אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילד, רוצה להצליח בעסקים? תלמד סינית

בבתי ספר לא מעטים בישראל כבר לומדים סינית. המניע הוא לאו דווקא עניין עז בתרבות העתיקה והמפוארת

תגובות

כאשר נשמע הצלצול ושיעור הסינית בכיתת המחוננים ח'3 בבית הספר הלל ברמת גן הגיע לסיומו, אף אחד מהתלמידים לא אסף את חפציו כמצופה ושעט החוצה. שבעת הבנים בכיתה ביקשו להישאר ולהשמיע לאורחת שיר אהבה סיני. לרגע היה נדמה שהם מהתלים בה, אבל אז הם התגודדו סביב הבת היחידה בכיתה ופצחו יחדיו בשיר.

זו השנה השנייה שתלמידי הכיתה הזאת מאמצים את גרונם בניסיון לחקות את הצלילים הראויים בשפה הסינית. בניגוד לשפות מערביות רבות, סינית היא שפה טונלית; "הטונים השונים משנים את משמעות המלה", מסביר עמית נלקין, אחד התלמידים בכיתת הסינית בהלל. "זה די מבלבל וצריך להקפיד לבטא נכון את המלים הרבה יותר מבשפות אחרות".

דומה כי הקושי והשוני של השפה הם חלק מגורמי המשיכה שלה בעיניו. בשנה שעברה לא היסס נלקין כשניתנה לו אפשרות הבחירה בין שתי שפות לימוד: סינית וצרפתית (בנוסף ללימודי אנגלית וערבית). השפה הסינית מיוחדת ומעניינת, הסביר את בחירתו. הידע בתרבות סין הופך את השיעור אף למרתק בעיניו. כמוהו, מחצית תלמידי כיתתו בחרו בסינית, והשנה הם ממשיכים להתקדם ברכישת השפה במשך שעתיים בשבוע.

שיעור סינית בבית הספר הלל ברמת גן. "יתרון בעולם התחרותי" (תצלום: דניאל צ'צ'יק)

הם לא היחידים. לימוד השפה הסינית כהעשרה, ואף כתחליף לשפה זרה נוספת, מסתמן כדבר הבא בבתי הספר. נוסף על הלל לומדים את השפה, למשל, גם בבית הספר היסודי ניצנים בתל אביב, בתיכונים היוקרתיים בליך ואהל שם ברמת גן, בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ובתיכונים נוספים. המימון לשיעורים בא מכמה מקורות: מכון קונפוציוס שבאוניברסיטת תל אביב; עיריית רמת גן בבתי הספר שלה; בירושלים ההורים הם שמממנים.

מכון קונפוציוס אמון על הפצת השפה והתרבות השפה הסינית ופועל בדומה למכון הצרפתי או מכון גתה. הוא אחד ממאות רבות של סניפים הפועלים ברחבי העולם מטעם משרד התרבות הסיני. בישראל הוא נפתח לפני כשלוש שנים ופעילותו עדיין בחיתוליה. בין היתר הוא מעניק מלגות לסטודנטים בחוגים ללימודי מזרח אסיה ומכשיר מורים לשפה מקרב בוגריהם. עודד אבט, מנהל המכון, אומר ש"המכון הוא ביטוי לתפישה שהולכת ומתבססת בקרב ההנהגה והאליטות הסיניות שהמציאות הגיאו-פוליטית בעולם השתנתה. בעולם העתיק סין היתה מעצמה, וחזרתה לשורה הראשונה של המדינות בעולם נתפשת על ידם כתיקון העיוות". אבט אומר שזו הסיבה שסין מקדמת בברכה את העניין בשפתה אצל ילדים והוריהם.

"מה עם תנ"ך"

ואולם, כשמנסים לרדת לשורש המוטיבציה החדשה ללמוד סינית, מגלים שהמשיכה לתרבות סין או לשפתה אינה מקור העניין של התלמידים או של הוריהם. נלקין למשל אומר ש"כדאי ללמוד סינית כי סין עוד מעט תכבוש את העולם עם הכלכלה שלה". חברו טל פסקל מוסיף שאביו אמר לו שאם ירצה להיות איש עסקים בעתיד ויהיו לו עסקים עם הסינים, זה יעזור.

מורתם, אנה משולם, המלמדת גם בתיכון ליד האוניברסיטה ובחוות הנוער הציוני בירושלים, מעירה שמניסיונה רוב הבנות בוחרות צרפתית, "כי זו שפה הנתפשת כרומנטית" ואילו הבנים בוחרים סינית ממניעים פרקטיים, התקווה להצלחה בעולם העסקים.

גם טל רון, מנהל בית הספר הלל, מבטא את ההשקפה הרווחת; הוא מסביר כי אף שהמחשבה מאחורי השיעור היא לחשוף תלמידים לתרבות שונה, הבחירה בסינית נובעת מכך ש"בראייה לטווח רחוק סין היא כוח עולה משמעותי מאוד. אם למישהו יש היכרות אינטימית יותר עם השפה, זה יפתח לו אופקים בהמשך ויעניק יתרון בעולם התחרותי".

ועם זאת, לא הכל מסכימים שזה חשוב. באחד התיכונים בתל אביב התרעמו ההורים לא מזמן שהתלמידים מקדישים זמן רב ללימוד הסימנים הסיניים. "מה עם תנ"ך, מה עם אנגלית", קבלו.

בישראל לומדים את הניב הסיני הרשמי, מנדרין, שהיא שפה שבה מדברים בכלי התקשורת בסין, לומדים בבתי ספר וגם מתקשרים עם זרים. "הלימודים הללו הם בבחינת טעימה בלבד", אומרת ד"ר ליהי יריב-לאור, מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה שהיתה ראש החוג. "אם אנשים חושבים שלימוד השפה יביא לכך שהם יהיו מנהלי עסקים ויצליחו בסין, טעות בידם. רק מי שהוא בעל יוזמה עסקית יצליח שם".

יריב-לאור סבורה כי יש ערך להיכרות עם תרבות שונה כל כך. ובסינית, היא אומרת, השפה היא חלק מהתרבות יותר מאשר כל שפה אחרת: "יש ביטויים מסוימים שחייבים ללמד מתי להשתמש בהם. למשל, התגובה למחמאות צריכה להיות הצטנעות ולא קבלה כמו בחברה המערבית". עם זאת היא מוסיפה: "יכולנו אמנם ללמד את האחר הקרוב, הערבים, אבל יותר קל ללמוד את האחר השונה".

היא אינה מתרגשת מכך שמדובר בטרנד שמניעיו ריאליים וצרים: "הורים אולי חושבים על פרנסה לעתיד, אבל גם מתוך שלא לשמה בא לשמה. אין בשפה הבדל בין זכר ונקבה, לא בשם ולא בפועל. ילדים לומדים שאפשר להביע כל דבר, אבל באמצעים שונים מאלה שמורגלים אליהם". הכתב קיים 3,500 שנה ואין בו אלף-בית אלא אוסף של סימנים המסמלים מלים, היא מוסיפה; "זה פותח עולם שלם של מושגים שהם אחרים ממה שהם מכירים".

עברי, דבר סינית

במשרד החינוך אין תוכנית מסודרת ללימוד השפה הסינית. ב-96' התבקשו יריב-לאור ופרופ' גידי שלח, אף הוא מהאוניברסיטה העברית, לחבר תוכנית להוראת הסינית ועד היום היא שוכבת במגירות. "התוכנית כללה טעימה מהשפה, היסטוריה, ספרות. השתמשנו בסרטים ובספרות מתורגמת והמלצנו על לימודי תרבות עם שפה במקום שינון הסימנים בלבד", אומרת יריב-לאור.

תוכנית זו היתה חלק מרוח השינוי ששררה ב-96', שנה שבה שונתה המדיניות הלשונית של ישראל, לפחות בתיאוריה: העמדה הרווחת היתה כי העברית אינה בסכנה עוד והונחו היסודות למדיניות רשמית שמקדמת פתיחות תרבותית בבתי ספר כלפי שפות העולים, כמו רוסית, וכן כלפי שפות כמו ספרדית וסינית.

פרופ' אילנה שוהמי, מומחית למדיניות שפות מאוניברסיטת תל אביב, סבורה כי מאז חלה נסיגה וחזרה להשקפה לאומית שאיפיינה את המדינה בעשורים הראשונים, נוסח "עברי דבר עברית". שוהמי עמדה בזמנו בראש הצוות שניסח את שינוי המדיניות ובראש מחקר שפות גדול. את המגמה של ההיסגרות בפני שפות חדשות היא תולה בתוצאות העגומות של תלמידי ישראל במבחני פיז"ה - מבחני שפה בינלאומיים. כיום, היא אומרת, כל תשומת הלב מושתת לעמידה במבחנים אלה. המגמה של לימוד הסינית צומחת אם כן מהשדה, מההורים, מבתי הספר.

באירופה, מוסיפה שוהמי, "מושרש פלורליזם שפתי בחינוך, בבתי הספר בהולנד ובלגיה תלמיד חייב לרכוש שלוש או ארבע שפות, אך מנגד יש היבטים שונים של חזרה ללאומיות שמקבלת ביטוי שפתי. כך, למשל, משנים את חוקי ההגירה ומכריחים מהגרים להיבחן בשפת המדינה כדי לקבל מעמד של אזרח. עוד דרך להעיף את המוסלמים".

שוהמי רואה בדגש הרב על לימוד האנגלית בישראל ביטוי לצרות אופקים. אבל היא עשויה לשאוב עידוד רב מכך שילדים כיום מפתחים דעות עצמאיות. "צרפתית היא שפת העבר, אנגלית היא שפת ההווה והסינית היא שפת העתיד", אמרו תלמידים בבית הספר הלל.» לאן נעלם החינוך המוזיקלי בישראל?» בית הספר שיחנך את משרד החינוך» המדריך המלא לבחירת מורה פרטי» האם הלימוד בעל פה מיותר?» טרנד חדש: הורים מקימים בתי ספר» ספרים שיגרמו לילד לאהוב היסטוריה

*#