אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמת בפרסום

הקופסה החדשה של ה'פריטנדרס' היא אוסף ראוי למפעל חייה של כריסי היינד - אמנית שעל אף חוסר השלמות, תמיד נשמעת אמיתית

תגובות

הקופסה החדשה של ה"פריטנדרס" - שנודעה תחילה בישראל בשם "מעמידי הפנים" - היא שיעור חשוב לכל מי שחותר יום אחד ליהנות מקריירה מכובדת במוזיקה הפופולרית. הדגש הוא על מכובדת: אולי לא נצחית, אבל גם לא רגעית, זולה וסנסציונית - כלומר, ההיפך מהחיים בנוסח "כוכב נולד".

"פריטנדרס" היתה תמיד להקתה של כריסי היינד, עיתונאית רוק מאקרון, אוהיו, שהגיעה ללונדון כדי לברוח מחייה בשומקום של אמריקה - והיתה די קשוחה לכבוש את הלב התוסס של הפאנק. אבל כל להקה גדולה - ובשנותיה היפות "פריטנדרס" היתה להקה גדולה - היא יותר מאשר אגו, קול וגיטרה של אדם אחד.

כפי שקורה לרוב במוזיקה הפופולרית, מדובר באגו גדול במיוחד. אבל היינד בילתה די שנים מאחורי הקלעים ולצדי הבמה, תחילה כמעריצה ואחר כך ככתבת בשורות הפופ, בשביל לדעת לשמור על חוש מידה. היכולת שלה לשמור על הרכבים מתחלפים של נגנים תחת עיניה הפקוחות מאחורי מסקרה שחורה מעולם לא הוטלה בספק.

הנכונות של היינד לקפוץ אל המים בלי לבדוק תמיד את עומקם ניכרת היטב ביצירתה: חלק מהשירים כאן אינם מושלמים, אבל לרגע אין ספק ש"רדיו פיראטי" משקף משיכה בלתי ניתנת לעצירה לכל מה שהוא רוקנרול.

היינד ידעה תמיד להעריך את הקסם של גיטרות חשמליות מנוגנות היטב: היא בחרה שני גיטריסטים מוצלחים במיוחד - ג'יימס הנימון-סקוט, שהיה חבר בהרכב המקורי, ורובי מקינטוש, שהחליף אותו אחרי מותו. היא גם הבינה שברוקנרול שום דבר לא זז בלי חטיבת קצב טובה: היא ידעה לחלץ מהמתופף הסולידי מרטין צ'יימברס עוצמות בלתי צפויות ורתמה לעגלתה בסיסטים חזקים - פיט פרננדון (שניגן עד שהתמכר לסמים והועף מלהקה) ומלקולם פוסטר.

היכולת של היינד להנהיג חבורה פרועה העניקה לאוסף את שמו. הוא מתמצת היטב את היינד הרומנטיקנית, זו הנמשכת אל הרדיו הישן, ששיקף את החופש של שנות ה-60 העליזות, אך גם את היינד המעשית תמיד - זו שמצליחה במשך כמעט 30 שנה להיות קברניטה של חבורת פיראטים.

זה מסע שמתועד כאן היטב, בארבעה תקליטורי מוזיקה ובדי-וי-די עם קליפים וקטעים מצולמים נוספים. "רדיו פיראטי" כולל כמובן את הלהיטים הגדולים של "פריטנדרס", חלקם מחודשים ("הפסק לייבב", או "קו דק בין אהבה לשנאה"), אך רובם מקוריים: "יקר", "מצלצלים בכיס", "שוב בכבלים", "2,000 מייל", "מסר של אהבה", "אני הולכת לישון", "הראי לי" או "שיחת העיר" - להיטים שהרדיו היה דל יותר בלעדיהם.

יכולתה של היינד להכיר בכוחו של להיט גדול ולבצע כמה להיטים כאלה ברצף לאורך כמה שנים הפכה אותה לכוכבת (וגם העניקה לה מקום של כבוד ב"לייב אייד" וב"לייב 8"). אבל להקות רוק גדולות אינן רק יצרניות של להיטים ושל זוהר. היינד ידעה גם לכתוב שירים למי שמאזין לתקליט עד סופו וגם יותר מפעם אחת ("ציפורי גן עדן" או "השושנים האנגליות") ובעיקר להופיע על במה.

"רדיו פיראטי" מציג תמונה מורכבת של קריירה מוזיקלית בסוף המאה ה-20 - כזו המשלבת נדיבות ואגוצנטריות, סמים ומריבות, יצרים ועסקים. לא תמיד זו תמונה יפה, והיא לבטח לא מושלמת - אבל דווקא משום כך היא נשמעת אמיתית. זה אוסף ראוי למפעל חייה של כריסי היינד: אחרי שנים מאחורי הבמה היא ידעה לעלות עליה ברגע הנכון, לשרוד עליה לא מעט שנים, ובגיל 56 גם להיפרד ממנה - לפחות בינתיים - כפי שצריך.

"Pretenders" - "Pirate Radio". ריינו/סייר/וורנר ברדרס; יבוא: הד ארצי

*#