אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השמועות על מותו של הדיסק היו מוקדמות

שנה רצופת תהפוכות בתעשיית התקליטים הישראלית: אן-אם-סי יונייטד והד ארצי התמזגו והתו השמיני פתחה חנות ענקית בירושלים. למרות הירידה הדרמטית במכירות, מנהלי החברות עדיין מאמינים בדיסקים. על אייטיונז ישראלי אין בינתיים מה לדבר

תגובות

בכניסה לחנות החדשה של התו השמיני בירושלים מודבקת תמונה בגודל טבעי של חזית החנות הישנה. החנות ההיא, שממוקמת רק מטרים ספורים מהחנות החדשה, כבר לא קיימת. למגינת לבם של שוחרי הנוסטלגיה הירושלמית שבשבילם טלאי מדפיה והדחיסות לא היו מגרעות, אלא דווקא הזמנה למציאת מטמונים. התמונה בכניסה היא מזכרת מימים טובים יותר: אלה שבהם הרעיון להקים עסק שמבוסס על מכירת דיסקים לא נחשב להזיה.

בעוד שטחי המכירות מצטמצמים והולכים, התו השמיני פתחה בהשקעה של 1.5 מיליון שקל חלל תת קרקעי נעים ומזמין בגודל 340 מ"ר. בחברה מתחייבים למבחר הגדול ביותר בארץ. לפני הפתיחה התנהל משא ומתן בין מנהלי התו השמיני לאוזן השלישית על רכישת החנות התל-אביבית, אלא שהדיונים לא נשאו פרי. כך או כך, אומרים בחברה, התו השמיני ממשיכה להתרחב ותגיע גם לתל אביב.

פתיחת החנות וההצהרות על המשך התרחבות הרשת, לצד המיזוג בין אן-אם-סי יונייטד להד ארצי, ותיקת חברות המוסיקה בישראל, מעוררים תהייה בנוגע למיקומה של תעשיית הדיסקים המקומית ביחס למתרחש בעולם. עד כמה מנותקת התעשייה הישראלית מהמגמות העולמיות? כיצד יתמודדו החברות המקומיות עם עליית הפורמט הדיגיטלי? ובעיקר, האם לתעשייה הזאת, שאת ההספדים עליה כבר אפשר למלמל מתוך שינה, יש תקומה?

בעוד בכירי חברות התקליטים בארץ מנסים לשדר עסקים כרגיל, הירידה במכירות פורמט הדיסק נהפכה משמועה למציאות שאי אפשר להכחיש. בבריטניה, מכירות הסינגלים הדיגיטליים (במובן של שירים יחידים) שברו השנה שיא של כל הזמנים - עוד לפני תום 2009 נמכרו 117 מיליון שירים, כ-2 מיליון שירים יותר מבשנה הקודמת. בראש המצעד עומדת ליידי גאגא עם "Poker Face" ו-"Just Dance".

כיוונים מסחריים יותר

בשש השנים האחרונות עלו המכירות הדיגיטליות באופן שיטתי אף שמספר ההורדות הלא חוקיות מסתכם במיליארד שירים בשנה. הראיה החותכת ביותר להשתלטות הסינגלים הדיגיטליים על השוק היא שמצעד 40 השירים הבריטיים מורכב כמעט כולו מסינגלים כאלה, ולא משירים שיצאו כחלק מתקליטים. הנתון לא מפתיע כשמתברר כי 20% מהכנסותיה של זמרת פופ כמו ריהאנה מגיעים מתשלומים על רינגטונים. לפי נתוני חברת הסקרים נילסן סאונדסקאן, מתחילת העשור צנחו מכירות הדיסקים ב-45%. בה בעת חלה עלייה חדה במכירת הפורמטים הדיגיטליים (27% בין 2007 ל-2008). התקליט המצליח ביותר בארצות הברית ב-2008, "Tha carter III" של ליל' ויין, נמכר רק ב-2.88 מיליון עותקים, פחות מכל תקליט אחר שהוביל את המכירות ב-17 השנים האחרונות.

ב"ניו יורק טיימס" העריכו בתחילת השנה אנליסטים שהמכירות הדיגיטליות עדיין רחוקות מלכסות על ההפסדים מהירידה במכירות בפורמט הפיסי, ולא יכסו אותן בחמש השנים הקרובות. "פחדנו מהירידה במכירות הפלסטיק אבל רצינו לתת ללקוחות שלנו את הכי טוב", מסבירים בתו השמיני את פתיחת החנות המושקעת. "אנחנו מאמינים שתמיד יצרכו דיסקים. אין תחליף למגע אנושי עם המוכר שממליץ".

איור: יעל בר

לחברה שהתחילה את דרכה לפני 16 שנים כחנות קטנטנה יש כיום גם מחלקת ניו מדיה והיא מנסה לשלב בשוק החדש את הזמרים שהיא מפיקה ומפיצה, כמו אביב גדג', גבריאל בלחסן ועמיר לב. לפני כחצי שנה נכנסה כשותפה לחברה BDSI, בעלת השליטה בשגריר ובפוינטר ותל דור מחשבים. "אנחנו הולכים בהתאם ללקוח", אומרים בתו השמיני. "רוב העובדים בהפקה ובהפצה עובדים יותר בחנות מעל לחמש שנים ומבינים ללבם של הלקוחות. הספידו את הפלסטיק, אבל הוא עוד קיים".

רוני בראון, מנכ"ל הליקון, אומר שאצלו דווקא יש עלייה במכירת הדיסקים - אבל רק בתחומי המוסיקה הקלאסית, הג'ז וההוצאות מחודשות. תגובה דומה התקבלה גם מאן-אם-סי יונייטד, שם אומרים שתחום ההוצאות המחודשות והשימור מרכזי בתמהיל המוסיקה שהחברה מוציאה לאור. בראון אומר שהחברה שורדת את התקופה הקשה בזכות "אהבה למקצוע - אהבה היא ללא תנאי", ושהמשבר שאליו נקלעה התעשייה דוחף אותה לכיוונים מסחריים יותר ואמנותיים פחות. "בניגוד לקולנוע, תיאטרון ומוסיקה קלאסית, תעשיית המוסיקה מעולם לא היתה מסובסדת ולא זכתה לתמיכה ציבורית. האתגר היה ונשאר להביא את המוסיקה לקהל רחב ככל האפשר. בעבר מצאתי דרכים לשלב גם את החומרים הפחות מסחריים, אבל כיום הסינון צריך להיות קפדני ומדויק יותר. המחיר הוא מה שהקהל מקבל".

הליקון הוקמה במקביל לפריצתו של פורמט הדיסק. כשמנהליה, בראון ושותפו איציק אלשייך, זיהו את התעצמות הפורמט - הם הקימו מפעל דיסקים, מערך הפצה ואת רשת החנויות צליל. בינתיים מכרו את המפעל, ואת צליל קנתה סטימצקי. "האתגר העיקרי לפנינו הוא להפוך מוסיקה למשהו שמוכנים לשלם בעבורו ולהמשיך ליצור פרנסה לאמנים שלנו", אומר בראון שמצר על נטיית כלי התקשורת לקבור את הפורמט הישן. "הרגו את הוויניל אבל הוא חי, בועט וגדל אחרי שכמעט חנקו אותו לגמרי. מודלים חיים בהרמוניה זה לצד זה. אמנם חווינו ירידה גדולה במכירות הדיסקים אבל בשנה האחרונה אין ירידה יחסית לשנה הקודמת ויש אפילו עלייה בז'אנרים שפונים לקהלי יעד מבוגרים יותר".

"באיסלנד יש חברת תקליטים אחת", הוא אומר בתגובה לרכישת הד ארצי על ידי אן-אם-סי, מהלך שצימצם את מספר המתחרים הישירים שלו בכשליש. "זה לא מנע מהם להוציא זמרים כמו ביורק ודומיה. אם היתה פה חברת תקליטים אחת זה היה טוב יותר לאמנים ולחברה. היה פיתוח של מודל נכון שהיה מאפשר ליצור רגולציה ופיקוח על הגוף הזה. בין החברות כיום אין ממש בידול בכל מקרה".

ההפסדים של הד ארצי בתקופות שונות ותחת בעלים שונים מוכיחים, לדבריו, שהחברה לא יכלה לעמוד באופן עצמאי. "אני מאחל ומייחל לתוצר הסינרגטי של השילוב בין הד ארצי לבין אן-אם-סי יונייטד. זה מוסיף אלמנט של יציבות, ממש כפי שמכירת צליל לסטימצקי היתה מהלך מייצב".

אין ברירה

כשפנינה אדרי, מנכ"לית אן-אם-סי יונייטד, קנתה את הד ארצי בדצמבר האחרון היא אמרה שהמהלך היה מתבקש עקב המצב הקשה של תעשיית המוסיקה הישראלית. "הד ארצי נקנתה כדי למנוע את סגירתה ואת סגירת חנויות טאואר רקורדס, מהלך שהיה פוגע בכל ענף המוסיקה בישראל", אמרה אז. כיום אומרים בחברה שהיוזמה למיזוג היתה בכלל של הד ארצי שהיתה בקשיים והציעה עצמה לרכישה. בכירים בחברה מסבירים שההיגיון הכלכלי של המהלך היה שילוב כוחות שאמור להוביל לחיסכון והתייעלות שיובילו לרווחיות בעתיד.

גם באן-אם-סי יונייטד מתכננים לשים דגש על שוק ההוצאות המחודשות, והקטלוג הנרחב של הד ארצי שפעילה עוד משנות ה-40 הוא כר פורה לכך. התופעה הזאת אינה ייחודית כמובן לישראל ועומדת בקנה אחד עם מגמות עולמיות של פנייה לקהל מבוסס ומבוגר יותר, או לחובבי המוסיקה ה"כבדים", אלה שיקנו למשל הוצאה מחודשת של כל אלבומי הביטלס בלי להניד עפעף. חובבי הרוק והפופ הצעירים, לעומת זאת, מוצאים בינתיים פורקן בהורדה של מוסיקה פופולרית מחו"ל מצד אחד, ושימוש בתכנים סלולריים מצד אחר, לו רק השכילו האמנים החביבים עליהם להפוך תכנים כאלה לנגישים.

בניגוד להצהרות וניסיונות קודמים, חברות הסלולר לא תפסו את מקומן של חברות התקליטים בהפקה של מוסיקה אלא נותרו רק פלטפורמות הפצה יעילות. דווקא עמן משתפות חברות התקליטים פעולה באופן דומה למקבילותיהן בחו"ל. את האפשרות להוריד מוסיקה באופן חוקי באינטרנט, לעומת זאת, הן לא מספקות לצרכניהן באופן הולם.

השמועות על גרסה ישראלית של אייטיונז עוד לא התממשו ולמעשה האפשרויות לקניית מוסיקה ישראלית בפורמטים דיגיטליים זניחות. "לחלק מהחברות אפילו אין אתרים, ואי אפשר להוריד שירים באופן מסודר. זה מראה עד כמה איחרנו את הרכבת. בכל שנה מוכרים פחות ופחות דיסקים", אומרת מיכל וייסברג, מנכ"לית ארומה מיוזיק שעבדה בהד ארצי.

את הלייבל שהיא מנהלת, ששייך לארומה ישראל אבל פועל כחברה נפרדת, היא מגדירה כ"לא ממש למטרות רווח". החברה שהיא עומדת בראשה היתה נתונה להתקפות שהתייחסו להתערבות של ארומה בשוק המוסיקה בציניות. בתגובה היא אומרת שזהו אכן מהלך של מיתוג אבל אין בכך כל רע, לדבריה. השנה הוציאה החברה אלבומים של שלומי שבת, הראל סקעת ואוסף של עמיר בניון. היא מודה שכשראתה לפני כמה שנים דיסקים ים-תיכוניים נמכרים ליד הקופות בסופרמרקט התחלחלה, אבל הבינה שאין ברירה: "העולם השתנה וצריך לזרום אתו. אין לי בעיה עם כל מדף שנותן כבוד ונראות למוצר".

*#