה "מופשט": "אין מופשט. הפשטה אמיתית יש במתמטיקה, שם הכל יחסים פנימיים שאינם קשורים לשום דבר חיצוני קונקרטי. אבל באמנות, איך אפשר לדבר על מופשט כשאתה משתמש בכלים חומריים וחושניים? אם את מתעסקת עם צבע, עם נייר, שזה דבר מאוד פיסי, איך את הופכת את הפיסיות הזאת למופשט? אני מתחיל מהפשטה וכאילו עושה פיגורציה להפשטה: אני נותן לזה את החוקים שקיימים בטבע כמו למעלה/למטה, משקל ועוד, ואז יוצא משהו שנראה פיגורטיבי. נוצרת האשליה שיש לציור משמעות אבל הצופה צריך להמציא אותה, לא האמן הוא זה שצריך לתת את זה. זה עובד על הרקע המשותף של האנושות. אני מחפש את הדקדוק ולא את השפה. הייעוד הראשוני של שפה הוא של תיווך וזו עמדה שאני לא רוצה להיות בה".

דרוקס אומר כי באמנות העכשווית שלו, "אני לא רוצה לקשט ולשרת. אני מחפש פונקציות". זו הסיבה שאין לו יותר עניין בעבודות מחאה, או כפי שהוא מכנה זאת - "עבודת תגובה": "למה אני לא אוהב עבודת תגובה עכשיו? כי זה לא חופשי. את נתונה לכוחות ואת מגיבה. לא רציתי יותר להיגרר אחרי דברים".

ומה עם הקונטקסט של הזמן והמקום?

"אני עובד על דברים שהם הומניסטיים ורלוונטיים לכולם, אך אני יוצא מהתרבות שלי. אבל טבע דומם זה בכל העולם וכל השפות. את המציאות הוויזואלית אנשים חווים אותו דבר, גם אנשים החיים במחנה פליטים וגם אלה החיים במרכז לונדון".

זו תפישה רומנטית.

"יכול להיות שאני רומנטי, זה לא שלילי בעיני. גם תפישת האמן היא תפישה רומנטית. אני לא מוכן להסתכל על אמנות כבידור, או כדבר חומרי או כלכלי. חשוב לי באופן אגואיסטי לשמור על ההרפתקה האמיתית היחידה. אם אני ממסחר את העבודה, זה נגמר".

אם אתה קשור למקום ולתרבות, האם לא חשבת לחזור לישראל?

"השבטיות פה חזקה וצריך שתהיה לך עמדה ועמדה אחרת. אני גר שם, בלונדון, כי אני חופשי מזה. גם שם אני לא מרגיש שייך, אבל אני מאוד אוהב לגור בלונדון, אני מרגיש שאני יכול לנשום שם. פה הייתי מאבד את הרגישות שלי ומצמיח עור עבה".

*#