אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנות חוה: נערות האינדי במחווה מצוינת לאלברשטיין

בברכתה של חוה אלברשטיין ממרום היציע, ביצעו נערות האינדי החדשות שירים של אלברשטיין והצליחו להפיח חיים בערב המחווה

תגובות

לקראת סיום ההופעה, כשכבר היה ברור שהערב הזה הוא הצלחה גדולה, קרני פוסטל והצ'לו תפסו את מקומם על הבמה. פוסטל התיישבה, ולפני שהתחילה לשיר את "שיר ליל שבת" ("שילוב קטלני של עמיחי ווילנסקי" כהגדרתה הקולעת) אמרה לקהל: "חשבתי שזה יהיה מפחיד לגעת בשירים של חוה. בכל זאת, אתם יודעים... אבל ממה ששמעתי עד עכשיו נראה לי שאנחנו עושות את זה די טוב". "מצוין", נשמעה צעקה משורה 7 באולם, ואי אפשר היה לטעות בקול שהשמיע אותה. זאת היתה חוה אמנו, גדולת זמרותינו, שבירכה את בנותיה המטאפוריות, נערות האינדי והאלטרנטיב, על שעשו את הבלתי ייאמן והפיחו חיים, נשמה, שמחה וששון בגווייה הידועה בשם "מופע מחווה".

בשנה-שנתיים האחרונות החלו להצטבר עוד ועוד עדויות לכך שהדבר הכי מסעיר במוסיקה הישראלית הוא קבוצה הולכת וגדלה של מה שאפשר לכנות "הזמרות האחרות". בהכללה גסה מדובר על זמרות צעירות או צעירות למדי, שבאות מעולם האינדי ומבטאות את הערכים הטובים שלו (תעוזה, התרסה, אירוניה, ביקורתיות) אך בו בזמן ניחנות בקול טוב ובנוכחות בימתית כובשת, תכונות שמאפשרות להן לדגדג את המיינסטרים ואולי אפילו לשנות אותו. חלק גדול מ-18 הזמרות שהשתתפו בערב המחווה לאלברשטיין משתייכות לקבוצה הנהדרת הזאת, והערב הזה היה הצהרת העצמאות הרשמית שלהן כקבוצה.

לא היתה זמרת אחת שלא עלתה לבמה ואמרה בקול נרגש איזה כבוד גדול זה וכו', ובתחילת ההופעה התעורר החשש שייראת כבוד מוגזמת תקבור את הערב. שלושת השירים הראשונים היו אכן מהוססים מאוד (הקטינה לעשות אפרת גוש, שאסור היה לה לבחור את "אדבר אתך"). אבל כבר בשיר הרביעי, "סיפור אינטימי" בביצועה של רוני אלטר, העניינים התחילו לזוז. אביגייל רוז ואיילה אינגדשט (בגרסת סול ל"התבהרות חלקית") העבירו עוד הילוך, לי טריפון עשתה מעשים מגונים ומצוינים ב"שיר נולד", ועינב ג'קסון כהן, שדידתה לבמה עם קביים (היא נקעה את הרגל יום לפני ההופעה), הביאה את הערב לשיאו הראשון עם גרסת סולו פסנתר קורעת ל"בגלל הלילה". באופן מוזר, הגרסה הזאת היתה דומה מאוד ברוחה לביצוע של ג'קסון כהן ל"כמה יוסי" במופע המחווה המצער ל"סימנים של חולשה" של ברי סחרוף. אבל בהקשר של סחרוף כל הפסנתריזם המינימליסטי הזה היה תלוש, ואילו במחווה לאלברשטיין הוא פגע בול.

עינב ג'קסון כהן. קלעה בול (תצלום: תומר אפלבאום)

הביצוע של רות דולורס וייס ל"שיר משמר" לא היה מוצלח: הוא נשמע כמו נגזרת מדוללת מאוד של הביצוע האדיר שלה ל"משירי ארץ אהבתי". אבל כמעט כל מה שקרה מאותו רגע, כלומר כל המחצית השנייה של המופע, היה נהדר. שילה פרבר שרה בדם לבה השמאלני את שיר האנטי-ביבי "הקוסם" (הצ'לנית מאיה בלזיצמן, שליוותה אותה, ניגנה כמו שדה); תמר אפק המטירה אש ודיסטורשן על "חד גדיא"; הדרה לוין ארדי נתנה שיעור מאלף במשחק ב"כמעט שנתיים"; איה זהבי פייגלין שרה חזק ומקסים את "לונדון"; דקלה נטעה את "כמו צמח בר" בשכונה שבה גדלה בבאר שבע; קרני פוסטל ביצעה ללא רבב את "שיר ליל שבת"; דניאלה ספקטור שילבה בתבונה וברגישות בין אקוסטי לחשמלי ב"שחמט" (אגב, שמעתם כבר את הסינגל החדש והיפהפה שלה, "הכוכב הזה מת"?); ויעל דקלבאום חתמה את תהלוכת הניצחון עם "שיר מגרש את החושך", שבסיומו כל הזמרות עלו לבמה.

אבל זה לא היה הסוף. אלברשטיין הנרגשת ואסירת התודה זינקה מהכיסא שלה בקהל, עלתה לבמה, הודתה לזמרות, הודתה ללהקת הליווי, חיבקה את המנהל המוסיקלי יונתן לוי, שאכן עשה עבודה מצוינת, ואז הרימה גיטרה ושרה את "שיר סיום". צמרמורת. מחיאות כפיים. מסך. פסטיבל תל אביב למוסיקה לא יכול היה להיפתח באקורד יותר מרגש ומוצדק.  בנות חוה: מחווה לחוה אלברשטיין בפסטיבל תל אביב למוסיקה. צוותא, 20.10

כתבות שאולי פספסתם

*#